משרד הבריאות פרסם בשבוע שעבר נתון
שבעיניי הוא לא פחות ממדהים –
לפחות 60% מהאוכלוסיה (!) בישראל
העלתה לפחות 6 קילוגרמים (!) למשקל גופה
בחודשיים האחרונים (תקופת ה”קורונה”).
מזעזע, הזוי ובלתי נתפס
(ואני אפילו לא מדבר על הנזקים הבריאותיים!).
הנתון הזה מזכיר לי שיחה שהייתה לי
עם לקוחה, דיאטנית קלינית, לפני מספר שנים,
במהלכה היא אמרה לי שכל נושא ההשמנה
ב”תקופות החגים” בישראל (חגי תשרי או פסח)
הוא סתם תירוץ והזנחה של אנשים,
מאחר ואין באמת יותר ארוחות בתקופה הזו
(גם ליל הסדר, לדוגמה, נחשב ארוחת ערב…),
וגם אם פה ושם יש יותר קינוחים,
או יותר מאכלי חג מסורתיים
(כבר כתבתי בעבר שבעיניי היהדות היא לא דת, אלא “הפרעת אכילה”…),
זה לא מצדיק בשום אופן עלייה של 2-3 קילוגרמים יותר –
משקל שרוב האוכלוסיה בישראל מעלה בממוצע
בכל פעם אחרי שבועיים של חגים ו”חול המועד”.
למרות שנדמה שאנחנו כבר שנתיים במשבר הקורונה,
הקורונה נמצאת איתנו בישראל כחודשיים וחצי בלבד,
ועל רוב האנשים השפיעה באמת רק בחודש וחצי האחרונים
(כשהילדים נשארו בבית וכשהגבלות ההתקהלות ירדו מתחת ל- 10 אנשים).
בחודשיים האחרונים קיבלתם (גם ממני) תכנים רבים
ונחשפתם באינטרנט ובכל התקשורת המסורתיים
לאינספור מסרים, סרטונים, פוסטים, דיוורים,
ראיונות, פודקאסטים ותוכניות רדיו וטלוויזיה,
שניסו לבדוק מה משמעות ה”קורונה” עבורכם,
עבור הסביבה, עבור התחום והשוק שלכם ועבור העולם,
איך להתכונן “ליום שאחרי”,
האם ועד כמה העולם ישתנה,
איך המשבר ישפיע על הרגלי הצריכה של אנשים, ועוד ועוד.
חלק מהתכנים שקיבלתם מעולים,
חלקם בינוניים, חלקם סתם טרחניים.
אם אני צריך לתמצת את כלל המסרים שנחשפתי (וחשפתי) אליהם
בחודשיים האחרונים לשאלה אחת, היא תהיה –
האם ה”קורונה” הייתה (ועודנה) עבורכם הזדמנות או תירוץ?
נחזור לנושא ההשמנה.
למה בעצם כל כך אנשים משמינים כל כך, בתקופה כל כך קצרה?
גם אני אולצתי בחודשים האלו להישאר בארץ,
ורבות מתכניות חו”ל שלי – העסקיות והאישיות – התבטלו.
גם אני אולצתי בחודש וחצי האחרונים להיות בעיקר בבית
(למרות שגם הסתובבתי פה ושם אצל לקוחות ובמשרד, בכפוף להנחיות).
גם לי יש שני ילדים בבית (בגילאי 9 ו- 11)
וגם אני ביליתי יותר זמן במטבח מהרגיל.
אבל – גם הקפדתי לעשות ספורט כמעט כל יום,
שמרתי על אנרגיה גבוהה ואופטימיות
והשתדלתי (לא תמיד בהצלחה) לא לנשנש כל הזמן דברים טעימים.
אז גם אני אנושי,
ואולי העליתי קילו – שניים בתקופה הזו (אל תספרו לאף אחד…),
אבל זה גם אופייני לתקופת חגים וחופש אצלי,
זה ירד מהר בקרוב,
וזו בטח לא העלייה המוגזמת שמשרד הבריאות מדבר עליה
(אם אתם מאמינים עדיין לנתונים שהם מפרסמים. זה כבר עניין לפעם אחרת…).
אז מבחינתי מי שהעלה 6 ק”ג ומעלה,
פשוט הזניח את עצמו והשתמש ב”קורונה” כתירוץ להתבטל עוד יותר בתקופה הזו.
אין הצדקה אמיתית לכזו עלייה במשקל.
כנ”ל המצב הכלכלי והעסקי.
אני כותב ומדבר על זה בחודשיים האחרונים בלי הפסקה
מי שחזק מנטאלית במשבר הזה – יוצא ממנו מחוזק יותר,
ועם תובנות, לקחים ותוצרים חדשים.
מי שחלש מנטאלית – העביר את הזמן בקיטורים,
בלחכות לממשלה שתביא עוד כסף,
בפאסיביות, ובציפייה ש”יעדכנו אותו” שהכול הסתיים ואפשר לחזור לשגרה.
