כן, כן, אני יודע שכולם כותבים ומדברים עכשיו על ה”קורונה”.
אני יודע שכבר נמאס לכולנו (כולל לי) לשמוע על ה”קורונה”.
אני גם יודע שכולם כבר נפגעים כלכלית
(בצורה כזו או אחרת) מהמשבר הכלכלי בעקבות ה”קורונה”.
כשיש גשם כולם נרטבים,
כשיש שרב כולם מתייבשים.
אבל מה לעשות, ה”קורונה” כאן כדי להישאר
(לפחות בחודשים הקרובים),
כולנו מושפעים מהוירוס הזה,
ורוב החדשות שאתם שומעים עליו –
בעיקר בכלי התקשורת – שליליות ומבאסות.
אז הנה, במיוחד בשבילכם –
8 דברים חיוביים (לטעמי ולדעתי האישית)
שיצאו לכולנו (כאנשים, כעסקים וכחברה) מהמשבר הזה עד כה.
אתם מוזמנים בסיום הקריאה
להגיב, לנמק, לשתף, להאיר ולהעיר –
1. אנחנו לומדים מחדש לתקשר זה עם זה,
בעיקר עם המשפחה והילדים.
לאוהדי הכדורגל והכדורסל שביטלו להם את הליגות –
זו שיושבת כרגע לידכם
היא בת הזוג שלכם.
התנועות שהיא עושה כרגע עם השפתיים
נקראות “דיבור”.
להורים הקרייריסטים
והעסוקים מדי בשגרה –
האנשים הקטנים שמסתובבים לידכם עכשיו
הם הילדים שלכם.
הם לא “נטל”, אלא דווקא “נכס” עבורכם.
תבלו עם בני המשפחה.
תיהנו איתם.
2. אנחנו לומדים מחדש להעריך את המדינה שלנו –
אני כבר שנים טוען, בעיקר אחרי מסעות וסדנאות שלי בחו”ל,
שהלוואי שאנחנו נאהב את עצמנו כעם
ונעריך את המדינה שלנו,
כמו שאוהבים ומעריכים (ולעתים מעריצים) אותנו בעולם.
כמה אנחנו אוהבים לבקר את השלטון שלנו (לא רק את ביבי…),
כמה אנחנו אוהבים “לרדת” על עצמנו כישראלים,
כמה אנחנו אוהבים – בעיקר התקשורת – לחפש מה לא בסדר כל הזמן.
והנה – המדינה שלנו מתמודדת בצורה נכונה ואחראית במשבר הזה,
ראש הממשלה שלנו (כן, כן, בלי קשר לדעות הפוליטיות שלכם!)
מתפקד כ”מבוגר האחראי”,
נכנסנו למשבר הזה במצב כלכלי מהטובים בעולם (על פי רוב המדדים),
ומשרד הבריאות שלנו – עם כל הביקורת הלגיטימית –
מתגלה כאחד הטובים והמתפקדים בעולם המערבי.
הסיבה שהציבור – ברובו המוחלט –
מאזין לדברי ראש הממשלה והשרים מדי ערב
(51% אחוז רייטינג ל”נאום הטישו” של ביבי –
שיא של כל הזמנים, כולל בזמן מלחמות!),
מכבד ומיישם את ההנחיות –
שחלקן רק המלצות (כן, כן, כולל העניין עם המרפקים) –
ולא מאשים אוטומטית את כל העולם ואשתו במצב –
הן העדות הטובה ביותר למה שכתבתי בסעיף 2.
זה בסדר לאהוב את המדינה,
זה אחלה להיות יותר פטריוטים,
וזה מעולה להעריך קצת יותר את השירותים הציבוריים
ואת המשרדים הממשלתיים שלנו.
3. אנחנו לומדים – למי שטרם למד –
שגם התקשורת המסחרית והארצית מלאה ב”פייק ניוז” –
מעיתונאים ופרשנים אינטרסנטים
שמקדמים את האג’נדה שלהם (לא משנה מה קורה במציאות),
ועד לסרטון מבלגיה שפורסם בחדשות ביום שישי האחרון בערב,
של המונים צובאים על סופרמרקט כשהוא נפתח,
שהסתבר שהוא בכלל משנת 2011 (!!) ולא קשור ל”קורונה”,
אבל גרם בסוף השבוע לציבור הישראלי להיבהל
ולפשוט על הסופרמרקטים בשבת.
