כל מי שטס במטוס, לחופשה או לנסיעה עסקית,
מכיר את מהלך הפעולות הבא –
שלב 1 – ממריאים, ומחכים שהמטוס יתיישר ויתייצב באוויר.
שלב 2 – הקברניט והדיילות נותנים לכם הוראות בטיחות והסבר על הטיסה,
שלב 3 – צוות המטוס מחלק לכם שתייה וארוחה
(ערב / בוקר / ארוחה קלה – תלוי ביעד ובשעה ביממה),
שלב 4 – אף אחד לא מתייחס אליכם במשך די הרבה זמן
שלב 5 – מחלקים לכם שוב שתייה וארוחה, וגם מציעים לכם לרכוש מוצרי דיוטי פרי
שלב 6 – הכנות לנחיתה – חגורות, מילוי טפסים למחלקת הגירה, וכו'.
זה נכון לכל טיסה מסחרית, לכל יעד בעולם ולכל משך זמן.
הכול בוודאי נראה לכם הגיוני במה שאמרתי, חוץ משלב 4.
מה זאת אומרת "לא מתייחסים אלינו"?!?
אנחנו לקוחות משלמים, לא?!?
אז זהו, שככה בדיוק זה הולך בשלב 4 (וכולכם חוויתם זאת) –
זה השלב שבו רוצים שתנוחו, תצפו בסרטים או תאזינו למוזיקה,
ובעיקר – תטרידו כמה שפחות את הצוות,
שרוצה גם הוא לנוח ולהתארגן לקראת השלבים הבאים בטיסה.
אז מה עושים בפועל בשלב 4?
מבקשים מכם לסגור את חלונות המטוס
(כדי שאור השמש לא יפריע לכם ולאחרים להירדם…)
מכבים לכם את כל האורות בגוף המטוס (רמז עדין – לכו לישון!!)
(אגב, למי שפעם ראה איך משכיבים ילדים בגן ילדים לשנת צהרים,
העיקרון מאד דומה – מכבים את כל האורות, סוגרים את החלונות,
פורשים מזרונים על הרצפה, והילדים כבר מבינים לבד מה צריך לעשות…)
ובעיקר מה שקורה בשלב 4 –
הצוות לא מסתובב ביניכם ואתם לא רואים אותם.
בטיסות טרנס אטלנטיות – אתם יכולים לא לראות אותם במשך שעות ארוכות!!
אם יש לכם ממש מצב חירום, תלחצו על הנורה והדיילת תיגש אליכם.
וגם אז, היא תעבור במעבר בין הנוסעים במהירות, עם המבט למטה,
ולא תסתכל לאיש בעיניים.
למה?!?
כי יש בשיווק עיקרון פשוט שאומר "מבט מזמין".
כשאתם מסתכלים למישהו בעיניים, אתם משדרים לו
שאתם מחפשים את קרבתו ומעוניינים לתקשר איתו.
זה נעים, זה שירותי, זה עושה לנו טוב כלקוחות.
כשדיילת במטוס תסתכל לנו בעיניים,
אנחנו מיד "ניזכר" שבא לנו משהו נוסף –
שאלה, משקה נוסף, תוספת לארוחה וכו'.
במהלך שלב 4 הצוות לא מעוניין ש"תיזכרו" במשהו נוסף, אם הוא לא קריטי עבורכם,
ולכן הם לא נמצאים במגע איתכם,
וגם אם דיילת חייבת לעבור במעבר מתוקף עבודתה או כדי לגשת לנוסע,
היא תסתכל מעט ככל האפשר בעיניהם של הנוסעים האחרים,
כדי שלא "יזכרו" פתאום שהם צריכים ממנה עוד דברים.
עד שיגיע שלב 5.
ואז ידליקו לכם בבת אחת את האורות, הקברניט ידבר איתכם,
והדיילות שוב תסתובבנה סביבכם מחויכות וזמינות.
ואתם תתעוררו, תחייכו בחזרה, תאכלו משהו,
ותמלאו את התפקיד המצופה מכם בשלב הזה
(ממש כמו שהגננות מעירות את הילדים בגן, כשהגיע הזמן מבחינתן לקום…)
מה הפואנטה שלי?
אתם קובעים את סדר היום של הלקוחות שלכם!
אתם יכולים "לנהל" אותם בזמן שאתם מספקים להם את המוצר או השירות שלכם
ממש כמו שעושים לכם בכל מקום – בטיסה, במסעדה, בקולנוע, במלון, בטיול וכו'.
כשאתם רוצים לתקשר עם הלקוחות שלכם – תפנו אליהם, תסתכלו להם בעיניים, ו"תזמינו" אותם לתקשר איתכם.
וכשזה לא מתאים – אתם רק צריכים להיות זמינים פחות.
רוב הלקוחות לא "יטרידו" אתכם, כל עוד טיפלתם היטב בצרכים שלהם בשלב שלפני.
אז חשבו על כך בחופשה הבאה שלכם,
ובעיקר – תראו איך אתם מיישמים את העקרונות הללו בעבודה או בעסק שלכם.
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. יש מקום אחד שבו יתייחסו אליכם כל הזמן…
וגם ילמדו אתכם איך להתייחס נכון ללקוחות שלכם ולסובבים אתכם.
כנס "מופע המסרים של דוקטור שכנוע"
שיתקיים ביום חמישי ה- 29/8 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
כנס הדגל שלי, עם התכנים (וההומור) הטובים ביותר שלי.
ההרשמה בעיצומה – מהרו לתפוס את מקומותיכם!
כן, יניב, אני רוצה לשכנע כל אחד, בכל מקום, בכל מצב!
כתיבת תגובה