בשבת האחרונה נחגג ברחבי העולם המערבי
יום ולנטיין הקדוש – "חג האהבה" הנוצרי.
כן, כן, גם בישראל.
למרות שלנו יש את ט"ו באב
ולמרות שעל פי אחת התיאוריות אחד מהקדושים
(לנוצרים יש שלושה קדושים בשם ולנטינוס הקדוש,
שכציון לזכרם נחגג חג האהבה)
הועלה בכלל לדרגת קדוש לאחר שרדף יהודים.
"חג האהבה" הנוצרי המקורי נחגג לציון מותם של שלושת הקדושים.
על פי האגדה, אחד מהם השיא בסתר
זוג אוהבים לפי דיני הנצרות
בתקופת קלאודיוס השני, ועל כך נידון למוות.
לימים הוא נחשב לפטרון האוהבים,
והחג על שמו נחוג לפי המסורת
באמצעות העברת מסרי אהבה בין בני זוג, וגם בין חברים.
אני מאד בעד אהבה,
גם בזוגיות וגם בכלל בחיים,
ומברך על כל הזדמנות שיש לנו לחגוג משהו וליהנות.
אבל כאיש שיווק, אני עוקב בהשתאות בכל שנה מחדש
בשינוי הרגלי הצריכה שאנחנו כצרכנים עוברים,
וב"ניכוס" של חגים ומסורות על ידי תאגידים וחברות פרטיות.
כי המנהג המקורי של "חג האהבה"
כלל העברת מסרי אהבה (נניח שירים) בין אוהבים.
ומה קורה בימינו?
ה"מסרים" הפכו להיות חומריים לחלוטין,
ואנחנו כחברה מערבית מוצפים בפרסומות
שקוראות לנו לרכוש מתנות לאהובינו –
שוקולדים, פרחים, כרטיסי ברכה מהודרים ועוד.
וכמובן שאותו זר, שלפני שבוע עלה סכום מסוים,
נמכר בימים שלפני "חג אהבה" במחיר כפול ומשולש,
מאחר והוא כבר הועלה לדרגת "זר לחג האהבה"
(שזו דרגת קדושה בפני עצמה, שמצדיקה את המחיר…).
ומה לגבי אלו שאומרים לעצמם:
"אני לא משתתף במשחק הזה!
אני אוהב כל השנה
ומביע את אהבתי במגוון דרכים והזדמנויות,
כולל קניית מתנות חומריות מדי פעם.
אבל אני לא מוכן להיות חלק מהעדר ולרכוש מתנות במחיר מופקע סתם"?
אה. כאן נכנסת לפעולה תעשיית הפרסום,
שמשתמשת באחד מכלי השכנוע היעילים ביותר,
לחץ חברתי.
מטפטפים לכם במשך ימים ושבועות בכל דרך,
שאם אתם אוהבים, אתם חייבים לרכוש משהו לבן או בת זוגכם.
במודעות קוראים לנו לרכוש מוצרים,
בתכניות הטלוויזיה המנחים שואלים זה את זה:
"ומה קניתם לבן הזוג בחג האהבה?"
ערוצי הטלוויזיה ובתי הקולנוע "מציפים" אותנו
בסרטים רומנטיים ובתכניות על אהבה,
ואם אחרי כל "המתקפה" הזו עדיין לא קניתם משהו למישהו,
סימן שאו שאתם לבד,
או שאין לכם טלוויזיה, אייפון ומחשב.
אותי אישית משעשע לראות בכל פעם מחדש,
כיצד אנשים "מיישרים קו" (כן, כן, גם אני לפעמים)
למציאות מסוימת, שמישהו בעל אינטרס קבע עבורם
(במקרה זה חברות הפרחים ויצרני השוקולד,
ש"ניכסו" לעצמם את הקדושה…).
כנראה שאנשים פשוט ממש אוהבים לחגוג,
כל דבר ובכל הזדמנות,
סביר להניח שאנשים רק מחפשים סיבה לקנות משהו,
ובטוח שלחץ חברתי עובד…
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. אשמח להערות, שאלות ותגובות.
כתיבת תגובה