מה ישכנע אתכם לקנות עיתון בבוקר?
או להקליק על כתבה באתר חדשות אינטרנטי?
אם הכותרת ״מחר יהיה צח ונאה״,
או אם הכותרת תהיה ״סערה מתקרבת״?
התשובה ברורה…
הרוב המוחלט (על פי מחקרים) ישים לב יותר
לכותרת הפסימית וה”צעקנית”
(במקרה הזה, הסערה ולא מזג האוויר הרגוע).
התקשורת (כל כלי התקשורת,
וזה מה שמביא רייטינג.
אני צורך הרבה תקשורת והרבה חדשות,
מישראל ומהעולם.
אני רואה בכל הזדמנות חדשות בערב,
וכמובן “חדשות הספורט” בלילה
(בישראל אין באמת ספורט, יש רכילות ספורט…
אבל על כך בפעם אחרת…),
ואני חושב שאני האדם היחיד היום במדינה
שמנוי בתשלום (ומשלם מכיסו) על 3 (!) עיתונים יומיים מודפסים –
“ידיעות אחרונות”, “הארץ” ו”דה מרקר”.
אבל – אני לוקח את החדשות בפרופורציה.
אני לא לוקח ללב ולא לוקח אישית.
ואני לא נותן (כמעט) לחדשות להשפיע עליי.
סיבה עיקרית לכך היא, שאני יודע עד כמה התקשורת
(כל כלי התקשורת, ולכל הכיוונים) מגמתית,
מוטה, סובייקטיבית ומקדמת אג’נדה.
לעתים האג’נדה היא של גוף התקשורת,
לעתים האג’נדה היא של הכתב או הכתבת באופן אישי,
ולעתים האג’נדה היא של מי ששלח את הידיעה לתקשורת.
אבל תמיד יש אג’נדה.
בחירת המילים אינה מקרית.
בוודאי לא בחירת הכותרות.
תמיד כתבתי ואמרתי
בכל הקשור לשכנוע, העברת מסרים ומשא ומתן,
שיש עובדות, ויש פרשנות של העובדות.
לעתים מדהים אותי הפער בין מה שכתוב על א-ו-ת-ו מקרה
ב- 3 עיתונים שונים – “הארץ”, “ידיעות אחרונות”, ו”דה מרקר”.
מי שקורא כל אחד מהעיתונים מקבל תמונה שונה לחלוטין על האירוע
לעומת מי שיקרא עיתון אחר.
בכל פעם שאני קורא או רואה משהו בתקשורת – כלכלי, בטחוני, עסקי –
שיש לי נגיעה אישית אליו –
היכרות אישית עם הנושא,
מעורבות אישית בנושא,
עבודה אישית עם לקוח גדול עליו כתבו,
והיו גם מקרים של הובלה של הנושא שכתבו עליו –
אני מופתע לרעה מהמגמתיות, החלקיות ולעתים השטחיות של הכתבה.
השבוע הנושא התורן עליו דיווחו מספר גופי תקשורת בהרחבה,
היה המחסור בחיסונים נגד שפעת.
כלי התקשורת התחרו ביניהם מי יבהיל יותר את הציבור,
בעיקר בחופשת חנוכה ובימי הגשם,
ודיווחו על התורים הארוכים בקופות החולים,
על מחסור בחיסונים בחלק מהמקומות,
ועל חולים שנפטרו מהשפעת ומהסיבוכים שלה.
הגדיל לעשות “העיתון של המדינה”
(אחלה שם. שהעיתון העניק לעצמו אגב, לפני שנים,
והשם נדבק, למרות שמספרית הוא לא העיתון הנקרא ביותר בישראל),
שיצא אתמול בכותרת ענקית בעמוד הראשון –
“כאוס”.
הכותרת הזו הצליחה לעצבן אותי
(וזה לא קורה הרבה),
כי לוקחים אירוע נקודתי
כמו מחסור בחיסוני שפעת
והופכים אותו – במילה אחת ובכותרת ראשית –
ל”מכת מדינה”, אסון היסטרי ואיום קיומי.