אני תמיד מעודכן, אוהב תקשורת וצורך תקשורת,
ומנוי בתשלום על 3 (!) עיתונים יומיים.
אבל אני לוקח את החדשות בפרופורציה,
וזוכר שיש אינטרסים ודמגוגיה מאחורי רוב הכתבות והידיעות.
אני כותב זאת כבר שנים.
עכשיו הרבה יותר אנשים רואים ומבינים את זה.
4. אנחנו לומדים מחדש – למי שקצת שכח –
לסמוך על המדע ועל הרפואה ה”אמיתית”.
בעולם ה”חדש” של רוחניות, אנרגיות, אמונות, טקסים ומנהגים
(אני כותב זאת לא בציניות,
גם אני נכנסתי חזק לעולם הזה בשנים האחרונות,
ואני אדם ואיש עסקים מאד פרקטי!),
עיני העולם לא נשואות כרגע
למתקשרים,
קוראים בקפה,
רבנים,
מגדלי צמחי מרפא,
פותחים בקלפים
ו”גורואים” רוחניים למיניהם –
(כבודם של כולם במקומם מונח!
באמת, בלי ציניות –
יש מקום לכולם, ורובם מעבירים מסרים חשובים),
אלא לשתי מעבדות קטנות בישראל –
אחת בתל חי ואחת במכון הביולוגי בנס ציונה –
ולעוד כמה עשרות (בלבד) מכוני מחקר רפואי וביולוגי בעולם –
שעובדים כרגע “מסביב לשעון”
כדי למצוא לכולנו את החיסון ואת התרופה לנגיף.
נחמד שנזכרנו בכך שיש דבר כזה “מדע”,
ובעיתות משבר – הוא זה שקובע.
5. אנחנו לומדים להנות מהפנאי ומחוסר המעש –
נכון, לרובנו יש יותר זמן פנוי מלית ברירה,
ונכון לעכשיו יותר מ- 100,000 (!) ישראלים
שהו בחודשים האחרונים בבידוד מוחלט
של שבועיים לפחות, מכל מיני סיבות הקשורות לנגיף,
אבל הבידוד והשהות בבית דווקא מאפשרים לנו
לקרוא יותר, לחשוב יותר (זוכרים שיש דבר כזה?),
לתכנן יותר, להבין מה חשוב לנו בחיים ומה לא,
להגיע לדברים (כמו סדר וארגון הבית והמשרד)
שאף פעם לא מגיעים אליהם ב”שוטף”,
וגם – ליהנות עם המשפחה (ראו סעיף 1)
ולהעריך יותר את היקרים לנו ואת העזרה שלהם.
6. אנחנו לומדים שרוב מה שאנחנו קונים – מיותר.
יכול להיות שברגע שנחזור לשגרה
(או שברגע שתהיה שגרה כלשהי עם ה”קורונה”)
אנשים יחזרו ל”אטרף” של קניות
ויפצו את עצמם על כל השבועות והחודשים
בהם הם לא טסו לחו”ל, לא קנו בקניונים,
ולא קיבלו חבילות בדואר מ”דוד עלי” (“עלי אקספרס”…).
יכול להיות.
אני דווקא חושב אחרת.
אני חושב (והנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, אבל יש לי תחושה כזו),
שרוב האנשים ישנו את אורחות חייהם בעקבות המשבר הזה,
אם הוא באמת ימשך חודשים רבים.
הקניות נהיו ממש התמכרות אצל רבים בציבור
(10 מיליארד שקלים (!) הוצאו בישראל, בסליקה באינטרנט בלבד,
על קניות – במשך חצי יום בלבד! – ב”בלאק פריידי” לפני כמה חודשים!
טירוף מוחלט!)
ואני מאמין שהמשבר הזה יעביר “גמילה” רבים מהציבור.
לא רק בגלל פגיעה בהכנסות עכשיו אצל רבים,
שתחייב גם הקטנת ההוצאות בעתיד הקרוב.
אלא מתוך הבנה מפוכחת
שלא באמת צריך את כל ה”שיט” / “דרעק” / שטויות
שמייצרים עבורנו בסין.
7. אנחנו לומדים האם אנחנו באמת “חיוניים”
במקום העבודה או בעסק שלנו.
נכון לכתיבת שורות אלו, במגזר הציבורי משאירים רק את העובדים החיוניים
ושולחים את כל השאר לחל”ת / ימי חופש / פסח מוקדם.
במגזר העסקי ההוראה היא להביא לעבודה רק 30% מהחברה.
אז אם ויתרו עליכם – כנראה שאתם לא “חיוניים” כמו שחשבתם,
והגיע הזמן “לחשב מסלול מחדש” לגבי החיים והקריירה שלכם.
אם לא באתם לעבודה במשך שבועות, ולא קרה כלום –
הגיע הזמן לחשוב טוב טוב
אם אתם ממצים כרגע את הפוטנציאל שלכם.
אם סגרתם את העסק בלית ברירה, ולאף אחד לא אכפת
(הלקוחות לא מתקשרים,
הסביבה אדישה אליכם לחלוטין בהקשר הזה,
אף אחד חוץ מכם לא מתבאס מהעניין) –
הגיע הזמן להחליף עיסוק או עסק,
או – “להתאבד” מחדש בהזדמנות הראשונה
על השיווק העצמי, השיווק, המכירות והמיתוג שלכם –
שכנראה לא עובדים נכון…
כולנו חיים בסרט.
לחלקנו זה סרט אימה, לחלקנו זו קומדיה, לחלקנו זו דרמה.
המצב הנוכחי מחייב את כולנו לבדוק אם אנחנו בסרט הנכון,
או שצריך להתעורר ממנו
ולעבור לסרט אחר, בו כן תהיו “חיוניים”.
8. “האיום האיראני” נגמר….
לאיראן אין זמן אלינו עכשיו.
אחרי הסנקציות הכלכליות, החרם העולמי,
המכות הצבאיות שחטפו מישראל ומארה”ב
והדיכוי בכוח של ההפגנות אצלם –
כל זה רק בשנה האחרונה! –
המשטר שם ספג לדעתי מכה אחת יותר מדי
עם משבר ה”קורונה” אצלם.
בכלל, שמתם לב שפתאום אין לנו בעיות בטחון?
זה גם בגלל שהשכנים שלנו עסוקים בעצמם ב”קורונה”,
וגם (השערה אישית שלי) שהם יודעים עמוק בלב,
שאם יעצבנו אותנו עכשיו,
נוכל לעשות להם מה שנרצה,
והעולם לא יגיד לנו כלום
(כמו שקרה בתקופה שאחרי פיגועי 11/9/01 בארה”ב, למי שזוכר…),
כי למנהיגי העולם יש דאגות גדולות יותר.
אבל זה גם אומר, שאולי העיסוק שלנו בביטחון ביום יום
(ובוודאי התקציבים הנשפכים על מערכת הביטחון)
קצת מוגזם, וגם זה יעבור “חישוב מסלול מחדש”
אחרי ש”משבר הקורונה” יסתיים.
אז לסיכום –
בואו ניקח גם דברים חיוביים ממה שקורה עכשיו.
נעשה חושבים, נעשה “בדק בית”,
נשפר את היחסים עם המשפחה,
נשקיע ב”תשתיות” של העסק והקריירה,
וניקח את החיים, העסקים והקריירה בפרופורציות הנכונות.
אשמח לשמוע ולקרוא הערות, הארות,
תגובות (ענייניות בבקשה) ושאלות.
אפשר בתגובה כאן,
אפשר למייל yaniv@yanivzaid.com
ואפשר לנייד האישי – 054-8001200
אני מבטיח לחזור לכולם.
רק בריאות!
שלכם, באהבה,
ד”ר יניב זייד
נ.ב. אם אתם רוצים להתייעץ, לשאול, לשתף
ולהבין ביחד איתי איך “לחשב מסלול מחדש” בעקבות המשבר –
אני כאן בשבילכם, במייל או בנייד.
מקסים! אני מעביר לאישתי לקרוא. כל כך נכון. כל הכבוד על התובנות הללו והחיוביות 🙂