“אחרי החגים” הגיע, ואוטוטו מתחילה שנת הלימודים האקדמית.
אתמול פורסם בהרחבה בכלי התקשורת נתון מדהים –
בפעם השנייה בלבד בהיסטוריה, תהיה השנה
ירידה במספר הסטודנטים בישראל לעומת השנה הקודמת.
הפעם הראשונה בהיסטוריה הייתה… בשנה שעברה (2015).
זה כבר מצביע על מגמה –
למרות הגידול במספר המוסדות האקדמיים בישראל,
ולמרות העלייה הקבועה בכמות האוכלוסייה בישראל,
פחות ופחות ישראלים נרשמים לאקדמיה.
הנתון הזה מפתיע רבים, אבל לא אותי.
מבחינתי, הנתון הזה רק מוכיח את מה שאני טוען כבר שנים רבות
(ורבים מכם שמעו אותי אומר את זה בכנסים ובסדנאות שלי) –
האקדמיה כיום לא מספקת מספיק כלים וכישורים פרקטיים לסטודנטים להתמודדות עם עולם התעסוקה החדש.
לפני כשנה הזדמן לי לבקר באוניברסיטת חיפה,
בה למדתי כסטודנט בשנים 2000 – 2008 את שלושת התארים שלי
(תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים, תואר שני ושלישי במשפטים)
ובה לימדתי כמרצה בשנים 2009 – 2010 (ואף נבחרתי כ“מרצה מצטיין” בשנת 2010).
הסתכלתי על הסילבוסים (תוכן העניינים של חומר הלימוד) של הפקולטה למשפטים ושל חוג הכלכלה, בהם למדתי,
והופתעתי (לרעה) לגלות שהסילבוסים האלו דומים מאד (כמעט זהים!)
לאלו שאני למדתי בשנת 2000, בתחילת התואר הראשון שלי (לפני 16 שנים…).
בפקולטה למשפטים עדיין מלמדים (במשך 4 שנים!) בעיקר “תיאוריות” –
משפט ציבורי, משפט עברי, דיני חוזים, תורת המשפט וכו’,
וכמעט לא נוגעים במה שעורך דין באמת צריך בפועל –
איך לכתוב כתבי טענות, איך להופיע בפני שופט, איך לגייס לקוחות.
בחוג לכלכלה עדיין מלמדים “מיקרו א'”, “מאקרו א'”, “מיקרו ב'”, “מאקרו ב” –
בקיצור, כל מיני תיאוריות כלכליות שלא השתנו כבר מאה שנים, למרות שהמציאות הכלכלית השתנתה ללא הכר.
אף מילה על שיווק (בחוג לכלכלה!),
אף מילה על כסף (חוץ ממודלים כלכלים ישנים ולא רלוונטיים).
אני צריך 50 דיוורים ופוסטים רק כדי להסביר ולספר
עד כמה שוק העבודה והמציאות השתנו ב- 15 השנים האחרונות.
לא סתם קוראים לעשור האחרון “המהפיכה התעשייתית הרביעית”.
אז איך יכול להיות שהתכנים שמלמדים באקדמיה
(ועוד בחוגים “פרקטיים”, כמו משפטים וכלכלה)
לא השתנו כמעט ב- 15 השנים האחרונות?!?
זה לא הגיוני. זה לא פרקטי. ויש לזה מחיר.
כי אנשים לא פראיירים. והם מזהים מתי הם מקבלים ערך אמיתי ומתי לא.
ואם בעשור וחצי האחרונים יותר ויותר בוגרי אקדמיה מסיימים את לימודיהם האקדמיים
ומרגישים שהמאמץ שהשקיעו אינו רלוונטי
לאתגרים ששוק התעסוקה מציב בפניהם (וזו תופעה גלובלית, לא רק בישראל),
אז לאורך זמן מספר הסטודנטים ירד,
ואנשים יחפשו מסגרות אלטרנטיביות לקבלת כישורי חיים וכלים פרקטיים.
וכאן נכנסת לתמונה “תעשיית המומחים”, בישראל ובעולם.
כי בשוק עבודה שמתפתח בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה האנושית,
בעידן דיגיטלי שמאפשר שיתופי פעולה גלובליים ובין תחומיים
ומייצר טכנולוגיות ודרכי חשיבה חדשות כל שנה – שנתיים,
וכאשר קיימים היום משרות ותחומים שלא היו קיימים פעם (ואפילו לא נלמדים באקדמיה עדיין!),
יש צורך ביוזמה, בתקשורת בינאישית טובה,
ביכולת משא ומתן, בכישורי שיווק ובמיקוד ודיוק.
בתור ד”ר למשפטים ומרצה באקדמיה, אני הראשון שאמור
להלל את האקדמיה כ”מגדל שן” ולא “לרדת” עליה,
אבל אני איש עסקים ויזם לפני שאני חוקר ואיש אקדמיה, ורואה מה קורה בפועל בשטח.
“שוק המומחים” והלימודים החוץ אקדמיים בהתפתחות אדירה,
והגיע הזמן שלכם להצטרף אליהם.
איך עושים את זה?
שלכם,
ד”ר יניב זייד
כתיבת תגובה