מפחידים את הציבור סתם
ויוצרים היסטריה מוגזמת
(שלא לומר, יוצרים את התורים בקופות החולים
שאחר כך הם עצמם מדווחים עליהם!
כי הציבור קורא שיש מחסור
ואז “נזכר” לרוץ להתחסן באותו הרגע)
רק כדי למכור עיתונים.
מה שעוד עצבנה אותי היא כותרת המשנה,
״חסינות וחיסונים״ –
שקיטרה שוב על כך שיש בחירות בפעם השלישית
ועד כמה הפוליטיקאים מנותקים מהעם.
גם אם הקיטורים נכונים וצודקים,
ובלי קשר לדעות הפוליטיות שלי ושלכם –
למה זו כותרת מעצבנת ומגמתית?
כי במשחק מלים (נחמד ויעיל, אני מודה)
קושרים בתודעה שלכם בין
מחסור נקודתי וזמני בחיסוני שפעת
ושאלת החסינות של ראש הממשלה.
קופות החולים – הפרטיות! –
לא הזמינו מספיק חיסונים השנה
(למרות שידיעות אודות
עונת שפעת חריגה בחומרתה
מגיעות מאוסטרליה כבר מחודש אפריל),
הציבור הרחב לא הולך להתחסן במשך חודשים
(החיסונים זמינים כבר מספטמבר,
ואנחנו בסוף דצמבר!),
למרות כל האזהרות, התשדירים וההנחיות,
אבל אז מגיע בהמוניו בבת אחת
כשיש (במפתיע…) כמה ימי גשם רצופים –
אבל מי שאחראי למחסור בחיסונים –
לדעת אותו עיתון –
הוא (כרגיל) ראש הממשלה.
ואחר כך חלק מכלי התקשורת לא יבינו
למה רוב הציבור חושב שהם מוטים ומגויסים…
אז הצעה שלי להחלטה שתקחו לשנה האזרחית החדשה –
אל תפסיקו לצרוך תקשורת ב- 2020.
חשוב להיות מעודכנים. בעיקר בתקופת בחירות.
אבל – קחו בקלות ובפרופורציות את מה שכתוב בעיתון ומושמע בטלוויזיה.
זהו את האינטרסים והאג’נדה מאחורי כל ידיעה וכתבה.
ופעלו תמיד רק לפי האינטרס שלכם,
ולא לפי מה שבעלי אינטרסים מורים לכם לעשות.
אשמח לקרוא ולשמוע מכם
תגובות, הארות והערות.
כתבו לי עכשיו למייל yaniv@yanivzaid.com
או שלחו הודעה לנייד האישי שלי – 054-8001200
אני מבטיח לחזור לכולם.
שלכם, באהבה,
ד”ר יניב זייד
נ.ב. הנה “ספוילר” למה שיקרה עכשיו בנושא החיסונים
(תבדקו אותי בבקשה בעוד כמה חודשים) –
קופות החולים יזמינו בהיסטריה
עוד מאות אלפי חיסונים,
ומשרד הבריאות יממן ויסייע כספית (בלחץ ציבורי),
למרות שיש לו מדיניות ברורה – ונכונה! –
שמזמינים חיסונים בכל שנה
לפי נתוני ההתחסנות של השנה שעברה,
כדי לא לאלץ לזרוק סתם חיסונים.
החיסונים יגיעו בעוד חודש
וישארו מיותמים ברובם
כי בינתיים הגשם יפסיק,
ההיסטריה תירגע
והעיתונים יעברו לעסוק ב״מחדל״ הבא,
ורוב הציבור (שוב) לא ילך להתחסן.
בשנת השיא של חיסוני השפעת –
רק 20 אחוז (!) מהציבור הלך להתחסן.
זה לא ישתנה גם השנה.
ואז ישמידו את החיסונים בסוף העונה
(כמו בכל שנה!)
ומאות מליוני שקלים מכספי הציבור ילכו לפח.
היחידים שירוויחו מההיסטריה הזו
הם יבואני החיסונים מחו״ל.
אבל – העיקר שמכרו השבוע עוד כמה עיתונים…
כתיבת תגובה