אז דונלד טראמפ נשא את נאום ההשבעה שלו ביום שישי האחרון
ונכנס השבוע לראשונה לתפקיד הרשמי של נשיא ארצות הברית.
והתקשורת הממסדית, כמובן, "נכנסה בו" וביקרה את נאומו,
בטענות שהוא "מפלג", "מסית", "המשך ישיר לקמפיין" ועוד.
בתור מי שצפה בנאום בשידור חי וניתח אותו
(ממליץ לכם מאד לצפות בנאום ההשבעה – כ- 15 דקות סך הכול – אחד הקצרים בהיסטוריה)
אני סבור שהנאום היה מוצלח, עם חלקים מבריקים בתוכו.
אני רוצה להתייחס ל- 3 אלמנטים בנאום ש"עושים את העבודה"
ושכל אחד מכם יכול לאמץ בשיחותיו –
ראשית, מסרים קצרים, קליטים וברורים.
כשדונלד טראמפ אומר (וחוזר ואומר וחוזר ואומר) : "We'll Make America Great Again"
זה נשמע פופוליסטי ותלוש, ופרשנים אינטרסנטים כבר משווים אותו
לדיקטטורים בעולם, וגם בעולם החיצון (דארת' ויידר…),
וכשהוא אומר "נחזיר את השלטון לעם", "היום הזה שייך לעם" וכו',
שוב צוחקים עליו ומשווים אותו לנבל ביין מהסרט "באטמן"
שהשתלט על גות'האם סיטי ואמר משפט דומה.
אבל המסרים האלו חשובים. ועובדים.
כי הם פונים בו זמנית גם להיגיון וגם לרגש
(וכולנו מונעים ברמה זו או אחרת גם מהיגיון וגם מרגש)
כי הם "זכירים", ומי ששומע אותם זוכר אותם ויכול לחזור עליהם באוזני אחרים,
וכי הם מבטאים רצון עמוק של השומעים לשפר את מצבם (מה שכולנו רוצים, כל הזמן)
ולהתרפק על "הישגי העבר" (בין אם היו קיימים באמת או רק בזכרוננו).
זוכרים את "להחזיר עטרה ליושנה"?
הסיסמה שכיכבה בקמפיינים של ש"ס בשנות ה- 80
והרימה לגבהים חדשים את המפלגה הקטנה והדי אנונימית אז?
להבדיל, הסיסמה ההיא עשתה עבודה דומה (פנתה אז ליהודים מזרחיים).
שנית, בנאום היו פתרונות כלליים שאי אפשר להתנגד להם.
כשטראמפ הבטיח בזמן הבחירות לבנות חומה גדולה בין ארצות הברית למקסיקו
שתעצור את ההגירה הלא חוקית,
או לבטל את הסכמי הסחר שארצות חתומה עליהם,
מיד הזדעקו והוזעקו לאולפנים פרשנים וכלכלנים שהסבירו שוב ושוב
למה זה לא יקרה, וזה לא ישים, וזה יעלה הון, וזה יעשה נזק אדיר, וכו'.
אז הפעם טראמפ לא דיבר על פתרונות ספציפיים,
אלא על פתרונות כלליים, שקשה לבקר אותם.
לדוגמה – לתת העדפה לקניית מוצרים אמריקאיים ולהעסקת עובדים אמריקאים.
לדוגמה – להילחם בפשע, בסמים, בהגירה הלא חוקית ובעוני.
לדוגמה – לבחון מחדש הסכמים עם מדינות וצבאות זרים
ולבדוק האם הם עדיין משרתים את העם האמריקאי.
מעבר לעובדה שאלו אמירות כלליות שקשה גם לתקוף (כי זה לא פתרון ספציפי שאפשר לבדוק)
גם קשה להתנגד להן –
האם מישהו, גם ממתנגדי טראמפ, מתנגד לטיפול בעוני?
או למלחמה בהגירה לא חוקית? או להקטנת הפשיעה?
שלישית, כמו בזמן הקמפיין לנשיאות ארצות הברית,
גם הפעם טראמפ משרטט בנאומו "יריבים".
רק הפעם זו לא "הילארי המושחתת" או "הילרי הנוכלת"
(כפי שקרא לה שוב ושוב בזמן הבחירות)
אלא "יריב" כללי ולא ספציפי – השלטון בוושינגטון עד כה.
הנה כמה משפטים לדוגמה מתוך הנאום –
"במשך זמן רב מדי קבוצה קטנה בעיר הבירה שלנו
קצרה את רווחי הממשל, בעוד העם שילם את המחיר".
או "וושינגטון שיגשגה, אבל העם לא זכה לחלוק בעושר שלה".
מה גורמת יצירת "יריב"? הקהל שלו מתאחד סביבו.
ומי זה "הקהל שלו" בנאום? העם האמריקאי.
אז לא תמיד זה מנומס (בעיקר כשה"אנשים מוושינגטון" עמדו סביבו בטקס ההשבעה)
ולא תמיד זה יפה, אבל תמיד זה מאד אפקטיבי ומניע לפעולה ליצור "אנחנו" ו"הם".
בעולם השיווק קוראים לזה "שיווק לעומתי".
כתבתי על זה רבות בעבר
(מסי מול רונאלדו, עופרה חזרה מול ירדנה ארזי – זוכרים?)
אז אלו כלים שכל אחד מכם יכול ליישם בהרצאותיו,
בשיחותיו ובפרזנטציות שהוא מעביר.
רוצים לגלות כלים רבים נוספים כאלו
ולדעת איך ליישם אותם בחיי היום יום שלכם?
שלכם,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה