אני אוהד כדורגל כבר למעלה מ- 20 שנים.
והיום, בשנת 2013, עם האצטדיונים המודרניים שקיימים, קצת קשה לזכור,
אבל עד 2011 היו באצטדיוני הכדורגל בישראל גדרות תיל גבוהות,
שהפרידו בין האוהדים לבין המגרש,
ומי שישב בשורות הראשונות בכל יציע,
ראה את המשחק מבעד לגדרות,
ובזמן הבקעת שערים, (או כשרצו לספר לשופט במה אמא שלו עובדת…),
האוהדים "השרופים" היו נתלים על הגדרות הגבוהות בהתלהבות.
למי שזה מזכיר מכלאות של חיות, האמת שזה לא היה רחוק מהמציאות…
ובמשך שנים רבות היו קריאות כאלו ואחרות להוריד את הגדרות במגרשים.
והסיבה שההצעה הזו נפסלה פעם אחרי פעם,
היה חשש מהתנהגות של האוהדים.
כי אמרו – אם, למשל, יפסק "פנדל" במשחק טעון בדקה האחרונה,
הקהל יפרוץ למגרש, "יפוצץ" את המשחק ואולי אף יכה את השחקנים.
ובכלל, אם תאפשרו לאנשים אפשרות לרוץ לתוך המגרש, הם יעשו זאת.
ובישראל, כמו בישראל, אנחנו בדרך כלל "מתעוררים" ומשנים משהו רק כשקורה אסון.
ובשנת 2001, במשחק האליפות של מכבי חיפה,
(בו מאפשרים לקהל לחגוג על כר הדשא את האליפות בסיום המגרש),
הקהל המשולהב רצה לפרוץ למגרש לפני סיום המשחק,
ומכיוון שהיו גדרות, והשוטרים לא הסכימו לפתוח אותן לפני שיגמר המשחק,
נמחצו מאות אנשים על הגדר, ועשרות נפצעו,
כולל ילד אחד, אמיר רנד, שעד היום נמצא במצב קשה.
הייתי במגרש באותו משחק, באותו יציע, ואני זוכר את התמונות מקרוב.
ואז קיבלו החלטה להסיר את הגדרות במגרשים בעונה שאחרי,
ולעצור מיידית את כל מי שיפרוץ למגרש (כשהעונש הוא עד שנה מאסר!).
והפלא ופלא – מאז ועד היום, ב- 12 השנים האחרונות,
בכל המגרשים בארץ, פרצו לתחומי המגרש כ- 15 איש בלבד (!!),
שגם הם נעצרו תוך רגע על ידי השוטרים והסדרנים.
כלומר, הקהל הוכיח בגרות, רצינות ומשמעת, גם בלי הגדרות.
מה הייתה המסקנה שלי מהאירוע הזה?
שכשמים אנשים מאחורי כלוב, הם מתנהגים כמו קופים!!
אם נותנים לאנשים קרדיט, מתייחסים אליהם בהגינות,
קובעים כללים ברורים לקיצונים מפרי החוק ואוכפים אותם,
אנשים יכבדו את הכללים והחוקים, ויתנהגו בצורה נאותה.
כי אנשים מטבעם הם טובים (כך אני מאמין), ורוצים "להיות בסדר".
ובהקבלה לעולם העסקי,
אני תמיד נותן ללקוחות שלי את כל הקרדיט שבעולם,
מתייחס אליהם בהגינות , באמינות וברצינות,
ממש כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אליי.
כי אני לא יודע מה איתכם,
אבל כשאני מגיע לבנק, יושב עם המנהלת וצריך לחתום על מסמך,
והעט שנותנים לי מחובר בשרשרת ברזל לשולחן,
זה נותן לי תחושה שמתייחסים אליי כמו לגנב –
כי הרי "ריתכו" את העט לשולחן כדי שלא אקח אותו!
וזו תחושה מאד לא נעימה.
ובאחד הכנסים שהייתי בהם בחו"ל, היו שלטים ענקיים שאוסרים על צילום הכנס.
כיבדתי זאת, למרות שרציתי לצלם קטע לשימושי האישי.
כשנגמר האירוע, והקהל התפזר, רציתי לצלם קולגה שלי במקום, למזכרת.
ברגע שהרמתי את המצלמה רצה לעברי סדרנית
וכמעט "הורידה" לי את היד בניסיון למנוע ממני לצלם.
זה מאד הכעיס אותי, כי לא היה היגיון במעשה הזה, ואת התחושה אני זוכר עד היום.
אז אני סומך על הלקוחות שלי, גם בפגישות הייעוץ וגם בכנסים ובסדנאות –
חולק איתם מידע "מאחורי הקלעים",
וסומך עליהם שלא ישתמשו בו בצורה לא ראויה.
"לארג'" איתם בכיבוד ובפינוקים שהם מקבלים באירועים שלי,
וסומך עליהם שלא ינצלו זאת לרעה.
משתף אותם בכל התכנים הטובים ביותר שלי,
וסומך עליהם שלא יעתיקו אותם ויפרו את זכויות היוצרים שלי.
מי שיעשה זאת, אטפל בו במלוא חומרת הדין (ועשיתי זאת בעבר),
אבל מניסיוני, אנשים לא יעשו זאת.
הם יעריכו את האמון ואת הנדיבות, וירצו לתת לי תחושה דומה.
אז תסמכו על הלקוחות שלכם כמו שהייתם רוצים שיסמכו עליכם,
ו"תפנקו" אותם כמו שהייתם רוצים שיפנקו אתכם.
זה יחזור אליכם פי כמה – אתם תראו.
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. הנה עוד פינוק ממני בחינם,
זהר עמיהוד, חבר וקולגה, הוא אחד המומחים בשיווק באינטרנט
ובקידום אתרים עליו אני סומך מאד, ומיישם את המלצותיו.
זוהר מקיים וובינר (הרצאה אינטרנטית) של 3 שעות מלאות בחינם
ביום שני, 16/12, בשעות 10:00 – 13:00,
בנושא קידום אתרים –
איך להזרים תנועה גדולה יותר של לקוחות לאתר שלכם,
שתייצר מכירות והכנסות נוספות לכם ולעסק.
הכנס האינטרנטי כולל גם צוות מרצים מהתחום שנבחר בקפידה,
ואני ממליץ לכם בחום לשמוע את זהר!
כתיבת תגובה