אני אוהב לקחת סיכונים.
מבחינתי, חלק חשוב מלהיות יזם,
וחלק חשוב מלהיות עצמאי (בוודאי בישראל…)
היא היכולת לקחת סיכונים ולא רק ללכת “על בטוח”.
אבל, וזה “אבל” גדול –
אני מאמין בסיכונים מחושבים.
לא לקפוץ למים הקרים באמצע האוקיינוס
בלי לדעת לשחות ובלי שום אמצעי עזר,
אלא לקפוץ למים – אבל אחרי שעשיתם קורס שחיה,
וכשיש לכם מצופים, שנורקל, סירת גומי, אוכל ושתייה.
במונחים עסקיים – אני מתכוון ל-
להתחיל לפעול אחרי שהכנתם תשתית (פיסית ודיגיטלית),
תכננתם את המהלכים העסקיים,
התייעצתם עם מי שצריך (אבל קיבלתם בסוף את ההחלטות בעצמכם)
ויש לכם חזון ברור, יעדים מדידים
ו“תמונה מנצחת” לסיום המהלך העסקי או השיווקי.
רוב היזמים לא פועלים ככה, ולכן הם פשוט לוקחים סיכונים גדולים מדי.
זה לא אומץ, זו לא חוכמה – זו לרוב התאבדות עסקית
(ואכן, בישראל מעל 90 אחוזים מהעסקים שנפתחים לא שורדים מעל 5 שנים!
נתון מדהים ומזעזע בעיניי).
דוגמה קטנה לעניין התכנון, היא פעולה פשוטה שאני עושה
בכל פעם שאני מוציא לאור ספר חדש –
בעברית או באנגלית (כתבתי והוצאתי לאור עד כה 11 כאלו).
ראשית, אני עושה ישיבה מסודרת – ביוזמתי –
עם ההוצאה לאור שמוציאה לי את הספר ומפיצה אותו בחנויות ו/או באינטרנט,
או עם סוכנות הסופרים שמייצגת את הספר שלי ברחבי העולם.
זה נשמע ברור, אבל רוב הסופרים לא עושים זאת.
מניסיוני, הוצאות לאור מובילות וסוכנויות ספרים מובילות – בישראל ובחו”ל –
מאד עסוקות, מייצגות מאות ואלפי סופרים,
ומוציאות לאור מספר ספרים בכל חודש (ולעתים בכל שבוע!).
אני לא רוצה להיות “עוד מספר” מבחינתם,
אלא רוצה לקבל תשומת לב ויחס אישי עבורי,
ומיקוד בספר שלי (בוודאי בתקופת ההשקה
ובשבועות הראשונים – והקריטים – ליציאתו לאור).
שנית, כשאנחנו מקיימים את הפגישה או הישיבה הזו –
פרונטאלית (העדפה שלי) או ב”זום” –
עם כל מי שיהיה מעורב בהפצת ושיווק הספר שלי,
אני תמיד – כבר 17 שנים, מאז יציאת הספר הראשון שלי ב- 2004,
“לדבר בפני קהל” בהוצאת “כתר” –
מבקש מהם 3 תרחישים – פסימי, ריאלי ואופטימי.
כלומר, מבקש מהם לנתח עבורי –
ועושה איתם “סיעור מוחות” בעניין –
כמה ספרים לדעתם יימכרו בשנה הראשונה ליציאת הספר
(או בפרק זמן נתון אחר), בהינתן מצב השוק,
בהינתן שכל המהלכים השיווקיים שתכננו (ואנחנו עדיין מתכננים) יקרו,
בהינתן סוג קהל היעד שאנחנו פונים אליו ועוד.
מאחר וזה לא מדע מדויק, ואף אחד מאיתנו אינו נביא,
אני מבקש 3 תרחישים, על סמך הניסיון שלהם
(וכמובן לאורך השנים מוסיף גם את ניסיוני שלי) –
האופטימי (כמה מכירות תהיינה בהנחה שהספר הולך ממש טוב,
יצא לאור ב”טיימינג” הנכון, קיבל ביקורות טובות בתקשורת וכו’),
הריאלי (בהנחה שהספר שלי יוצא עם עוד הרבה ספרים במקביל,
יש פוקוס בתקשורת על נושאים אחרים,
המכירות לא מתרוממות מיד כמו שתכננו ועוד)
והפסימי (בהנחה שהספר לא מצליח למכור מיד בכמויות שתכננו,
לא מקבל מספיק חשיפה,
קמפיין השיווק פחות מוצלח, ועוד).
מבחינתי זה “סיכון סביר” –
אני מתכנן כמה תרחישים
(מניסיוני, לרוב התרחיש הסביר ביותר יהיה הריאלי.
לעתים רחוקות האופטימי ולעתים רחוקות הפסימי),
יודע מראש בערך למה לצפות
(גם כדי לא להתאכזב ולהתבאס יותר מדי. גם חוסן מנטאלי חשוב)
ויודע איך לתכנן את התקציב האישי והעסקי שלי נכון יותר.
כך אני נוהג לא רק בנוגע לספרים,
אלא גם בכל תכנון כנס, סדנה, מיזם, השקה או קמפיין שלי.
אגב, אני אף פעם לא מביא בחשבון מראש
את התרחיש הרביעי, ה”ויראלי” –
זה שבו פתאום קמפיין, ספר, השקה, פוסט, סרטון או דיוור
“מתפוצצים” (באופן חיובי), מקבלים חשיפה עצומה ולא צפויה
ומייצרים תוצאות עסקיות הרבה יותר טובות אפילו מהתרחיש האופטימי.
זה קרה לי כמה פעמים בחיים וזה מדהים ומרגש,
אבל זה לא חלק מתכנית העבודה שלי.
אם זה יקרה – מעולה. מבחינתי זה בונוס
וסימן שהיקום מתגמל אותי על פעולות נכונות ומדויקות.
אז לפני שאתם נוקטים מהלכים שיווקיים,
עסקיים או מקצועיים (וכמובן גם אישיים),
אני ממליץ בחום –
תכננו את המהלכים האלו היטב,
וקחו בחשבון – רצוי תוך התייעצות עם גורמי מקצוע
ואנשים שמבינים בתחום –
את כל התסריטים האפשריים.
אם אתם רוצים להתייעץ איתי
לגבי ההשקה, הספר, הכנס, ההרצאה,
הקמפיין השיווקי, החברה או העסק שלכם,
מחכה לשוחח איתכם.
שלכם, באהבה,
ד”ר יניב זייד
נ.ב. אשמח לשמוע מכם
מה אתם חושבים על מה שכתבתי כאן.
האם גם אתם לוקחים סיכונים מחושבים?
איך נראים התרחישים הפסימיים,
הריאליים, האופטימיים וה”ויראליים” שלכם?
אתם מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובה או בפרטי,
למייל yaniv@yanivzaid.com
או לוואטסאפ 054-8001200
(אפשר גם להתקשר).
אני מבטיח לענות ולחזור לכולם.
כתיבת תגובה