באוקטובר 2011, כשבוע לאחר ביצוע העסקה
להחזרת גלעד שליט משבי החמאס בעזה,
ניתחתי את הקמפיין להשבתו מבחינה מקצועית,
על מנת להבין אילו אמצעי שכנוע עשו על כולנו
על מנת להחזיר הביתה את גלעד.
מי שהחזיר בזמנו את גלעד שליט הביתה
לא היה ראש הממשלה (נחשו מי היה אז ראש הממשלה?),
וגם לא הממשלה.
מי שהחזיר אותו הביתה הוא העם.
העם נתן דחיפה לעסקה,
העם השאיר את העניין בראש סדר העדיפויות הלאומי,
העם השתתף בהמוניו בפעילויות השונות עבור גלעד –
300,000 איש (כן, כן! עם ישראל כבר הוכיח
מספר פעמים בעבר שהוא יוצא לרחובות כשחשוב לו)
צעדו עבורו בקיץ 2010 ממצפה הילה שבגליל (שם מתגוררת משפחתו)
לבית ראש הממשלה בירושלים –
והעם הפעיל לחץ תמידי על הממשלה לסגור עסקה
(והפוליטיקאים שלנו – מכל הצדדים של המפה הפוליטית –
לא זזים בלי לחץ ובלי שביצעו כמה סקרי דעת קהל).
ראש הממשלה היה יכול לסגור עסקה
רק כי ידע שהעם יתן לו רוח גבית לביצועה,
וכי הדבר יוסיף לו נקודות זכות במגרש הפוליטי.
ולמה "העם" עשה את כל זה?
כי משפחת שליט, בסיוע משרדי פרסום, לוביסטים ויחצ"נים,
ניהלה קמפיין שיווקי יעיל מאד ומדהים בתוצאותיו
במשך השנתיים שקדמו לעסקה,
כדי להפעיל אצלנו את הרגש, שיגבר על כל היגיון.
המשפחה הצליחה, בסיוע של אנשי מקצוע, לקיים את האינטרס שלה –
להחזיר את גלעד אליה הביתה –
ולגרום לכל העם לחשוב שזה גם האינטרס שלו.
לפני שאתם סוקלים אותי באבנים,
חשוב לי להבהיר –
בנסיבות שנוצרו (נסיבות בהן השיח היחיד הציבורי שנשמע אז
היה האם החלפת חייל אחד תמורת 1,000 אסירים כדאית או לא –
לא היה דיון אמיתי בהחמרה משמעותית של תנאי האסירים בישראל,
לא היה דיון מהותי בהחמרת התנאים של תושבי עזה
וביצירת "תג מחיר" לחמאס,
ולא היה דיון מהותי באופציה צבאית) –
אני עצמי הייתי בעד העסקה.
אבל כאשר ניתחתי את הקמפיין שנוהל להחזרת שליט
בעיניים מקצועיות, כמומחה בינלאומי לשכנוע,
הגעתי למסקנה שנוהל כאן קמפיין שיווקי נטו –
ממש כמו שמשווקים מופע או מוצר.
"מכרו" לנו את גלעד,
סיפרו לנו הרבה סיפורים
ונתנו לנו הרבה פרשנויות של המציאות
שמשרתות את הקו של המשפחה
ולאו דווקא את הקו של המדינה.
"שיווקו" לנו בצורה מדהימה (באמת, להסיר את הכובע
בפני אנשי המקצוע שליוו את המשפחה)
עסקה גרועה ושערורייתית מכל הבחינות – מדינית, צבאית וביטחונית –
ושכנעו אותנו לשלם תשלום ציבורי גבוה מאד, ולעשות זאת בשמחה.
ביום שבו גלעד שוחרר ושב הביתה,
"חוויית הקנייה" שלנו הייתה בשיאה…
רבבות יצאו לחגוג ברחובות
וכל הישוב חיכה לו בחוץ.
גם מי שתמך בזמנו בעסקת שליט בכל ליבו,
צריך להיות ישר עם עצמו ולהיות מודע ל"שטיפת המוח"
שעבר בשנים שקדמו לעסקה, בעניין העסקה.
רוצים דוגמאות? בבקשה.
בואו נראה לדוגמה את השימוש שנעשה אז במילים
במסגרת הקמפיין להחזרת גלעד.
לשימוש במילים יש כוח עצום כחלק משכנוע,
וחלק מקמפיין שיווקי טוב הוא בבחירת מילים
שקהל היעד יזדהה איתן, ויעוררו בו רגשות.
שתי המילים שבלטו בהקשר של גלעד שליט,
ושתרמו רבות להכשרת העסקה, הן "הילד" ש"נחטף".
