השבוע אנחנו מציינים שנה להגעת ה"קורונה" לישראל.
למי שזוכר, לפני שנה בדיוק הגיעו נוסעי ספינת התענוגות "דיימונד פרינסס" לישראל,
וביניהם אובחנו חולי הקורונה הראשונים
(בתקופה שעדיין ספרנו כל חולה "קורונה"
וחשבנו שנוכל לעצור את "שרשרת ההדבקה"…).
השנה הזו – מפברואר 2020 ועד פברואר 2021 –
נראית כמו 10 שנים, ולא סתם –
היא יצרה לנו שינויים דרמטיים בהתנהלות ובאורח החיים,
והובילה למהפיכה דיגיטלית וטכנולוגית גדולה מאד.
היום אני רוצה להתייחס לתחום ההרצאות, הכנסים והסדנאות,
ולסכם את השנה הזו בהקשר של היחס של חברות וארגונים לנושא.
כמרצה וכיועץ מוביל בישראל ובחו"ל ב- 20 השנים האחרונות,
ראיתי כבר שינויים רבים בתחום וכתבתי עליהם רבות
(לדוגמה, מהפיכת "ידע זה הבידור החדש"
שהובילה לפריחתן של הרצאות בנושאים "כבדים"
כמו אינפלציה, פריון, ביטוח, פוליטיקה, מדעים מדויקים ועוד –
בפאבים בערב, על כוס בירה וצ'יפס…).
אולם "מהפיכת הזום" – שתחום ההרצאות עבר בשנה האחרונה –
היא באמת מהפיכה יוצאת דופן.
כדי לסכם – בהכללה גסה – את השינוי המהותי ו"חינוך השוק"
שעברו מנהלים בחברות ובארגונים בנוגע לפעילות הדרכתית ב"זום",
אחלק את השנה האחרונה ל- 4 חלקים, 4 רבעונים.
ברבעון הראשון – 15/2/20 – 15/5/20 –
הגישה הייתה של "בואו נחכה ונראה מה קורה".
חברות וארגונים בבת אחת הקפיאו תקציבים,
ביטלו אירועים, פעילות הדרכה וכנסים,
"לחצו על הבלם" בכל הנוגע לפעילות המתוכננת,
והיו במצב של "הקפאה" כמעט מוחלטת.
לעשרות אלפי מרצים, יועצים ואומנים פשוט "נמחק היומן" חודשים קדימה.
בשלב הזה עוד חשבנו רובנו שה"קורונה" היא סיפור של כמה חודשים בלבד
(זוכרים את הציות המלא בסגר הראשון
ואת הגישה בציבור של "בואו ניקח קצת זמן לעצמנו ולמשפחה"?…).
ברבעון השני – 15/5/20 – 15/8/20 –
הגישה הייתה של "חקירת המצב החדש".
לאט לאט חברות וארגונים יצאו מהתרדמת,
החלו לתכנן תוכניות קדימה,
בחנו פעילות הדרכה וגיוס דרך ה"זום" ואמצעים דיגיטליים אחרים,
החלו להסתכל מה המתחרים והקולגות בשוק עושים,
ובדקו אפשרויות עם מרצים ויועצים.
זה השלב בו קיבלנו כמרצים שאלות ושיחות בסגנון
"בואו נעשה פיילוט ונראה איך זה ילך",
"שלח לי דוגמה של הרצאה בזום, ונראה איך עובד" ועוד.
זה השלב בו רוב החברות (וגם רוב המרצים והיועצים)
לא באמת היו ערוכים מבחינה טכנית
להרצאות "זום" עם "חווית משתמש" ו"חווית צפיה" –
ואני לא כולל בזה סתם לפתוח מחשב בלי מיקרופון ומצלמה מתאימה
ובלי תשתית אינטרנטית מספיקה…
זה גם עדיין היה השלב בו מנהלים ומנהלות רבים בחברות
טענו בפניי בתוקף ש"אצלנו לא יעבוד זום. העובדים שלנו לא מתחברים לזה /
הלקוחות שלנו לא מגיבים לזה / זה לא מתאים לתחום שלנו"…
ברבעון השלישי – 15/8/20 – 15/11/20 –
החלו להופיע ה"מאמצים הראשונים" (Early Adopters).
החברות המובילות בתחומי ההדרכה ופיתוח העובדים והלקוחות,
הבינו ראשונות שזה לא הולך להסתיים בקרוב,
וש"זום" כאן איתנו כדי להישאר
(בשלב הזה כבר נעשו ראיונות עבודה ב"זום" ברוב המשק,
וחלק גדול מעובדי המגזר העסקי עבדו מהבית) –
והחלו להזמין הרצאות וסדנאות ב"זום" לעובדים, למנהלים וללקוחות שלהם,
בדרך כלל במחיר מלא.