ברור שיש תחומים שנפגעו יותר וכאלו שפחות,
וכמובן כאלו שהרוויחו בענק
(השמועה אומרת שרמי לוי במשא ומתן עם ביל גייטס על רכישת “מייקרוסופט”…),
אבל לכ-ו-ל-ם, כולל כולם, היה מה לעשות בחודשיים האחרונים –
גם לבעלי מסעדות,
גם לבעלות צימרים,
גם למלונאים,
גם למתווכים,
גם לחקלאים,
גם למפיקות,
גם לקוסמטיקאיות,
גם לאמנים,
גם למרצות –
כ-ו-ל-ם יכלו לנצל את התקופה הזו –
גם אם הם סגורים בבית והעסק סגור –
כדי לחזק את הקשר עם הלקוחות,
לחזק את התשתיות – הפיסיות והאינטרנטיות – של העסק,
לתכנן את “היום שאחרי”,
להתפתח לכיוונים עסקיים נוספים –
כמו משלוחים, חנות אינטרנטית או קורס דיגיטלי –
להשקיע בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם, ועוד.
מי שעשה את זה (ואפילו חלקית,
כי בסוף כולנו בני אדם, והיו גם חגים באמצע, והילדים בבית, וכו’) –
יצא מחוזק מהמשבר,
מזער נזקים (כולם נפגעו – עסקים גדולים וקטנים –
אבל אפשר היה לצמצם את ההפסדים
ולמצוא מקורות הכנסה נוספים בתקופה הזו)
וניצל את התקופה הקשה והמבאסת הזו בצורה נכונה.
ומי שלא – נמצא באותו מקום בו היה לפני חודשיים,
מינוס כסף ופלוס עצבים, מתחים ודאגות –
בלי שלמד כלום ובלי ששיפר כלום בחייו ובעסקיו!
לפני כמה שבועות התראיין בטלוויזיה ליאור אשכנזי –
שחקן ובדרן, מהתחומים שנפגעו הכי הרבה מה”קורונה” –
הם היו הראשונים להיסגר ויהיו האחרונים לצאת ממנו ולחזור לעבוד –
ונשאל בין השאר “מה אתם האומנים עושים בימים אלו?”
והוא ענה תשובה יפה מאוד בעיניי –
“יוצרים – תפקידם ליצור.
אז אנחנו עסוקים עכשיו ביצירה.
התסריטאים עובדים על התסריט הבא,
המחזאים על המחזה הבא,
הסופרים על רב המכר הבא שלהם, וכו'”.
זו גישה נכונה! זו גישה בריאה!
ברור שכולם היו שמחים להתפרנס כרגיל ולהופיע כרגיל,
אבל אם כבר נכפה עלינו (ועל כל העולם, באופן חריג ומיוחד.
על התקופה הזו ילמדו בספרי ההיסטוריה בעוד עשרות שנים)
לשבת בבית בהסגר, לפחות בואו נוציא מזה את המקסימום!
עם כל המגבלות, הלחץ, החרדה, הילדים,
הריחוק החברתי, התקשורת הפסימית וכו’ – שאני מבין ושותף לכולם.
אז יסלחו לי כולם, בכל המקצועות ובכל התחומים –
אבל החודשיים האחרונים לא נתנו לאף אחד סיבה אמיתית
להשמין לפחות 6 ק”ג, וגם לא “להתרסק כלכלית”.
נכון שההכנסות ירדו עד התאפסו להרבה אנשים ועסקים,
אבל גם ההוצאות – האישיות והעסקיות – ירדו כמעט לחלוטין –
לא היו הוצאות על דלק, רוב המסים (למי שנפגע בהכנסות),
עובדים (שפוטרו או יצאו לחל”ת והפכו לבעיה של המדינה),
טיסות, חופשות, בילויים ועוד ועוד –
וגם צריך לזכור שבסוף אנחנו מדברים על חודשיים ברוטו, שהם כחודש נטו –
בניכוי חופשות הפסח ויום העצמאות שהיו מתקיימות בכל מקרה.
מהפסד הכנסה של חודש אחד נטו – לא מתרסקים כלכלית.
זה כואב, מעצבן ומבאס, אבל זה לא סופני.
אז מה הייתה ה”קורונה” בשבילכם?
“תירוץ” או “הזדמנות”?
ומה היא עכשיו בשבילכם?
אם התשובה שלכם היא “הזדמנות”
(ולא העליתם 6 ק”ג ומעלה בחודשיים האלו…),
אשמח לשמוע מכם.
מוזמנים להתייעץ איתי בכל הקשור
לשיווק העסק,
מכירות ללקוחות,
ניהול הקשר עם הקהילה שלכם,
שכנוע לקוחות,
מסרים נכונים לתקופה
ומשאים ומתנים עם ספקים, קולגות ורשויות.
כתבו לי עכשיו – yaniv@yanivzaid.com
או שלחו לי הודעה עכשיו לנייד האישי – 054-8001200.
ופרטו את הבקשה, התגובה, השאלה או ההתייעצות שלכם.
אני מבטיח לחזור לכולם.
רק בריאות!
שלכם,
ד”ר יניב זייד
כתיבת תגובה