סיטואציה ראשונה –
אתם מגיעים לכנס מקצועי בתחום שלכם, או לאירוע עסקי.
נשלחתם מטעם העבודה, או הגעתם באופן עצמאי.
אחת המטרות שהצבתם לעצמכם לקראת הכנס
(בוודאי אם שילמתם עליו בעצמכם)
היא נטוורקינג.
כלומר, להכיר כמה שיותר אנשים חדשים
ולאתר לקוחות או שותפים פוטנציאליים.
אבל בפועל –
אתם רוב הזמן עומדים בצד החדר או ליד עמדת הקפה,
יושבים כל היום באותו המקום באולם ההרצאות,
ומדברים בעיקר עם מי שבאתם איתו לכנס,
או עם מישהו שאתם כבר מכירים.
סיטואציה שנייה –
אתם בפגישת מכירה עם לקוח.
יש כימיה, הלקוח "בעניין",
יכול להיות שהוא זה שיזם את הפגישה,
אתם מציגים את המוצר או השירות
ומדברים עליו בהתלהבות,
מתכננים לסגור עסקה באותה הפגישה.
אבל בפועל –
מתישהו הלקוח אומר לכם "יקר לי",
"לא מעניין אותי",
"אני אחזור אליכם"
"טוב, נהיה בקשר" ועוד,
והפגישה דועכת בבת אחת.
אתם יוצאים מהפגישה בטעם חמוץ,
בלי שסגרתם עסקה כמובן,
ושואלים את עצמכם –
"מה קרה כאן? מה השתבש?"
סיטואציה שלישית –
אתם מרצים מול קהל,
מעבירים תוכן בעל ערך בתחום ההתמחות שלכם,
חלק מהקהל מאד "בעניין",
ואתם רוצים להציע לקהל בסוף ההרצאה
פעילות המשך איתכם – יעוץ, סדנה,
רכישת מוצרים ושירותים שלכם,
או סתם שירשמו את פרטיכם (או פרטיהם) בסוף.
אבל בפועל –
החלטתם ברגע האחרון שלא בא לכם להיתפש כ"מאכערים"
פחדתם שחלק מהקהל לא יאהב אם תשווקו להם
ולא הנעתם לפעולה את הקהל.
יצאתם מהרצאה, מוצלחת מבחינתכם,
בלי תוצאות משמעותיות ובלי עבודה להמשך.
מה המשותף לשלוש הסיטואציות?
- בכל המקרים לא מיציתם את הפוטנציאל שטמון בסיטואציה – גם האישי וגם העסקי – ו"השארתם כסף על הרצפה".
- בכל המקרים אתם מיד מצדיקים לעצמכם את ההתנהגות והפעולות שלכםו"מוכרים" לעצמכם תירוצים מדוע לא פעלתם אחרת
(במקום למכור לקהל…)
- אם חוויתם את המקרים הללו, או אפילו את אחד מהם, אתם מ-מ-ש רוצים וצריכים להגיע לכנס הבא שלי,
שיתקיים ב- 7/2/13 בבית ציוני אמריקה בשעות 08:30 – 13:00.
הגיע הזמן שתמכרו את עצמכם, את השירותים
ואת המוצרים שלכם בצורה נכונה ונינוחה
ולא תמכרו לעצמכם תירוצים,
מדוע לא הוצאתם את המקסימום מהסיטואציה.
כן, יניב, אני רוצה להוציא את המרב מכל אינטראקציה שלי עם קהל!
מחכה לראותכם ב- 7/2/13! בואו להגיד שלום.
שלכם,
דר' יניב זייד
כתיבת תגובה