פה ושם ביקשו "הנחות קורונה" (מאחר וזה ב"זום"…),
אבל הגישה הרווחת, שהייתי מהדוחפים שלה בשוק,
הייתה שאם הערך שניתן בהרצאה הוא אותו ערך,
הידע שמועבר הוא אותו הידע והקהל אותו קהל –
גם המחיר צריך להיות אותו מחיר כמו בהרצאה פרונטאלית
(למרות שמדובר בפלטפורמה דיגיטלית).
זה גם השלב שגם מרצים ויועצים וגם מנהלים בחברות
החלו לקחת את נושא ה"זום" ברצינות –
לקחו צלמים ומפיקים מקצועיים לצילום הרצאות ב"זום"
(ולא הסתמכו רק על ה"איש הטכני" במשרד
שלרוב יודע בערך להכניס תקע לשקע…),
רכשו ציוד צילום, שידור, הקלטה ועריכה למשרד, ועוד.
הרבעון האחרון ל"שנת הקורונה"
הראשונה בישראל – 15/11/20 עד 15/2/21 –
הוא כבר "הנורמלי החדש" של כולנו (New Normal).
הסגרים,
המגיפה הבלתי נגמרת ורק מחריפה – בכל העולם,
ההרגלים שישתנו (מישהו עוד מחכה לחזור בדיוק לפברואר 2020?…),
הצורך האנושי שנשאר לצרוך ידע ולבלות
והכסף להדרכה שהצטבר בחברות –
כי לא היו השנה מסיבות, כנסים עסקיים, נסיעות לחו"ל, טיולים לעובדים ועוד –
הובילו את כל המשק ל"שיווי משקל חדש" –
כל הפעילות ההדרכתית וההעשרתית כמעט קורות ב"זום",
במחירים מלאים (ואפילו יותר גבוהים,
אם מקליטים את התוכן ושמים אותו באתר החברה,
כי אז משלמים גם "דמי שימוש" שלא היו משלמים על פעילות פרונטאלית),
כל המרצים והיועצים – גם השמרנים, המבוגרים וה"עקשנים" ביותר – הסתגלו ל"זום",
וכל הפעילות שהייתה קודם – ממשיכה גם בדיגיטל
(רשימה חלקית מהחודשים האחרונים –
הפסטיגל, ועידות עסקים של העיתונים המובילים,
ימי עיון וסדנאות של המנטורים המובילים בישראל ובעולם,
כנסי לקוחות של החברות המובילות בתחום ועוד).
והרבעון הבא? 15/2/21 עד 15/5/21?
לאן אנחנו הולכים מכאן?
איך תיראה המשך שנת 2021?
אם תשאלו אותי, בחודשים הקרובים תחול תזוזה חיובית במשק הישראלי
לכיוון פתיחת התרבות, ההרצאות ופעילויות הפנאי,
בעיקר בזכות החיסונים
(וגם עייפות מצטברת של הציבור
והכמיהה לחזור לחיים נורמליים ככל האפשר).
אבל – הפעילות הדיגיטלית תשתלב בפעילות הפרונטאלית.
לא יהיה יותר רק "זום",
אבל גם לא תהיה נהירה המונית לכנסים פיסיים, כאילו לא קרה דבר.
לטעמי, במקום נניח לקיים כנס של 400 איש ב"בית ציוני אמריקה", למשל,
אקיים כנס פרונטאלי ל- 200 איש,
כאשר מאות נוספים ירכשו כרטיסים לצפייה אינטרנטית,
ויצפו לשבת בבית או במשרד ולצפות בכנס באיכות שידור מעולה
(מה שיחייב אותנו, המרצים והמנטורים, להשקיע
גם בעלויות הכנס הפרונטאלי – כיבוד, אולם, דיילות, טפסים ועוד –
וגם בעלויות של צילום מקצועי, הפקה רצינית ושידור באיכות טלוויזיה בזמן אמת).
מה שבטוח, יהיה מעניין…
מה שעוד בטוח, שה"גבינה זזה" לכולנו,
שהמציאות השתנתה,
ומי שבמקרה עוד לא הבין את זה, כדי שיתאפס – ומהר…
מה דעתכם על מה שכתבתי?
מזדהים עם החלוקה לרבעונים שלי?
מכירים מחוויה אישית את מה שתיארתי כאן?
איך ה"נורמלי החדש" שלכם נראה היום?
ואיך לדעתכם תיראה יתרת 2021 בכל הנוגע להרצאות וסדנאות?
אשמח שתשתפו אותי.
אתם מוזמנים לכתוב לי למייל yaniv@yanivzaid.com,
בתגובה חוזרת לפוסט הזה או בפרטי,
או לוואטסאפ – 054-8001200 (אפשר גם להתקשר).
מבטיח לענות ולחזור לכולם.
שלכם, באהבה,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה