הרצאות - יניב זייד

רוצים לשכנע כל אחד? הרשמו עכשיו!

    האם העבודה והעסק שלכם עדיין “חיוניים”?

    על ידי כתוב תגובה

    בימי “סגר הקורונה” כתבתי הרבה על מסקנות ותובנות
     
    שיהיו להרבה אנשים ועסקים ב“יום שאחרי” (שהנה הגיע) 
     
    וברגע שנחזור ל”שגרת קורונה”.
     
    לצערי ברמה המערכתית, אם בוחנים ב”הכללה גסה”
     
    את התנהלות המגזרים והסקטורים השונים במשק, 
     
    את הקבוצות השונות בחברה הישראלית וגם את התנהגותנו כעם,
     
    לא רואים עד כה שינוי משמעותי. 
     
    כל מגזר עדיין נאבק רק למען עצמו, 
     
    אף סקטור ברמה הארצית לא באמת 
     
    “נכנס מתחת לאלונקה” עבור כולם,
     
    ושיפורים מערכתיים שהיו צריכים לקרות – טרם קרו.
     
    הרופאים המתמחים חזרו לעבוד 26 שעות, כמו ביום שלפני ה”קורונה” 
     
    (כאילו לא הוכח שאפשר לעבוד 12 שעות במשמרת רק לפני חודשיים…),
     
    המורים לא ילמדו יותר ימים בחופש הגדול 
     
    (למרות שחודשיים השנה “נמחקו” מתכנית הלימודים, 
     
    כרגע אין חו”ל וההורים חייבים לעבוד גם בקיץ),
     
    אף חוק לא השתנה לטובת העצמאים ובעלי העסקים עד כה,
     
    הבנקים לא שינו בכלום את מדיניות הריביות והעמלות הקשוחה שלהם,
     
    מערכת הבטחון עדיין מבקשת תוספות תקציב שערורייתיות 
     
    (כאילו אין מיתון, גרעון ומשק ב”פוסט טראומה”),
     
    הפוליטיקאים (מכל קצוות הקשת הפוליטית) שברו שיאי אטימות ובושה 
     
    והתנהגו (וקיבלו החלטות) לאורך כל המשבר (וגם עכשיו) כאילו אין “קורונה”,
     
    ואפילו המוני ישראל חזרו ללכלך ולזהם את הפארקים, השמורות והחופים 
     
    (מה קרה ל”לשמור על כדור הארץ”, 
     
    “לעשות תיקון וללמוד לקח מהעונש שקיבלנו על זלזול בטבע”,
     
    “להעריך יותר את הים והמרחבים אחרי שלא היינו בהם חודשים”?!?).
     
    מבחינתי זה מבאס ומצער, 
     
    והלוואי שנראה שינויים לטובה ברמה המערכתית 
     
    בחודשים הקרובים (לפעמים שינויים לוקחים זמן ו”מחלחלים” לאט).
     
    מה כן השתנה במעט? 
     
    ברמה האישית, הרבה אנשים שינו את אורח חייהם ואת אופי עבודתם 
     
    בעקבות המשבר (תהליך שנמצא לדעתי רק בתחילתו) – 
     
    חלק בלית ברירה ובאופן כפוי (בגלל פיטורים או יציאה לחל”ת), 
     
    וחלק מתוך בחירה מלאה.
     
    פתאום אפשר לעבוד יותר מהבית, 
     
    פתאום אפשר “לבזבז” פחות זמן על ישיבות ופגישות סרק,
     
    פתאום יש יותר איזון קריירה – משפחה, 
     
    פתאום אפשר “להוריד קצת הילוך”.
     
    אחד הנושאים שהתייחסתי אליהם בהרחבה בתקופת ה”קורונה”, 
     
    היא העובדה שאנשים, עסקים ועובדים רבים 
     
    גילו שהם לא כאלו “חיוניים” כמו שחשבו. 
     
    במגזר הציבורי השאירו במהלך חודשי הסגר 
     
    (מרץ עד מאי) רק את העובדים החיוניים 

    ובמגזר העסקי הביאו לעבודה במשך תקופה 
     
    רק 15% – 30% מהחברה.

    אז מי שויתרו עליו – הבין שהוא לא “חשוב” כמו שחשב,

    והגיע הזמן “לחשב מסלול מחדש” לגבי החיים והקריירה.

    מי שלא בא לעבודה במשך שבועות, ולא קרה כלום – 

    כבר חושב אם הוא ממצה כרגע את הפוטנציאל שלו.

    מי שסגר את העסק בלית ברירה, ולאף אחד לא אכפת 

    (הלקוחות לא התקשרו, 

    הסביבה הייתה אדישה לחלוטין בהקשר הזה, 

    אף אחד חוץ מהם לא התבאס מהעניין) – 

    מבין שהגיע הזמן להחליף עיסוק או עסק.
     
    יש עסקים שהודיעו בשבועות האחרונים
     
    שהם סוגרים ועשו מכירות חיסול,
     
    ואז קיבלו תור ארוך בכניסה ומאות מיילים אוהדים מלקוחות.
     
    איפה כל הלקוחות היו קודם, 
     
    כשבעלי העסק ישבו מבואסים בבית 
     
    או כשהעסק ניסה לחזור לשגרה אחרי פסח?
     
    לא חוכמה לא לקנות כלום מהעסק 
     
    ולא לבקר בו חודשים כלקוחות, גם כשאפשר,
     
    ואז “לקטר” כשהוא נסגר. 
     
    כנראה שהעסק לא היה “חיוני” עבורכם כלקוחות יותר מדי.
     
     
    כולנו חיים בסרט. 

    חלקנו חיים בסרט אימה, חלקנו בקומדיה, חלקנו בדרמה.

    ה”קורונה” חייבה ומחייבת את כולנו 
     
    לבדוק אם אנחנו בסרט הנכון,

    או שצריך להתעורר ממנו 

    ולעבור לסרט אחר, בו נהיה “חיוניים”.
     
     
    אשמח לשמוע מכם – 
     
    האם אתם מרגישים עדיין “חיוניים” מבחינה עסקית ומקצועית?
     
    האם אתם מתכננים שינוי בקריירה או יצירת הכנסות נוספות?
     
    מהן התובנות שהגעתם אליהן בחודשים האחרונים ברמה האישית?
     
    מוזמנים לכתוב לי בתגובה חוזרת, 
     
     
    לוואטסאפ 
     
    ואפשר גם להתקשר – 054-8001200.
     
    אני מבטיח לענות או לחזור לכולם.
     
    אוהב,
     
    ד”ר יניב זייד 

    מה דעתך ? אני רוצה לשמוע אותך

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כל הזכויות שמורות לד"ר יניב זייד - אומנות השכנוע