אז למה בכלל יש מטס של חיל האוויר ביום העצמאות?

בזמן שאתם קוראים את השורות האלו (ולא משנה באיזו שעה, ביום או בלילה),

קורים כמה דברים במקביל –

יש כרגע מטוסי קרב ומטוסי סיור של חיל האוויר שמפטרלים בשמיים ומגנים על שמי המדינה,

ספינות (וצוללות) של חיל הים שנמצאות אי שם

במים הטריטוריאליים של ישראל (ומחוץ להם…) ומגינות על חופי הארץ,

יש ברגע זה ממש אלפי חיילים ששוכבים במארבים (או מפטרלים במוצבים)

בגבול מצרים / לבנון / סוריה / ירדן ושומרים על הגבולות,

יש כרגע עוד כמה אלפי חיילים שעומדים במחסומים או בעמדות שמירה

ביהודה ושומרון ושומרים על הביטחון השוטף שלכם

ויש עוד כמה אלפי תצפיתנים ותצפיתניות ב”בור” בקריה או במקומות אחרים

שמסתכלים “מלמעלה” (לוויינים) על המתרחש במזרח התיכון בכל רגע.

כן, כל זה קורה ממש כרגע (לא כולל האימונים הרגילים כמובן).

אבל לצה”ל יש בעיה “שיווקית” – כל זה לא מעניין אתכם …

כלומר, אם יש לכם כרגע ילד בצבא (או קרוב משפחה) זה בהחלט מעניין אתכם,

אבל בגדול – “ביטחון” זה מוצר שמאד קשה למכור לציבור.

מכמה סיבות –

ראשית, רוב הפעילות שהצבא עושה ב”שוטף” סיזיפית ושגרתית (שמירות, סיורים, תצפיות וכו’).

שנית, רוב הפעילות שהצבא עושה חשאית ואי אפשר לספר עליה.

שלישית, לחלק גדול מהציבור אין יכולת להבין את הפעילות שהצבא עושה, גם אם היו מסבירים לו

(זו לא התנשאות, חלילה. רוב הציבור לא שירת בתפקידים קרביים

ואין לו הבנה מינימאלית בנושאי טכנולוגיה, מודיעין, הסברה, אסטרטגיה וכו’,

אז גם אם הצבא היה משקיע מאמצים בלהסביר מה הוא עושה, לא רבים היו מבינים).

ורביעית, קשה “לשווק” משהו שלא קורה.

מה הכוונה?

כשאתם משקיעים כסף בבורסה או בנדל”ן, למשל,

יש לכם אפשרות לעקוב אחרי הכסף שלכם ולדעת אם ההשקעה שלכם כדאית ואם הפעולה השתלמה לכם –

הנתונים גלויים ושקופים, אפשר למדוד את זה

(האם הרווחתם או הפסדתם, מכרתם בזול או ביוקר, מהי התשואה על הכסף, וכו’).

אבל כאשר צה”ל סיכל אתמול פיגוע, ביצע מעצרים בגדה,

תפש ספינות מבריחים בעזה, או אפילו תקף בארץ רחוקה,

אתם אפילו לא יודעים את זה.

ואז אתם קמים בבוקר ומנהלים את שגרת חייכם,

בלי לדעת שחיי כך וכך אנשים בישראל ניצלו אתמול (ואולי גם שלכם),

בזכות חייל שגילה ערנות, פעולה מבצעית שהצליחה, מטוס סיור שהביא מידע וכו’.

אתם שומעים על הפיגועים שקורים, ולא על אלו (והם הרבה יותר!) שלא קורים.

אז, תשאלו אותי, למה הצבא בכלל צריך לשווק את עצמו?

אה. זו שאלה טובה. כי אם הצבא לא משווק את עצמו, קורים כמה דברים –

ראשית, אחוזי הגיוס יורדים.

למרות חוק גיוס חובה, לציבור לא מובן מאליו בכלל היום שצריך להתגייס לצה”ל

(עובדה שכ- 50% היום (!) לא מתגייסים בכל מחזור, ממגוון של סיבות),

ואם כבר להתגייס, לא מובן מאליו בכלל כיום שצריך ללכת לקרבי ולא לשרת שירות נוח בעורף.

