אחת הדילמות הגדולות שיזמים, בעלי עסקים וחברות עומדים בהן,
היא שיקולי “טווח קצר” מול שיקולי “טווח ארוך”.
לעתים השיקולים האלו מתמזגים –
כלומר, פעולות שתעשו כרגע שתשרתנה אתכם מבחינה עסקית,
כספית ומקצועית לטווח הקצר, גם תשרתנה אתכם בטווח הארוך.
אבל לעיתים יש “התנגשות” בין הטווח הקצר והארוך.
האם “סלבים” צריכים ללכת לתוכנית ריאליטי כמו “הישרדות VIP”?
בטווח הקצר הם יקבלו כסף על ההשתתפות וחשיפה (“להישאר בתודעה”),
בטווח הארוך הוא / היא יכולים “לצאת לא טוב” בתכנית,
למתג את עצמם כ”נואשים” וכ”פנויים” מדי,
ולהפסיד עבודה בהמשך.
האם להוריד מחירים בזמן חודשי ה”קורונה”?
מצד אחד צריך תזרים, העסק בלחץ
ו”לאנשים אין כסף לשלם עכשיו מחירים גבוהים”.
מצד שני, לטווח ארוך – עסק שהוריד מחירים
יתקשה מאד להעלות אותם בחזרה ב”שגרה”
(וגם שידר ללקוחות מסרים בעייתיים לטעמי בתקופת המשבר).
את העצות שלי בעניין כבר כתבתי בפוסט
האם בית מלון – שנסגר ושלח את העובדים לחל”ת בגלל הסגר –
שפתח את שעריו לחולי “קורונה” שהמדינה מעוניינת לבודד –
הרוויח או הפסיד?
שורה של בתי מלון בישראל (לא אכתוב כאן שמות
כדי לא לעשות להם “שיימינג”. תוכלו למצוא את השמות בקלות ב”גוגל”)
סגרו הסכם בחודשי פברואר עד אפריל עם מדינת ישראל ומשרד הביטחון
לארח חולי “קורונה” שנדרשו להיכנס לבידוד
ולהתנתק ממשפחתם ומסביבתם (כדי לא להדביק אחרים).
המלונות הללו זכו לכינוי (הלא מחמיא לטעמי) “מלונות הקורונה”.
האם זו החלטה עסקית נכונה?
האם ההחלטה תשתלם לטווח הארוך?
אנחנו עדיין בטווח הקצר, ה”טווח הארוך” בהקשר הזה עוד לא הגיע,
אבל לטעמי – בתור מי שתמיד מעדיף חשיבה לטווח הארוך
על פני תוצאות מיידיות לטווח הקצר
(במידה כמובן וקיימת “התנגשות” בין הטווחים) –
המלונות האלו הרוויחו בטווח הקצר הכנסה יפה ממשרד הביטחון,
אפשרות לתפעול ותחזוקה של המלון בזמן שכל המתחרים באזור סגורים,
ותזרים חשוב (ואולי קריטי) בימי המשבר.
בטווח הארוך, המיתוג של “מלון קורונה” בעייתי לדעתי,
ועלול לפגוע בהם (ולכן איני מציין כאן שמות).
בחודש יוני המלונות בישראל אמורים לחזור לפעול (עדיין תחת מגבלות כמות וריחוק),
והציבור הישראלי יחזור בהדרגה לנפוש בהם.
אז נכון, כרגע אופצית חו”ל פחות ריאלית לחופש,
אין מספיק מלונות בישראל
וסביר להניח שכל המלונות יתמלאו לאיטם,
לפחות בתקופת הקיץ והחגים (תחת המגבלות).
אבל מלון שנתפש כ”מלון קורונה”, ובו שהו במשך שבועות וחודשים
מאות חולי קורונה מאובחנים במרבית החדרים – יהיה בבעיה.
גם אחרי שמן הסתם יעבור חיטוי וניקיון מקיפים.
לטעמי, וזה עוד טעון הוכחה, אנשים לא ימהרו לבלות ולנפוש בחדרים
בהם שהן במשך חודשים לפניהם חולי קורונה.
אז המלונות האלו הרוויחו בטווח הקצר כסף והכרה
(ואין לזלזל בכך, את חלקם הסכומים האלו הצילו מסגירה ופשיטת רגל),
אבל לטעמי הפסידו לא פחות (ואף יותר) בטווח הארוך.
מה דעתכם?
במקרה של “התנגשות” – עדיף “הטווח הקצר”
(בבחינת “עדיפה ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ”)
או “הטווח הארוך” (עסקים שרואים עצמם כ”רצי מרתון”)?
האם לדעתכם “מלונות הקורונה” הרוויחו או הפסידו
מהמהלכים שעשו מול המדינה ומשרד הביטחון?
כיצד אתם נערכים לחזרה לשגרה בעסק ובחברה –
גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך?
כתבו לי עכשיו למייל yaniv@yanivzaid.com
או לנייד 054-8001200
אני מבטיח לחזור לכולם.
שלכם, באהבה,
ד”ר יניב זייד
כתיבת תגובה