הרצאות - יניב זייד

רוצים לשכנע כל אחד? הרשמו עכשיו!

    איך לשלב נכון רוח וחומר בחיים ובעסקים?

    על ידי כתוב תגובה

    למי שלא עקב אחריי ברשתות החברתיות בשבועיים האחרונים 
     
    (מוזמנים בשמחה – כתבו yaniv zaid בפייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, טלגרם, 
     
    לינקדאין, טוויטר או טיק טוק ועקבו שם אחרי העדכונים והסרטונים שלי), 
     
    חזרתי השבוע מהודו.
     
    תת יבשת מרתקת שאני מאד אוהב. 
    הספר הקודם שלי, The Jewish Persuasion,

    שווק והופץ שם במשך כמה שנים.  
     
     
    נסעתי להודו עם קבוצה קטנה ואיכותית 
     
    של מנטורים ומשפיענים מישראל 
     
    (כולל דורון ליבשטיין, עופר מלמד, ליאת שפר בן יעקב, מיכל מילגרום ועוד)
     
    כאורחים של “ברהמא קומאריס” – 
     
    ארגון ההתפתחות האישית והרוחנית הגדול בעולם, 
     
    שקיים כבר קרוב ל- 100 שנים, 
     
    עם מאות סניפים כיום בכל העולם 
     
    ושיתופי פעולה מדהימים עם ממשלות, גופי מחקר, האו”ם ועוד. 
     
     
    מטרת הנסיעה הייתה להכיר את הארגון 
     
    ואת הערכים המובילים שמנחים אותו
     
    ולייצר שיתופי פעולה בינלאומיים ארוכי טווח עם הגורמים והאנשים שפגשנו. 
     
    מבחינתי, כתלמיד נצחי 
     
    וכמי שעובר תהליך משמעותי של התפתחות אישית בשנים האחרונות, 
     
    היה חשוב לי גם לקבל כלים עבור עצמי כדי להיות אדם טוב יותר, 
     
    בן זוג טוב יותר, הורה טוב יותר, יועץ טוב יותר ואיש עסקים טוב יותר.
     
     
    הנסיעה הזו עלתה על כל הציפיות שלי – 
     
    מסתבר שהיינו הקבוצה הרשמית הראשונה (!) מישראל 
     
    שמבקרת במרכזים של “ברהמא קומאריס” בהודו,
     
    והתקבלנו בכל מקום בכבוד מלכים – 
     
    גם מבחינת האירוח, התנאים, הפינוקים והאוכל המצוין,
     
    וגם מבחינת איכות התכנים והסדנאות שקיבלנו, 
     
    המדיטציות שעשינו וסוג האנשים שפגשנו. 
     
    הגענו למקומות שאנשים מערביים כמעט לא מגיעים אליהם, 
     
    נפגשנו עם בכירות בארגון שלרוב לא נפגשות עם זרים – 
     
    וגם קיבלנו זמן איכות משמעותי איתן! – 
     
    וקיבלנו הסברים מפורטים “מאחורי הקלעים” על ההתנהלות של הארגון. 
     
     
    יניב של לפני כמה שנים – לא היה נוסע לנסיעה כזו. 
     
    עד לפני כמה שנים עשיתי לעצמי אבחנה מאד ברורה 
     
    בין להיות “פרקטי” ו”עסקי”, לבין להיות “רוחני”. 
     
    מבחינתי זה היה או זה – או זה. 
     
    בשנים האחרונות למדתי ואני לומד את הקשר הישיר בין רוח וחומר, 
     
    והבנתי שכל האנשים המצליחים ביותר שאני מכיר – 
     
    מישראל ומכל העולם, דתיים מכל הדתות וחילונים גמורים, 
     
    מכל התחומים ובכל העיסוקים – 
     
    “מחוברים” חזק גם לרוח וגם לחומר, 
     
    ופועלים מתוך ערכים טובים ו”תדר” גבוה יותר. 
     
     
    בנסיעה הזו לקחתי את ההבנה הזו כמה צעדים קדימה. 
     
    הכרתי ארגון עולמי יוצא דופן, מונהג על ידי נשים בלבד 
     
    (עניין נדיר עדיין בכל מקום בעולם, 
     
    ובוודאי בהודו של לפני עשרות שנים), 
     
    מבוסס על הנהלה / הנהגה מבוזרת ולא היררכית, 
     
    ולא על מנהיג / גורו אחד שנמצא במרכז 
     
    (כמו ברוב הארגונים הדומים, שלרוב זולגים גם ל”פולחן אישיות”),
     
    ארגון שמצד אחד רוחני מאד – 
     
    רוב סדר היום של ה”יוגים” מוקדש למדיטציות והרצאות –
     
    ומצד שני חדשני, עסקי ומקצועי מאד, 
     
    שמתפקד כמו חברת הייטק לכל דבר
     
    ומפעיל טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר,
     
    שחוקרים, מדענים ומנהיגים מכל העולם מגיעים ללמוד ממנו. 

    אביא 3 דוגמאות לפעילויות מעוררות השראה של “ברהמא קומאריס” 

     
    שנחשפתי אליהן כאן, המשלבות בצורה מדהימה רוח וחומר – 
     
     
    הפרויקט הראשון הוא חווה סולארית בהר אבו בהודו,

    של מאות לוחות סולאריים, המספקים אנרגיה וחשמל 

     
    לכל המתקנים ובתי הספר של הארגון באזור.

    הפרויקט מומן כולו מתרומות ותמיכה של ממשלת הודו,

     
    מספק פרנסה למאות מקומיים
     
    וגייס בהתנדבות מדענים וחוקרים מכל העולם,
     
    שרוצים לעשות טוב ומחוברים לתדר גבוה יותר.

    ממש כמו מדינת ישראל, שקמה יש מאין באמצע המדבר

     
    והפכה להיות ״סטרט אפ ניישן״ 
     
    ואחת המדינות המצליחות והעשירות בעולם 
     
    (חשוב לזכור זאת במיוחד בימים אלו. 
     
    מאד “מחזיקים מאיתנו” בהודו
     
    ושמענו כאן רק מחמאות על החדשנות, היצירתיות והטכנולוגיה של ישראל), 
     
    כך גם החווה הסולארית הזו היא גן עדן (תרתי משמע) 
     
    באמצע אזור הררי, קשוח וחם,
     
    שמייצר טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר ב״חצר האחורית״ של הודו.
     

    מנהלת הפרויקט סיפרה לנו שממשלת הודו 

     
    מימנה ביחד איתם במקביל כמה פרוייקטים דומים, 
     
    והם היחידים שהצליחו, ועוד מצליחים בהתמדה לאורך 20 שנים (!) בתקציב מזערי.
     
    עד כדי כך הם מצליחים, שחברות עסקיות ומדענים מכל העולם 
     
    באים לראות את הפלא, לחקות אותו וללמוד ממנו.
     
    הסיבה המרכזית להצלחה ארוכת הטווח, לדבריה, היא הערכים שמנחים את הארגון, 
     
    המחויבות העצומה של כל מי שהשתתף בפרויקט להצלחתו, 
     
    וה״תדר הגבוה״ שהם נמצאים בו.
     

    התובנה המשמעותית ביותר שיצאתי איתה מהחווה הסולארית –

    השמש שם. 

     
    נמצאת בשמיים כל יום, כל היום ונותנת אנרגיה מטורפת כל הזמן.
     
    הלוחות הסולאריים הם היחידים באזור שקולטים את האנרגיה שלה.

    כך גם אלוהים / אללה / יהווה / ממלכת העל הקוסמית / 

     
    ״המקור״ / הבריאה / ה- supreme being (שכל אחד יתחבר למה שהוא מאמין בו) –
    הם שם, כל הזמן.

    רק צריך להתחבר אליהם (בתפילה, תקשור, מדיטציה, או אמונה)
     
    והידע האוניברסלי יפתח בפניכם, 
     
    יתן לכם תשובות לשאלות הבוערות ביום יום ויוביל אתכם

    ל״תדר גבוה״ יותר, בחיים ובעסקים.
     

    הפרויקט השני, 
     
    הוא המטבחים הגדולים של הארגון, שמאכילים בכל יום 
     
    עשרות אלפי פיות של ה”יוגים” ושל האוכלוסייה בסביבה. 
    כשמסתכלים מהצד על אופן ההתנהלות במטבחים שלהם,
     
    מקבלים דוגמה נהדרת להרמוניה מקצועית מלאה –

    בדממה (מה שבולט בעיקר הוא השקט! 
     
    כל כך שונה מהתנהגות במסעדות ומטבחים מערביים), 
     
    בסנכרון מופתי, כל אחד במומחיות שלו –
     
    עובדים עשרות ״יוגים״ בלבד של ״בראמה קומאריס״ במטבח,
     
    ומייצרים אלפי מנות אוכל בכמה עשרות דקות בלבד. 

    מעט אנשים מייצרים כמות עצומה של מנות, 
     
    תוך שמירה על ניקיון מופתי וסטנדרטים בריאותיים ברמה הגבוהה ביותר,
     
    בשיתוף פעולה ובלי אגו, 
     
    במינימום זמן ואנרגיה ובמקסימום שיתוף פעולה. 
     
    את ההרמוניה הכמעט מדיטטיבית הזו 
     
    אפשר וצריך מבחינתי להעתיק לכל מטבח בעולם – 
     
    גם מטבחים ביתיים וגם מטבחים של בתי מלון, בסיסים ועמותות 
     
    שמספקים אלפי ועשרות אלפי ארוחות מדי יום. 
     
     
    הפרויקט השלישי הוא חקלאות מדיטטיבית – 
     
    “ברהמא קומאריס” מגדלים את כל האוכל שלהם בעצמם. 
     
    אוכל צמחוני וטבעוני – טעים מעין כמוהו! מזון שנעשה באהבה – 
     
    ברמה תזונתית גבוהה מאד. 
     
    המטבחים שציינתי קודם – מייצרים את כל האוכל מהחומרים שהארגון מגדל ומייצר. 
     
    כחלק מתהליך הגידול של הצמחים, יש “יוגים” שיושבים בשדות, עושים מדיטציה, 
     
    מתחברים ל”תדר” גבוה יותר ומתפללים לטובת הגידולים. 
     
    התוצאה – על פי מחקרים איכותניים שהארגון עשה – 
     
    היא שהשדות שמתפללים בהם, 
     
    מייצרים תפוקה גדולה יותר משדות “רגילים”, 
     
    והגידולים בהם יוצאים טובים ואיכותיים יותר. 
     
    ממש שילוב של רוח וחומר! צריך לראות כדי להאמין. 
     
     
    ציינתי שלושה פרוייקטים המשלבים רוח וחומר. 
     
    החוויות המרכזיות שקיבלתי מהמקומיים מהשהות בארגון –

    סבלנות, אהבה, הכלה, שקט, כבוד.

    חזרתי מהודו בכוונה להמשיך להיות ב”תדר גבוה” יותר 

     
    בחיי האישיים, המקצועיים והעסקיים, 
     
    ולתת השראה ודוגמה להתנהלות הזו גם לסביבה הקרובה והרחוקה שלי. 
     
    בימים טרופים אלו שעוברים על המדינה שלנו – זה חשוב פי כמה וכמה. 
     
    העולם של היום – משלב רוח וחומר. אכתוב על כך עוד בהמשך. 
     
     
    מאחל לכם להתחבר ל”תדר” גבוה יותר בחיים. 
     
    אוהב,
     
    ד”ר יניב זייד
     
     
    נ.ב. 
     
    אשמח לקבל מכם הערות, הארות, 
     
    שאלות ותובנות על מה שכתבתי כאן. 
     
    אפשר למייל yaniv@yanivzaid.com 
     
    ואפשר לנייד 054-8001200 (להתקשר או לשלוח וואטסאפ). 
     
    אני מבטיח לענות ולחזור לכולם. 

    מה דעתך ? אני רוצה לשמוע אותך

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כל הזכויות שמורות לד"ר יניב זייד - אומנות השכנוע