שימו בבקשה את הרגשות בצד,
ובואו ננתח אותן מבחינה מקצועית –
"ילד" – אפשר היה להגיד על גלעד שליט שהוא ילד.
אפשר גם להגיד שהוא אח, אחיין, נכד ועוד.
ואפשר גם להגיד שגלעד היה חייל בצבא ההגנה לישראל.
מה המילה "ילד" עושה לכם (וגם לי)?
גורמת לכם מיד לחשוב על הילדים שלכם.
מפעילה אצלכם מיד את הרגש ומנטרלת את ההיגיון
(מחקרים רבים מראים שבכל הקשור בילדינו
אנחנו מקבלים מעט מאד החלטות בעלות היגיון),
גורמת לכם לחשוב שזה היה יכול להיות הילד שלכם.
אין כאן שקר. גלעד שליט הוא אכן ילד של מישהו.
גם אני ילד של מישהו, גם אתם, וגם ראש הממשלה.
אבל הבחירה דווקא במילה "ילד", הייתה חלק מקמפיין רגשי
שנועד לשכנע ציבור שלם
(בעיקר במדינה בה קיים חוק גיוס חובה).
"נחטף" – אפשר לומר שגלעד שליט נחטף.
אבל נכון היה הרבה יותר לומר שהוא נשבה!
גלעד היה חייל בפעילות מבצעית, שישב במארב על קו הגבול,
ובמהלך פעולה צבאית נלקח בשבי.
הוא לא יצא מביתו במצפה הילה
ורעולי פנים קפצו עליו והכניסו אותו למסחרית,
לא "תפס טרמפים" במרכז הארץ ולא שירת בקריה.
הוא נלקח במהלך פעולה מלחמתית
(העובדה שלא נערך שם קרב של ממש
הייתה פאדיחה צבאית של צה"ל, ותו לא.
גם בכירי הצבא הודו בכך בזמנו).
מה גורמת לכם (בתת המודע)
המילה "נחטף" במקום "נשבה"?
לחשוב שזה היה יכול לקרות לכל אחד מכם!
רובינו לא מסתובבים ביומיום עם נשק ומדים בגבול עזה,
והסיכוי שייקחו אותנו בשבי אפסי.
אבל הסיכוי שניחטף, או שילדינו יחטפו, קיים הרבה יותר
(למרות שסטטיסטית יש סיכוי גדול הרבה יותר
שניהרג בתאונת דרכים או ממכת ברק).
ומה קורה כאשר אני באמת חושב שמשהו כזה יכול לקרות גם לי?
אני מזדהה עם גלעד הרבה יותר.
אני חושב על עצמי ועל ילדיי.
אני מזדהה רגשית הרבה יותר עם עסקת השחרור.
נכון, מבחינה עובדתית אולי זה לא משנה הרבה.
בשורה התחתונה גלעד נלקח בניגוד לרצונו
לתוך רצועת עזה על ידי החמאס.
אבל ככלי שכנוע, השימוש במילה "נחטף" במקום "נשבה"
עושה פלאים בתת המודע שלכם.
עכשיו נעבור לימינו אנו,
ולטירוף שכל המדינה נמצאת בו בחודשים האחרונים.
גילוי נאות (או בעצם כמה…) –
אני (עדיין) מנוי ל- 3 עיתונים מודפסים (כן, אני יודע שאנחנו ב- 2023…)
שמגיעים אליי הביתה – "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"דה מרקר".
מדי פעם אני מעלעל ב"ישראל היום"
כשאני נמצא במקומות ציבוריים שמחלקים בהם את העיתון.
אני גם רואה חדשות באופן קבוע, אבל בכמה ערוצים –
בדרך כלל בערוץ 12, אבל גם בערוץ 13,
וגם צופה מדי פעם (בעיקר ביוטיוב בדיעבד)
בתכניות של ערוץ 14 ושל "כאן 11".
אני גם איש ימין (כל חיי)
שחי בצפון תל אביב (מעוזי המרכז – שמאל)
כבר שני עשורים.
אני עובד – כמרצה וכיועץ – עם כל ה"שבטים" בישראל
ועם כל המגזרים – יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים,
חברות היי טק ועסקים של "לואו-טק", ועוד.
אני גם עורך דין ודוקטור למשפטים בהשכלתי,
ומרשה לעצמי להגיד שאני מבין את הסוגיה
של בעד או נגד הרפורמה המשפטית קצת יותר מהישראלי הממוצע
(כבר לפני יותר מ- 20 שנים, כשהייתי סטודנט למשפטים,
היו ויכוחים ערים בתוך הפקולטה בעד ונגד "המהפכה החוקתית"
של אהרון ברק – מילים שלו).
למה כתבתי את כל הגילויים הנאותים האלו?
כי אם אני מנתח בצורה קרה, מקצועית ואובייקטיבית (עד כמה שאני יכול)
את ה"טרללת" וה"טרפת" שעם ישראל עובר בימים אלו,
שמשפיעה על כל בית במדינה (ולו רק בגלל השקל שנחלש…),
אני קובע ש… עושים על כולנו סיבוב!
משני הצדדים.
כמי שחשוף למגוון של ערוצי תקשורת,
שונים מהותית זה מזה באג'נדה שלהם,
וכמי שמשוחח בכל יום – כמרצה וכיועץ – עם עשרות ומאות אנשים שונים,
וכמי שחי בסביבה בה רוב השכנים שלי אינם חושבים כמוני,
וכמי שמאתגר את עצמו
לבדוק נתונים ועובדות על כל דבר שאומרים לנו –
אני נדהם בכל פעם מחדש מ"שטיפת המוח" ששני הצדדים עוברים.
כשקוראים על אותו אירוע – כל אירוע – ועל אותן עובדות,
בכמה ערוצי תקשורת שונים,
מגלים עד כמה כל ערוץ תקשורת מפרשן את העובדות בצורה שונה,
ומשתמש (בצורה גלויה או סמויה) בתעמולה ממש.
רוצים דוגמאות עכשוויות?
בבקשה. הזכרתי את הכוח שיש למילים.
הנה אפשרויות לשימוש במילים,
שיוצרות קונוטציה שונה לחלוטין בתת המודע שלכם –
"רפורמה משפטית" מול "מהפיכה משטרית".
"מתיישבים" או "מתנחלים".
"יהודה ושומרון" או "השטחים".
"ראש הממשלה הנבחר" או "הנאשם",
"סרבנות" או "קריאת השכמה",
"ההתנתקות" או "הגירוש",
"קצינים בכירים לשעבר" או "זוללי פנסיות תקציביות על חשבון הציבור
שיצאו לפנסיה בגיל צעיר ויש להם יותר מדי זמן פנוי וכסף פנוי".
באילו מילים תשתמשו?
יותר מזה –
באילו מילים ישתמש כלי התקשורת העיקרי שאתם צורכים?
אמרו לי איזה ערוץ תקשורת אתם צורכים
ולאילו קבוצות ברשתות החברתיות אתם משתייכים,
ואומר לכם (בסבירות גבוהה) מה עמדתכם.
וכמובן, המילה המיוחדת שמשווקים לנו בימים אלו,
המילה שמרטיטה כל לב ומחסירה פעימה,
המילה שמבריחה משקיעים ומוציאה כסף מהארץ,
המילה שגורמת להמוני ישראלים לאוורר את הדרכונים הזרים שלהם,
המילה שמוציאה בכל שבוע מאות אלפי אנשים לרחובות
(באמת, להסיר את הכובע בפני אנשי המקצוע שיצרו את הקמפיין) –
"דיקטטורה".
הצליחו לייצר תקשורתית מצג מדהים,
לפיו מי שתומך ברפורמה המשפטית תומך בדיקטטורה,
ומי שמתנגד לרפורמה המשפטית – תומך בדמוקרטיה.
אף אחד הרי לא רוצה לחיות בדיקטטורה, נכון?
אם השאלה היחידה שנשאלת בשיח הציבורי המיינסטרימי
היא "האם אתה בעד דיקטטורה או בעד דמוקרטיה" –
ברור שכולנו בעד דמוקרטיה!
זה כמו לשאול בשנת 2010 –
"האם אתה בעד שגלעד שליט יחזור הביתה?"
אף אחד לא יתנגד!
השאלה רק באיזה מחיר, והאם המחיר כדאי.
בעיניים מקצועיות,
מתנהל בישראל כבר חודשיים קמפיין שיווקי נטו,
שמצליח מאד לחלחל (שוב, שאפו גדול למארגני המחאה)
ושאפילו "ניכס" את דגל ישראל לקמפיין
(למרות שהימין לא יכול להתלונן…
כי הוא עשה זאת גם בעבר בצורה יעילה,
עם "צעדות הדגלים" בכל "יום ירושלים"
ובהפגנות כנגד ההתנתקות וכנגד אוסלו).
היום כשרואים מישהו הולך ברחוב עם דגל ישראל,
די ברור לאיזו פוזיציה הוא שייך…
וזה לא אמור להיות ככה!
הדגל הוא של כולנו.
יש כאן מלחמה על התודעה שלנו (משני הצדדים)
שמייצרת פילוג ושיסוי במקום אחדות.
שימו לב בבקשה
למי יש כאן אינטרס לעשות על כולנו סיבוב –
התקשורת מרוויחה מהמלחמה הזו –
כי ככה מוכרים יותר עיתונים ויש יותר אחוזי רייטינג בטלוויזיה
(כ-ל ערוצי החדשות מדווחים על עלייה ברייטינג בחודשים האחרונים),
אנשי ציבור שנשארו בלי ציבור ולא עברו את אחוז החסימה
(רק בבחירות האחרונות, לפני כמה חודשים!) –
חוזרים לעניינים,
נהיו רלוונטיים שוב ומתראיינים בכל מקום.
ופוליטיקאים ציניים – מכל הצדדים –
מתחזקים פוליטית, כל אחד ב"בייס" שלו.
הפוליטיקאים שלנו לא הפסידו יום עבודה אחד –
כי העבודה שלהם זה להשתתף (ולצרוח) בוועדות הכנסת,
במליאה ובתקשורת –
וגם לא בוחר אחד (להיפך, המודעות הפוליטית של כולנו עלתה לאחרונה,
ואם היו בחירות היום, אני מרשה לעצמי להניח
שאחוזי ההצבעה היו עולים משמעותית בכל המגזרים).
מי כן הפסיד בינתיים בחודשים האחרונים?
מאות אלפים של ישראלים טובים שמפסידים ימי עבודה
ומפגינים בכל שבוע (בהתמדה ובנחישות מעוררות התפעלות)
בגשם ובשמש, בקור ובחום, ביום ובלילה,
מיליוני ישראלים שנשבר להם הלב ממה שקורה במדינה,
וכל מי שקנה בשבועות האחרונים חופשה בחו"ל לפסח או לקיץ
ושילם יותר שקלים על אותה הזמנה.
מה יהיה בסוף בקרב התודעות?
אני אופטימי.
לדעתי, כמו בכל מאבק או מלחמה, תהיה פשרה.
כמו שכל הסכם קואליציוני נחתם רק ברבע לחצות
ביום האחרון לפני שהכנסת מתפזרת,
כמו שבכל סעיף תקציבי באוצר מתנהלת מלחמת עולם –
ובסוף מקצצים רק קצת (במקום הרבה)
וכל צד מציג ל"בייס" שלו את "תמונת הניצחון" שלו,
כך גם הפעם שני הצדדים (הפוליטיים) ירדו מהעץ,
ידברו ביניהם ויגיעו להבנות ברגע האחרון.
אני אפילו מאמין שכל משבר הוא הזדמנות,
ויש לנו כאן הזדמנות אמיתית
לנסח מחדש את "כללי המשחק" של החברה הישראלית,
וליצור "חוזה חדש" שיאחד את החברה השבטית שלנו.
אולי יהיה עוד קצת יותר רע לפני שיהיה טוב,
אבל בסוף יהיה טוב, לכל הצדדים.
ובינתיים? מה אני ממליץ לעשות עד אז?
תמשיכו להפגין,
תמשיכו להביע את דעתכם (כל דעה, מכל סוג),
תמשיכו להיאבק על מה שחשוב לכם.
רק – תזכרו בבקשה שלצד השני
יש גם טיעונים טובים ולא פחות משכנעים,
תזכרו ש"שם למעלה" עושים עליכם סיבוב,
תזכרו שכדאי גם להקשיב
ולשמוע דעות אחרות ומנוגדות,
ולא רק לצבוע את העולם ב"שחור" ו"לבן"
(כשאתם כמובן תמיד בצד ה"לבן"…),
ובעיקר – תזכרו שכולנו אחים,
וגם לכל "הבינלאומיים" בינינו – שמחזיקים דרכון זר,
שיודעים אנגלית מעולה, שיכולים למצוא עבודה
ולגור בכל מקום אחר בעולם –
אין באמת ארץ אחרת.
אוהב,
יניב
נ.ב.
כתבתי כאן טקסט ארוך, מקצועי
אבל גם מדם ליבי.
אשמח לתגובות (עיניינות!), לשאלות,
לתובנות, להארות ולהערות.
אפשר לכתוב לי למייל yaniv@yanivzaid.com
ואפשר גם לוואטסאפ 054-8001200
(אפשר גם להתקשר אם נורא בא לכם).
אני מבטיח לענות ולחזור לכולם.
ראשית מסכימה מאוד עם הניתוח. חושבת בדיוק כמוך ודי ברור משחק התקשורת המגויסת לטובת המחאה. אישית, שואלת בדאגה, מתי יקום המבוגר האחראי, כי השיח ברשתות מטריד ומפחיד. מארגני המחאה לטעמי – מצעידים אותנו בחוסר אחריות – לתהום, שאני מתפללת שנדע לצאת ממנה.
אני בהחלט בעד רפורמה משפטית ושידונו עליה בכובד ראש.
וגם 2 הגיע הזמן לחוקה בישראל
וגם 3. הגיע הזמן לשינוי שיטת הבחירות – על מנת שבפועל המדינה לא תנוהל ע״י הקצוות.
שמחה שאתה אופטימי – אני מוטרדת.
האמת, מרחיקה עצמי מהתקשורת, רק כדי להיות מוטרדת פחות. ואגב, גם אם אני בעד הרפורמה המשפטית, אני קוראת חומרים מכל הקשת, ע״מ לבסס את עמדתי ולא ללכת כעדר אחר רועה הצאן.
תודה רבה על הניתוח. באינטואיציה שלי חשתי במערבולת ובסבך שאיני מצליחה לצאת ממנו.
ולא חשובה דעתי הפרטית כאן על הנושא.
חשובה לכולנו התוצאה הנוראה.
בתחושות, הבנתי שיש כאן מסע להנדסת תודעה. לא הצלחתי להבין עד הסוף איך מצליחים? מי עומד באמת מאחורי מימון הקמפיינים האלה,
אבל התוצאה נוראה לכולנו.
גם אני מאמינה שבסופו של יום תהיה פשרה, אבל שנאת אחים שנזרעה כאן, הזכירה לי את הפילוג בתנועה הקיבוצית בשנות החמישים.
הרס לדורות .
נתפלל שנשכיל לעבור משבר זה ללא צלקות בינינו🙏🏻
תזכורת לכולנו, אתמול מלאו עשרים שנים לרצל הנורא של ילדים ואזרחים באוטובוס 37 בחיפה.
המחבל הרוצח, ישוחרר בימים אחה לדרכו.
ולזה לנושא הכאוב של שחרור מחבלים.
יניב יקירי,
ניתוח מבריק של אדם חכם ומפוקח, הבעיה היא שאחרי שנים של טיפטוף של רעל אין סופי כנגד נושא זה או אחר, ההמונים לא מקשיבים.
לצערי אינני עם האמיצים שיוצא לצעוק "המלך ערום" כי המערכת מפחידה אותי. המערכת שיודעת להכניס לכלא ולחדרי המשפט כי מי שחושב אחרת ולכן גם חתימתי איננה השם האמיתי שלי.
שמח ששמת על הנייר את מה ששמת, אעביר הלאה למרות שאני בספק אם מישהו יקשיב או יקרא עד הסוף (האמת כואבת)
תודה מהשפויים שיודעים את האמת לאמיתה משפטית
חתול רחוב
יניב הקוסם!
תודה עלייך ועל הקול השפוי היחידי ששמעתי בימים אלו, לפני כשבועיים הפסקתי לצרוך חדשות מכל סוג, לא כי מצבנו לא מעניין אלא כי התחילה להתהפך לי הבטן בכל פעם שכתב, שדר או פוליטיקאי התחיל לדבר, כולם פתאום מדברים שחורות על מצב המדינה, אף אחד לא מדבר אופטימיות והרגיש שהנה עוד רגע כולנו על סף אבדון והמדינה שלי שאני כל כך אוהבת הלכה ולא תשוב יותר, נעשיתי עצבנית ולא נעימה לסביבה והחלטתי שדי!!
אף אחד לא יהנדס לי יותר את התודעה, שנים התחלפו פה ממשלות טובות וטובות פחות, מלחמות, פיגועים וגם הרבה שמחה והמדינה נשאר ואין שום סיבה שהיא לא תמשיך להתקיים.
מאחלת לשני הצדדים להגיע לפשרה והבנה ושנחזור לימים שפויים יותר.
שוב תודה שהארת את עיניי
והרגעת את עצביי
יניב היקר.
המאמר שלך חלול ורדוד וריק מתוכן. ועל אף האמירה המתנשאת שלך שאני מכיר את ה״רפורמה״ קצת יוצר טוב מבן אדם ממוצע, אין בו שום טיעון בעד או נגד. כלום!
הטענה היחידה שלך זה שמישהו ״משחק״ בתודעה של כולנו מלמעלה. שזו גם אמירה מתנשאת, כאילו אתה ״הפיקח״ מבין את זה יותר טוב מכל מאות אלפי האנשים שיוצאים להפגין כל שבוע ושבוע.
אולי אם היית עונה על השאלה- למה?
למה זה קורה? מה המניע לכל הטירוף הזה? היה משהו שמגרה קצת את השכל.
