באחת הסדנאות שלי קיימתי תרגיל
שאני מעביר כבר מעל 16 שנים בחברות, בארגונים ובעסקים.
התרגיל הוא – בניית תכנית אסטרטגית שיווקית.
במלים אחרות, כל מנהל וכל עובד נדרש לחשוב (בזמן קצר יחסית),
לאיזה קהל יעד הוא פונה, מי הלקוחות האידיאלים של החברה,
ובעיקר (וזה החלק החשוב, המעניין והמאתגר) –
איפה הלקוחות האלו נמצאים ממילא
(בלי קשר לפעילות הנוכחית של החברה או העסק)
ואיך אפשר להגיע ולפנות ללקוחות האלו בדרכים יצירתיות.
אחת המשתתפות, מנהלת בכירה בחברת ענק בישראל,
ציינה כי חלק מקהלי היעד של החברה,
הוא נשים בגילאי 35 עד 50, אימהות לילדים.
היא ציינה מספר מקומות (פיסיים ואינטרנטיים)
בהם החברה צריכה למקד את הפרסום שלה (שם אותן נשים נמצאות ממילא),
ובין השאר אמרה “השוות של פתח תקווה”.
חשבתי בהתחלה שלא שמעתי טוב…
אבל כשהרחבנו בנושא, התברר לי שאכן קיימת פעילות אינטרנטית ענפה כזו –
“השוות של פתח תקווה”, “היפות של תל אביב”, “השוות של עמק חפר”, וכו’ וכו’
(ואפילו קיימת קבוצת “השוות של פרדס חנה כרכור”!
צריך מתישהו לבצע מחקר על העניין הזה, ולבדוק את נושא האמת בפרסום…).
המיזם הזה, ככל שהעמקתי בו, מאד מצא חן בעיניי.
נשים מעל גיל 18, באזור גיאוגרפי מסוים, שכותבות ומשתפות,
נעזרות זו בזו, נפגשות מדי פעם באירועים “פיזיים” של הקבוצה,
ובעיקר – מפרגנות זו לזו, באווירה חיובית וטובה ובשפה מכובדת!
מצרך בהחלט נדיר במקומותינו… ומאד מבורך.
מה שמאד אהבתי (בלי ציניות), הוא שמות הקבוצות.
יש משהו מאד יפה בעיניי בלקרוא לקבוצה “השוות של…”.
למלים יש המון כוח, ואחת המטרות של הקבוצות האלו (מיזם עולמי, לא רק ארצי, אגב)
היא – להעצים את המשתתפות בקבוצה
ולגרום להן להרגיש נאהבות ומיוחדות.
והדרך הטובה ביותר והמהירה ביותר
לממש את ה”הבטחה השיווקית” הזו,
היא – שם מעצים של הקבוצה!
שם שקל להגיד,
שם שקל לזכור,
שם שמעלה חיוך אצל מי ששומע אותו
ושם שמעלה אנדורפינים (“הורמוני שמחה”) אצל מי שאומר אותו.
כתבתי רבות בעבר על כוחן של מילים,
ועל איך מילים משנות תודעה,
משנות יחס,
משנות התנהגות,
משנות הרגשה,
וגם (והכי חשוב) – משנות מציאות ומשנות הכנסות.
הנה דוגמאות לשינויים במלים שכתבתי עליהם בעבר,
שינויים שהשפיעו רבות על המציאות – וההכנסות! – של אותם בעלי ובעלות מקצוע –
מכבאים – ל”לוחמי אש”
ממזכירות – ל”מנהלות אדמיניסטרטיביות”
מחיילים – ל”לוחמים”
מטבחיות – ל”שפיות”
ועכשיו נוספה דוגמה נוספת –
מנשים שאין קשר ראשוני ביניהם,
שגרות באופן די אקראי וסתמי בישוב מסוים, לעתים רחוק מהמרכז,
לעתים לא נגיש ולא מוכר (“השוות של זיכרון יעקב”, לא התכוונתי אליכן!….) –
לקבוצת “השוות של…”.
גאוני.
רוצים להעצים את עצמכם ואת הסביבה?
רוצים לפתח לויאליות ומוטיבציה בקרב העובדים שלכם?
תתחילו בשמות –
שמות התפקידים,
שמות הפעילויות,
ואפילו – שם העסק.
אשמח לשמוע מה דעתכם על מה שכתבתי
(אפשר כאן בפוסט, אפשר בפרטי,
ואפשר למייל האישי yaniv@yanivzaid.com )
ועוד יותר אשמח לקבל מכם דוגמאות של שמות מעצימים
שבחרתם להשתמש בהם במסגרת חייכם המקצועיים, האישיים והעסקיים.
מחכה לתגובות שלכם,
ד”ר יניב זייד
“השווה של ישראל”
נלי אבישי אומר
שלום רב ! שמי נלי אבישי , גם אני שווה של פתח תקווה! כבעלת עסק לליווי והדרכת הורים אני פונה לא מעט לנשים, אמהות . שוות של פתח תקווה הן נשים מדהימות שעונות ותומכות מסביב לשעון. כשיש צורך אמיתי אנחנו פשוט שם. זאת גם פלטפורמה מדהימה ויעילה להראות את העסק ולפנות לקהל נכון. בשבוע שעבר העליתי פוסט בשבע בבוקר עם בקשה לסייע לבנות טבלה באקסל ובשמונה וחצי הטבלה הייתה מוכנה. נשים שלא תמידות מכירות באופן אישי פשוט מפנות זמן ואנרגיה כדי לעזור ולקדם אחת את השניה. שאלת על מעצימים? מיכל יעקבי אלחדד, אישה מאוד כשרונית שיודעת להפוך כל מילה לפנינה אמיתית עוזרת לי בכתיבה ושיווק תוכן של העסק אבל לא בזה מסתיים התפקיד שלה בחיי. היא מלווה, מנחה, ודואגת שאצליח, מכניסה בי המון מוטיבציה לעשות שינוי ופשוט מאמינה בי. יש יותר מעצים מזה? ואם תהית, גם היא שווה של פתח תקווה.