בשבועות האחרונים הגיע (סוף סוף…) החורף
במלוא תפארתו לישראל.
גשמים עזים (ורצופים) בכל הארץ, שלג בחרמון ובהרים,
וכמובן גם פקקים, הצפות, קריסת תשתיות,
ואפילו כמה מקרי מוות מיותרים ומצערים.
התקשורת מסקרת כמובן בהרחבה
את מזג האוויר והשלכותיו עלינו,
וכך צריך (סוף סוף יש לי מילה טובה על התקשורת…).
אחד הדברים המעניינים בסיקור הזה, הוא הזמן והחשיבות
שמייחסים כ-ל כלי התקשורת בישראל, בלי יוצא מהכלל,
ל… עליית מפלס הכנרת.
לאחר כמה שנים שחונות, כמעט ללא גשם,
בהם מפלס הכנרת רק ירד
(רק אצלנו מסוגלים להמציא את “הקו השחור התחתון”,
שנמצא מתחת ל”קו השחור”,
שנמצא מתחת ל”קו האדום”,
כדי לתאר את גודל הנזק וכדי להוריד את הרף כל הזמן…),
סוף סוף יש עלייה במפלס אגם הכנרת, ואפילו עלייה משמעותית
(עד כדי כך שיש סיכוי טוב שהיא ממש תתמלא עד סוף החורף!
ואז היא תגיע ל”קו האדום העליון”
ויצטרכו לפתוח את סכר דגניה ולהזרים מים לירדן ולים המלח…).
אם לא ידעתם (או לא הקדשתם לזה מחשבה),
כבר הרבה שנים – בניגוד לעבר –
שמדינת ישראל לא מתבססת רק על האגם הקטן הזה
כדי להשקות 9 מיליון איש (וטוב שכך),
אלא יש לנו מתקני התפלת מים לתפארת מדינת ישראל,
ששואבים מי ים – מהם לא יהיה מחסור אף פעם –
והופכים אותם למים מתוקים ראויים לשתייה.
כך שבניגוד לעבר, בו אם הכנרת הייתה מתרוקנת,
היו מזהירים אותנו ש”ישראל מתייבשת”
ומבקשים מאיתנו להתקלח בזוגות (זוכרים?…)
או לשטוף את הרכב עם דלי,
אין היום באמת השפעה של מפלס הכנרת על המים בברזים שלנו.
ועדיין – התקשורת מדווחת בהתלהבות ובהתרגשות מדי יום
על עליית המפלס (כולל מדידות למיניהן שאיש לא מבין באמת),
ומה שהכי מעניין – זה עובד!
זה אשכרה משפר את “מצב הרוח הלאומי”
(כלומר, גורם לחיוך ולתחושה טובה להרבה מאד אנשים, כולל… לי!).
יותר מכך – גם על פי מדדים שניתן למדוד (בניגוד ל”מצב הרוח הלאומי”…),
כמו מחירי הנדל”ן באזור הכנרת,
כמות התיירים המגיעים לאזור,
ההכנסות של העסקים מסביב לכנרת – הם בעלייה!
למרות ששחייה בכנרת היא אותה שחייה
ובילוי בטבריה הוא אותו הבילוי,
גם אם המים חצי מטר נוסף מעל לקרקעית…
שאלתי את עצמי רבות בשבועות האחרונים –
למה בעצם אני שמח כשמפלס הכנרת עולה?
אני יודע (לוגית) את כל ההסבר שהסברתי לכם עכשיו על מתקני ההתפלה וכו’,
אני גר במרכז הארץ ולא מגיע לכנרת כמעט בכלל –
לא יותר מכמה פעמים בשנה,
והעסקים שלי לא קשורים לענף המים בשום צורה.
ועדיין – אני מלא שמחה ואושר כשהמפלס עולה
(וכשהאי באמצע הכנרת נעלם! זה מאד חשוב…).
התשובה שלי לעצמי (ולכם) לקוחה מעולמות הפסיכולוגיה,
לא מעולמות המדעים המדויקים.
עוד ככלכלן, לפני כ- 20 שנים, למדתי שכלכלה
שייכת ל”מדעי החברה” (כמו פסיכולוגיה)
ולא ל”מדעים מדויקים” (כמו פיסיקה),
למרות שכלכלה עוסקת במספרים, מדדים, גרפים, מודלים
ועוד הרבה היבטים “מדעיים” ו”מדידים”.
למה? כי מה שמשפיע על הכלכלה,
כלומר על היכולות והרצונות שלנו למכור ולקנות
ולקבל החלטות כלכליות,
הוא היבטים לא רציונליים.
דוגמאות להתנהגות “לא רציונלית” של אנשים ולקוחות
(התנהגות שנובעת מתת המודע ומהרגשות שלנו,
למרות שבאופן מודע ולוגי אין בה הרבה הגיון) –
אנשים שמחים קונים יותר
(וחלקם גם כשהם עצובים –
ומכאן הביטויים “קנייה רגשית” או “אכילה רגשית”).
אנשים שבעים קונים יותר
(על “בטן מלאה”, מצב הרוח משתפר, ו”היד קלה על הארנק”).
אנשים שרואים תור ארוך למסעדה יעמדו בו ויחכו הרבה זמן,
למרות שהם רעבים ויש מסעדה פתוחה וריקה ממש ליד.
כשמטילים על אנשים מגבלות (כמו למשל לחץ זמן, או סלקטור בכניסה),
הם דווקא רוצים יותר לרכוש את המוצר או השירות
(למרות שעכשיו הם יעבדו יותר קשה…)
אנשים קוראים בעיתון או באינטרנט
שיש “מיתון”, “בחירות” או “איום בטחוני”
ומיד מבטלים נסיעה, מתחילים לחסוך כסף או משנים החלטות,
למרות שכרגע זה לא השפיע עליהם בשום צורה.
אני יכול להמשיך, עוד ועוד, אבל הנקודה ברורה –
אנחנו מוציאים כסף או מכניסים כסף
בגלל סיבות שרובן לא רציונליות.
אנחנו מקבלים החלטות בחיים האישיים והמקצועיים שלנו
בהתבסס על מצבי רוח ומניעים רגשיים.
בנוסף – “שטיפת מוח” עובדת –
בין אם עברנו אותה מהמשפחה, מחברים, מפרסומות או מהמדינה.
חינכו אותנו עשרות שנים שאנחנו חיים מהכנרת,
שהיא מקור המים המתוקים העיקרי שלנו
ושאם היא מתרוקנת זו קטסטרופה –
ואנחנו כבר אוטומטית שמחים כשאנחנו שומעים בחדשות שהיא מתמלאת.
עכשיו, “שיעורי בית” אליכם – כמו תמיד…
חישבו עם עצמכם – ואשמח שתשתפו אותי
(אפשר למייל yaniv@yanivzaid.com,
אפשר בפרטי או כאן בתגובה,
ואפשר לנייד 054-8001200) –
איך אתם משמחים את הלקוחות שלכם
(כדי שיקנו מכם יותר)?
איך אתם גורמים לאנשים מסביבכם להרגיש טוב יותר
(כדי שידברו עליכם יותר ויהיו “שגרירים” טובים שלכם)?
איזה “חינוך שוק” (מילה מכובסת ל”שטיפת מוח”…)
אתם עושים לאורך זמן ללקוחות ולסביבה שלכם?
מחכה לתשובות שלכם, ומבטיח לחזור לכולם.
שלכם, באהבה,
ד”ר יניב זייד
כתיבת תגובה