כל הכבוד שאתה קורא עיתונים, וספרים ומרצה ומוכר בפני הרבה אנשים.
אבל לא הכל זה שיווק.
הפעם יש רעידת אדמה אמיתית.
ולהגיד שכל הטייסים ואנשי היחידות, והכלכלנים, וראשי ההיטק והביטחון. כולם…. עושים עליהם מניפולציה? זה התנשאות מגוחכת.
כדאי שתתפקח ממה ששתית בפורים.
יישר כח על האומץ יניב.
נזכרתי בויכוח האמריקאי הוותיק בעד/נגד הפלה. כלומר אנו שמסתכלים מרחוק קוראים לזה בעד ונגד הפלה. אצל האמריקאים זה בכלל ויכוח בין שני צדדים המכנים כל אחד את עצמו כ"בעד" –
Pro-Choice / Pro-Life כי מי אינו בעד בחירה? מי אינו בעד חיים?
אכן עושים על השמאל סיבוב. הימין יציא להביע את עמדתו ב-1.11.22 וכעת נשאר בבית וצופה בערוץ 14. יישר כוח ופורים שמח.
אני לא נמצאת בהפגנות עם ציבור שלא הבין שהדמוקרטיה כבר 3 שנים לא כאן. מאז שנתניהו ומשרד הבריאות חתמו הסכם מכירה של מדינת ישראל לפייזר. (אם לא נעמוד בהסכם כל האדמות והשגרירויות משועבדות לפייזר בהסכם חסוי ל10 שנים. אם תרצה אשלח את כל החומרים שנחשפו)
גם חוק הסמכויות שהוארך שוב חותם על מדינה לא דמוקרטית. גם התו הירוק ללא הצדקה רפואית היה אנטי דמוקרטי. מה שמדאיג אותי הוא לא המהפכה/רפורמה, אלא מה שיבוא אחרי. מדינת הלכה. אצל קרעי לא צריך צבא, אלוהים מגן עלינו. אם לא יהיה גבול עכשיו לא יהיה שום גבול. זה ניסוי כלים, כמו התו הירוק, ניסוי כלים לצייתנות.
מי היה קונה בית או רכב עם חוזה מושחר?
בית משפט עליון שרת את המשטר גם כאשר טענו שאסור לתת טיפול רפואי בכפיה.
כך שלא מפריעה לי רפורמה בנושא המשפטי, הבעיה שאם לא תהיה התנגדות הדרך פתוחה לכל מהלך.
אגב, אם יריב לוין לא היה מתנפל על החוקים, היה יכול להעביר אותם במהלך 4 שנים כמעט ללא התנגדות. נראה שהכוח והשליטה יותר מענינים אותו מהרפורמה.
אגב לא מדברים על חתימה על האמנה עם ארגון הבריאות העולמי כי במצב משבר הריבונות עוברת לארגון. נציגנו באו״ם כבר עמוק בתהליך וכאן כולם עיוורים. בטויטר – גלעד ארדן.
אני לא ימנית ולא שמאלנית, הבנתי מזמן שכולם עושים עלינו סיבוב כבר הרבה מאד שנים. כתבת בצורה מדוייקת ומסודרת, את מה שאני רואה מהצד. רואה ולא מאמינה כמה קל לשטוף לאנשים את המוח.
אמן לימים טובים יותר.
כתבת יפה גם אם לא לחלוטין מדייק, אסביר.
דבר אחד חסר לי ב"רפורמה", כבר הבנת לאיזה צד אני משתייך… הדבר שחסר לי הוא מישהו שיפרט מעבר לססמא, יסביר וידגים איך המהלך "מחזק את הדמוקרטיה". הססמא "להחזיר את השלטון לעם" והבטחות של סמוטריץ' "אני, שר האוצר, מבטיח שזכויות מיעוטים לא ייפגעו" לא עושות את העבודה.
מישהו שיראה איפה במבול החוקים שחלקם הזויים ישנם בלמים, איזונים, פיקוח על החלטות הממשלה ובחינת החוקיות שלהן. קראתי ואף בעיון, לא מצאתי… מכאן שלא מדוייק שעושים עלינו סיבוב (וברור לי האינטרס התקשורתי והאינטרס של פוליטיקאים שנדחקו או עבר זמנם או כאלו ששואפים לתפוס מקום וכן גם אינטרסים אחרים). בהיעדר אותם איזונים הרי שדיקטטורה it is והמילה נמצאת שם על כל המשמעויות שלה.
גם הכתבה הזו, שהיא מעניינת ואינטליגנטית, 'עושה עלינו סיבוב'.
אתה בא עם תזה ששני הצדדים צודקים.
וזה נכון – לו היית דן ברפורמה.
אבל זה בכלל לא בטוח שהדיון הוא רפורמה.
בדיוק כמו שלא בטוח שהגרעין האיראני הוא למטרות שלום.
אסביר.
…
נכון, השוואה נוראה. לפני שאתם סוקלים אותי באבנים –
למה אנחנו לא מוכנים שלאיראן תהיה פצצת גרעין?
לא בגלל שיש לנו מידע קונקרטי שהיא מתכננת להשמיד את ישראל בעזרתה (למרות ההתרברבויות)
סביר להניח שהיא לא תשתמש בה לעולם נגד ישראל כי זה מעשה שיחריב אותה.
ובכל זאת בהיכרותנו את הפרסונות המובילות את המשטר האיראני,
אנחנו לא מעוניינים לסמוך עליהן שהן לעולם לא ישתמשו בו נגדנו.
…
רבים מאנשי המחאה (ואני ביניהם) סבורים שמערכת המשפט זקוקה לרפורמות
שהמהפיכה המשפטית של אהרן ברק היתה בעייתית וזו בלשון המעטה,
שבית המשפט העליון סובל מחוסר גיוון במספר פרמטרים,
ושכל המערכת צריכה רפורמה.
אבל זה לא מה שהממשלה מציעה.
…
הממשלה, לדעת מעל 99% מהמומחים ואנשי האקדמיה,
איננה מבצעת רפורמה שנויה במחלוקת,
אלא נסיגה ממדינה דמוקרטית במובן המלא,
שכן לא יהיה שום בלם ואיזון על הממשלה – זהו שיתוק מלא של בית המשפט.
והתשובה לאימה שזה מעורר בקרב מי שאינו ביביסט או כהניסט –
(ציטוט של סמוטריץ') – תסמכו עלינו – זה כור גרעיני לצרכי שלום.
…
הברוטאליות, הפרסונות, השקרים, ההסתה, הסימנים המעידים, ההשתלטות על התקשורת ונסיונות ההשתקה של כל אופוזיציה עד לרמה של שליטה בעובדות דרך הלמ"ס – הכל פה צועק הונגריה.
אז כן, זה לא אומר שנהיה הונגריה מייד והמחאה אכן משווקת יפה.
אבל זה כן אומר שיש סיכוי לא רע שזה הולך לכיוון של הונגריה/מדינת הלכה וזה כבר מבחינה משפטית (אתה יודע טוב ממני) עם העברת המנהל האזרחי מדינת אפרטהייד לפי פרשנויות סבירות ומיינסטרימיות.
….
כך שאם נהיה כנים – דר' שכנוע היקר, כתבת יפה אבל אתה עושה עלינו סיבוב.
אפילו לפני שהתייחסנו למשמעות מבחינת קריעת העם, החרבת הכלכלה, ופגיעה אנושה בצבא,
אנחנו בשעת חירום אמיתית.
הגאווה היא שורש לכל המידות הרעות,
והענווה היא שורש לכל המידות הטובות.
יניב ידידי, ״זה שמישהו פרנואיד – לא אומר שלא רודפים אחריו באמת״…
זה ששני הצדדים מפעילים שיטות תעמולה מקצועיות וטכניקות השפעה ושכנוע – לא אומר שמישהו מהם צודק והאחר טועה. או שדווקא כן?
הבעיה ברפורמה/הפיכה/מהפיכה הזו, שהיא באה לשנות דברים ייסודיים ובסיסיים בהתנהלות השלטונית, והיא נעשית בבליץ של חקיקה חפוזה, ובדהרה שנראית על פניה כנמהרת.
הטיעון ש״העם אמר את דברו״ לא נכון, פשוט כי העם לא נשאל. רוב הבוחרים לא היו מודעים כלל לאג׳נדה המשפטית המסוימת הזו של הפוליטיקאים, ובחרו מתוך מניעים אחרים שבהם עסקה תעמולת הבחירות (יוקר המחיה, דיור, פלסטינאים, אירן, וכו׳).
הפוליטיקאים צריכים להבין שמי שנבחר (כן, גם הרוב) לא קיבל כוח בלתי מוגבל לעשות הכל. מושב בממשלה הוא לא ״רשיון להרוג״.
ואם רוצים לעשות שינויים שישפיעו על אופי המשטר במדינה – יתכבדו נא הפולטיקאים ויערכו משאל עם כולל ומקיף (כפי שנעשה במדינות אחרות במקרים כאלה), יסבירו לעם מה סעיפי השינוי ולמה הם נדרשים – ויתנו לעם להחליט בשאלה הספציפית הזו.
העובדה שמישהו השתמש באנשי תעמולה ושכנוע מקצועיים תמורת כסף, עדיין לא אומרת שהוא לא צודק.
תודה יניב,
מעריך את הכנות והפתיחות שלך!
ובעיקר את האומץ לכתוב בימים כאלו
טקסט מאוזן, אמיתי ושקול.
(ובכך אתה בעצם מסתכן 'לחטוף' משני הצדדים..)
אבל יפה מאוד מאוד!
נהניתי לקרוא ממך שאתה איש ימין,
ועוד יותר שאתה יודע לקרוא את הדברים במבט סקרן ובוחן מהצד
לא מפוזיציה, כפי שמאוד מקובל היום!
והלוואי שישמעו עוד הרבה דברים ודוברים שקולים ומחכימים כמוך!
בהערכה רבה מאוד,
שמאל ימין, מחוסנים ומתנגדי חיסון, ערבים ויהודים. אפשר להמשיך. העיקר לפלג את העם, לבזוז אותנו עם מסים מפלצתיים ולהעלות לנו את העלויות של מה שנצרך ברמה הימיומית למחייה. ולחשוב שפעם שקלתי לרוץ לכנסת עם אחת המפלגות… תודה על המבט המפוכח שלך!
תודה, יניב
מכירה אותך, השתתפתי בסדנאות שקיימת. ואכן-אתה איש מקצוע מעולה.
גילוי נאות: אף פעם בחיי, לא הצבעתי ליכוד ולא למפלגות מימין לליכוד.
בבחירות האחרונות- למחנה הממלכתי.
בעקבות הרפורמה המשפטית (אני בוחרת במינוח הזה)
וההתנגדות לה
נחשפתי למידע רב. עניין אותי להבין את עומקם של הדברים.
קראתי על ההפיכה החוקתית של אהרון ברק.
קראתי ראיונות עם השופט , משה לנדוי, פרופ' גביזון ועוד…
אני חושפת עצמי לתקשורת הכתובה והמשודרת (לאחרונה, מסקרן אותי לשמוע את ערוץ 14 וגלי ישראל..) כדי לקבל מידע מכל הקשת…
מנויה על עיתון הארץ.
קראתי את סעיפי הרפורמה
קראתי את המתווה של פרופ' אלבשן, גיורא איילנד, פרופ' פרידמן.
הבנתי!
מכונת ההסתה עובדת חזק. כמו שכתבת, מובילי המחאה עושים עבודה מצויינת.
הפחדה, הפחדה, הפחדה- כמו במשטרים האפלים ביותר!
*ניקולו מקיאוולי אמר: תבנה לך מכונת תעמולה טובה ואז תוכל להפוך אמת לשקר ,לא מוסרי למוסרי …*( הבאתי את הרעיון לא ציטוט מדויק)
בקיצור-החמ"ל של אהוד ברק ויאיר גולן ושו"ת, עובד לעילא ולעילא.
אנשים שלא זכו למנדט מהעם, מכופפים את רצונם על הריבון.
זו לא דמוקרטיה!
זו מחאה שמטרתה ליצור הפיכה שלטונית. נקודה. לי זה ברור. הם ערוכים לכך! כל הסיסמאות: שמירה על הדמוקרטיה, נגד דיקטטורה- זה רק התססת הרחוב. הפחדה. היעד של מארגני המחאה, זה הפיכה!
*
הדברות? מה פתאום!
"הנאורים, הליברלים, הפלורליסטים", מנדים כל מי שלא מיישר אתם קו, נחשב בוגד.חופש הדיעה, הביטוי, הבחירה-עד כאן! עד שזה מתנגש באינטרסים שלהם.
וואוו-מבהיל!
הם לא מוכנים שמחנה הימין יקראו להם: אחים.
עומק השנאה – תהום!
פתאום אני מבינה, שעד היום חייתי בדיקטטורת מיעוט- האליטה!
"…המוסיף דעת, מוסיף מכאוב.."(קהלת)
אני כואבת. חרדה ומקווה
שתהיה הסכמה ונחזור לשפיות.
אולי אתה צודק לגבי מלחמת "הדיקטטורה" נגד "הדמוקרטיה" והמשחק אכן מכור. נגיע לפשרה, נתמקד יותר כל אחד בעצמו, נאמין עוד פחות למדינה וגם פחות לנציגיה. נשלח את ילדינו ונכדינו ללמוד יותר ולשרת פחות, לתרום פחות ולהתרם יותר…
ואז התשובה לשאילה מה מצפה לנו במלחמת "הדמוקרטיה" נגד "הדמוגרפיה" ברורה ומתבקשת
מאוד מעוניין לא להיות צודק!!!