הנה משפטים שאני "אוהב" מאד לשמוע, בכל שנה בתקופת חגי תשרי.
משפטים שבוודאי שמעתם או השמעתם בעצמכם החודש,
ואולי גם בחודשיים שקדמו לו (בקיץ ובחופש הגדול) –
"בחגים אף אחד לא עובד",
"בקיץ כולם בחו"ל",
"יש לי ירידה בהכנסות, אבל זה טבעי בתקופה הזו"
"כל השוק שלי בהקפאה עכשיו", וכו' וכו'.
אני אגיד לכם מדוע אני לא אוהב את המשפטים האלו.
אבל לפני כן, סיפור קצר.
בשנת 2008 ישבתי לפגישת יעוץ עם לקוח שבבעלותו חברה בינלאומית
עם מחזור שנתי של כמה מאות מיליוני שקלים, שפונה בעיקר לשוק האמריקאי.
שנת 2008, למי שלא זוכר (באמת עבר מאז הרבה זמן, מדהים איך הזמן טס…),
הייתה שנת השיא של "משבר הסאב-פריים", משבר הדיור הגדול בארה"ב
שהשפיע על רוב כלכלות העולם, והמשק האמריקאי היה נתון במיתון עמוק.
הלקוח שלי שידר המון פסימיות בפגישה,
לא הפסיק "לקטר" על המצב, על הבנקים ועל הממשלות,
ואמר משפטים בסגנון –
"כל השוק בבעיה חמורה. אין מה לעשות עם זה. צריך לחכות שזה יעבור"
"כשיש מיתון כולם נפגעים. אי אפשר להצליח בתקופה כזו", וכו' וכו'.
המשפטים האלו הצדיקו עבורו "פאסיביות" עסקית מוחלטת.
הוא (והמנהלים האחרים בחברה) ממש נמנעו מפעולות יזומות, "ישבו על הגדר",
החברה ספגה הפסדים כבדים והם פשוט חיכו ש"משהו ישתנה".
דיברנו על הרבה דברים באותה פגישה, אבל אני זוכר במיוחד,
שבניסיון להניע אותו לפעולה ולשכנע אותו ליזום ולנקוט במהלכי שיווק
שיניעו את החברה קדימה (ובמקרה הכי גרוע, פשוט יקטינו את ההפסדים הכספיים!),
אמרתי לו:
"לפי גישתך, אם בשנת 2008 השוק האמריקאי במיתון,
אתה סופג הפסדים גדולים וזה בלתי נמנע.
בשנת 2005 השוק האמריקאי היה בפריחה גדולה (בתחום שלו).
לפי הגישה הזו שלך,
היית צריך אז לכבוש את השוק ולהיות באופן אישי מולטי – מיליונר. האם זה קרה?"
התשובה לכך, הייתה שלילית.
כלומר, גם מבחינה עובדתית – סטטיסטית,
הנטייה "להאשים" את כול העולם ולהתייחס לאירועים חיצוניים
כאל עובדה מוגמרת ו"גזירת גורל", אינה נכונה.
נחזור לישראל ולחגי תשרי.
אתם יודעים מהי המחלה הנפוצה ביותר בתקופת חגי תשרי (וגם בתקופת הקיץ)?
אני יודע שרציתם לענות "עכברת"…
אבל התשובה האמיתית היא – "תרצת נפוצה".
אנשים מתרצים לעצמם ירידה בהכנסות, פאסיביות בשיווק, הוצאות מוגדלות,
דחייה של המון מטלות ומשימות דחופות וחשובות,
בכך ש"אחרי החגים" הכול ישתנה.
"אחרי החגים" ההכנסות (והרווחים) שלהם יקפצו למעלה,
"אחרי החגים" הם יעבדו ביעילות, בחריצות ובמיקוד,
"אחרי החגים" כל הלקוחות יסגרו איתם
וכל הלקוחות הפוטנציאלים יקבעו איתם פגישות, וכו' וכו'.
ואני שואל אותם (ואתכם, ותענו לעצמכם עם יד על הלב) –
לפי הגישה הזו, בגלל שבספטמבר השנה יש מעט מאד ימי עבודה,
אתם לא מרוויחים / עובדים / יוזמים / מרוצים מהבחינה העסקית.
בחודשים מאי – יוני 2018 היה שיא בימי עבודה במשק, אף חג לא נראה באופק,
וכל החברות, הארגונים והמשרדים הממשלתיים עבדו בשיא הכוח.
האם אז, במאי – יוני 2018 –
הייתם סופר רווחיים? הייתם סופר יעילים?
הייתם מאד ממוקדים? כל הלקוחות סגרו אתכם?
כולם הסכימו להיפגש אתכם ולקנות מכם?
אם התשובה לכך שלילית (וזו התשובה אצל רוב האנשים והעסקים) –
מה אתם מצפים שיקרה אחרי החגים,
כאשר יגיעו אוקטובר – נובמבר (בהם המשק הישראלי אמור לעבוד בתפוקת שיא)?
ברור הרי שלא יקרה שינוי משמעותי, ואתם סתם מספרים לעצמכם תירוצים.
לא יקרה שינוי (או שיפור) משמעותי,
אלא אם אתם תייצרו אותו.
לא יקרה שינוי (או שיפור) משמעותי,
אלא אם אתם תיקחו אחריות על הקריירה, העסקים והחיים שלכם.
לא יקרה שינוי (או שיפור) משמעותי,
אלא אם אתם תיזמו פעולות שיווקיות ותתכננו קדימה.
אחרת – גם אתם כרגע נגועים ב"תרצת נפוצה"…
רוצים שינוי / שיפור משמעותי בחיים / בקריירה / בעסקים?
אני מחכה לכם, מיד "אחרי החגים". נגמרו התירוצים…
שלכם,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה