למה התבאסתי שלשום בהופעה?

שלשום (שני בערב) הלכתי להופעה 

של להקת "כנסיית השכל" במועדון ה"בארבי" בתל אביב

(הופעה מצוינת, אגב. ממליץ בחום!)

ושמתי לב שם לכמה גימיקים שיווקיים שמאד מצאו חן בעיניי,

ול"מחדל" גדול בסוף, שממש ביאס אותי.

אז אני רוצה לשתף אתכם ב – 3 מהטריקים השיווקיים

שמארגני ההופעה נקטו בהם,

וגם לתחקר את מה שקרה בסוף.

ראשית, בשני בערב היה ערב חג ה"מימונה"

ובתחילת ההופעה חילקו ללא תשלום מופלטות לקהל.

זה היה גימיק מגניב ונחמד,

לא רק כי זה היה כיבוד בחינם,

אלא כי זה מראה שחשבו על הקהל,

הבינו שיש כאלו שויתרו על ארוחת חג משפחתית

או על ארוחת מימונה אצל חברים

בשביל להגיע להופעה,

ו"פיצו" אותם בדרך יצירתית.

גם למי שלא תכנן לחגוג את המימונה,

הם סיפקו חוויה והזדמנות לספר שהוא בכל זאת אכל מופלטה

(ואם ישאלו אותו: איפה? הוא יספר על ההופעה…

הופ – שיווק ויראלי…)

אגב, אכילת מופלטה גורמת לך גם להיות צמא,

ואז – הופ, יש מיד באר עם שתייה (בתשלום).

וזה היה הגימיק המגניב הראשון.

הדבר השני (שחוזר בכל הופעה מוצלחת),

הוא שהלהקה מתחילה עם שיר מוכר ומצליח שלה,

בהמשך שרה ומנגנת את השירים הפחות מוכרים מהאלבום החדש,

ובסוף (בעיקר ב"הדרן") מסיימת עם השירים המוכרים וה"מקפיצים" ביותר.

למה זה טוב? מה ההיגיון?

ההיגיון הוא אותו היגיון שמנחה כל מי שמופיע מול קהל –

לפתוח חזק ולסיים חזק.

ההתחלה מאד חשובה כדי להכניס את הקהל לעניינים

ולהראות לכל מי שהתלבט אם לבוא להופעה או לא,

שהוא עשה את ההחלטה הנכונה.

הסיום מאד חשוב כדי להשאיר "טעם של עוד",

וכי הסוף זה מה שאנשים זוכרים הכי טוב (על פי מחקרים) –

ולכן חשוב שיצאו בהרגשה טובה.

את "ניסויי הכלים" והשירים הפחות מוכרים,

שומרים לאמצע ההופעה.

הדבר השלישי הוא, שהלהקה הייתה באור רוב הזמן והקהל היה בחושך.

מתי האירו על הקהל?

בסיום השירים ה"חזקים",

כשהקהל היה "בטירוף" ומחא כפיים בעוצמה.

ואז? אנשים מביטים פתאום לכל הכיוונים

ורואים מאות אנשים כמוהם מוחאים כפיים,

וזה יוצר אפקט חזק של "הוכחה חברתית" –

הלהקה לא צריכה להגיד שהקהל איתה,

היא פשוט מראה בדרך יצירתית שהקהל איתה,

וההתלהבות הזו מדבקת,

גם את המשולהבים ממילא בקהל,

וגם את מי שלא הכי משולהב.

ועכשיו ל"מחדל"…

מסתיימת ההופעה (בשיר "חזק", מוכר וקצבי),

הקהל כולו על הרגליים,

ואז הסולן צועק "תודה רבה!"

והלהקה יורדת מהבמה במהירות,

האורות באולם נדלקים

והקהל זורם החוצה.

מה חסר כאן בתמונה?

הנעה לפעולה!!

למשל, להגיד לקהל מתי ההופעה הבאה שלכם.

למשל, לשים דוכן בחוץ עם דיסקים, פוסטרים ומרצ'נדייס של הלהקה.

למה זה כל כך קריטי, אתם שואלים?

כי הם הרגע סיימו הופעה מול 400 איש,

הקהל הכי נאמן שלהם,

שבאו במיוחד לראות אותם בערב חג,

ויש להם הזדמנות אדירה למנף את העניין,

למכור כרטיסים להופעה הבאה,

למכור דיסקים שלהם שישמשו "שגרירים" קטנים שלהם בבתי הלקוחות

(שלא לדבר על ההכנסה הנוספת מהדיסקים)

וליצור "שיווק ויראלי" (שיווק מפה לאוזן) אדיר,

כי כל מאות האנשים שיספרו בהתלהבות על ההופעה,

גם יוכלו לספר לחבריהם מתי ההופעה הבאה.

אז מה מוסר ההשכל מבחינתכם?

נתתם ללקוחות ערך, סיפקתם להם חוויה –

הם רוצים עוד! לפחות חלקם.

תציעו להם עוד!

כל פעילות שלכם מול לקוחות,

צריכה למנף מבחינה שיווקית את הפעילות הבאה שלכם.

שלכם,

ד"ר יניב זייד

נ.ב. אפרופו הנעה לפעולה, כמעט שכחתי…

הכנס הטוב ביותר שלי,

"מופע המסרים של דוקטור שכנוע", 

שמלמד אתכם כיצד לשכנע כל אחד, בכל מצב ובכל מקום,

מתקיים ב- 9/5 (יום חמישי, 09:00 – 13:00, בית ציוני אמריקה)

וההרשמה בעיצומה! 

שליש אולם כבר מלא, ואנחנו יותר מחודש לפני הכנס.

אז מהרו להירשם ולהבטיח את מקומכם! 

כן, יניב, אני רוצה לשים את עצמי בקדמת הבמה, מול קהל ומול לקוחות!