שנית, הציבור מתרעם על כך ש- 30% – 40% אחוזים (!) מהמיסים שהוא משלם

הולכים (בצורה ישירה או עקיפה) על מוצר שנקרא “ביטחון” שהוא לא יודע לכמת ולהרגיש אותו

(והביקורת על הכספים שמערכת הביטחון “שואבת” אליה

רק התגברה בשנים האחרונות, בעקבות המחאה החברתית והסדרה “מגש הכסף”)

ושלישית, כשהדברים הטובים לא מתפרסמים,

הדברים הלא טובים מתפרסמים (כי כל “ואקום” מתמלא…).

ואז באילו הקשרים הציבור שומע על צה”ל בתקשורת?

פאשלות. “שוברים שתיקה”. החייל היורה.

האלוף המשווה אותנו לנאצים. משלחות רכש “מנופחות” שנוסעות לחו”ל. ועוד.

אז הצבא צריך לייצר לעצמו גם כותרות חיוביות

ולשווק את המוצר שנקרא “ביטחון”, שהוא כאמור, קשה מאד לשיווק.

אז שולחים קצינים בכירים וזוטרים לבתי ספר תיכון לדבר עם תלמידים לפני גיוס,

ומפרסמים את פעילות הצבא באתרים שונים ובסרטונים ב- YouTube,

ועושים טקסים מרשימים בסיום כל קורס טיס / קורס חובלים / שייטת 13 ועוד,

ומזמינים אלפי אנשים (ולא רק את המסיימים ובני משפחותיהם) לחזות במפגני עוצמה של הצבא,

וגולת הכותרת של השיווק, כמו בכל שנה – המטס ביום העצמאות.

גילוי נאות – אני אוהב את המטס של יום העצמאות.

וצופה בו (כמעט) בכל שנה מאז שאני ילד.

ולוקח בשנים האחרונות את הילדים שלי לצפות בו (גם בשבוע שעבר היינו).

אבל בראייה רחבה ומקצועית יותר, אני גם מבין את האינטרס של הצבא בקיום מטס

(שעולה, אגב, עשרות רבות של מיליוני שקלים ושבועות של אימונים

לצבא ולחיל האוויר, שגם ככה הוא אחד העסוקים בעולם. זה לא מתבצע “על הדרך”…).

כי המטס מייצר “גאוות יחידה” וחיבור רגשי, ומאחד את עם ישראל סביב צה”ל.

אנשים רואים מטוסים באוויר מכל הסוגים (כולל מטוסי הקרב והתובלה החדשים ביותר של החיל,

שאין להם יכולת להבין בכלל את היכולות המבצעיות והמודיעיניות שלהם)

ומרגישים שזה שלהם, שהם חלק מזה,

שהם מכירים את הטייסים ו/או מישהו שמשרת / שירת בחיל האוויר.

ואז הם מרגישים ש”יש תמורה לאגרה” וש- 30% – 40% (!) מהמיסים שלהם לא התבזבזו לשווא.

והמושג הזה שנקרא “אמון הציבור” הוא מצרך מאד מבוקש.

כי בזכות “אמון הציבור” שנרכש במטס ביום העצמאות,

צה”ל יכול לבוא בעוד כמה שבועות לדיונים עם האוצר (עליהם כבר לא תשמעו כמעט בתקשורת…)

ולבקש עוד כמה מיליארדים תוספת תקציבית.

והמטס “יחפה” על כספים אחרים שניתנו למערכת הביטחון

שהיו יכולים אולי להיות מושקעים בצורה טובה יותר.

והמטס יעלה, ישירות או בעקיפין, את אחוזי הגיוס השנה.

וכל זה טוב לצה”ל.

ולכן – הצבא ימשיך להשקיע הון תועפות גם בשנה הבאה, בקיום המטס.

ואתם (יחד עם הילדים שלכם) תיהנו ממנו שוב, גם בשנה הבאה.

רוצים גם אתם ליצור את “אמון הציבור” בחיים או בעסק שלכם?

רוצים לגלות כיצד לקבל סיקור חיובי מהתקשורת וכיצד לגרום ללקוחות להגיד עליכם דברים טובים?

רוצים לגלות כיצד להשקיע נכון את הכסף שלכם בשיווק ולייצר שיווק “מדיד”?

אז אתם חייבים להגיע לכנס הדגל שלי, “מופע המסרים של דוקטור שכנוע”

הכלים החדשניים ביותר לשיפור יכולות השיווק, המכירות, הפרזנטציה והשכנוע שלכם.

נותרו כמה עשרות מקומות בלבד באולם.

הירשמו כאן עכשיו והבטיחו את מקומכם!

נתראה בשישי.

שלכם,

ד”ר יניב זייד