אז שוב היו בשבוע שעבר עיצומים ב”אל על”.
ושוב הטייסים לא מגיעים, וטיסות נדחות, או יוצאות באיחור של שעות,
ושוב נוסעים יושבים עצבניים שעות רבות בטרמינל ב”דיוטי פרי”,
“שבויים” ומחכים להודעה שהטיסה שלהם סוף סוף.
אז אני בכלל לא נכנס לסוגיה של מי באמת צודק בסכסוך הזה –
ועד טייסי “אל על” או הנהלת החברה,
אבל אני חושב שיש כאן פגיעה עצומה ב”אל על”,
הרבה מעבר לפגיעה נקודתית והפסדים כספיים שקורים בכל יום של עיצומים וביטול טיסות.
וכדי להבין עד כמה הפגיעה תהיה גדולה בטווח הארוך,
בואו נחזור 5.5 שנים אחורה, לקיץ 2011, למחאה החברתית הגדולה.
למה באמת פרצה המחאה החברתית?
אני מזכיר שהיא לא פרצה על נושא הדיור (כשדפני ליף עברה לגור ברחוב, שזה מה שכולם זוכרים)
אלא על נושא הקוטג’ –
מחיר הקוטג’ זינק בחודש יוני 2011 לסכום שיא של 7.90 ₪ לגביע,
וזה מה שעורר את הזעם הציבורי והחל את ההפגנות
(שהתעצמו כשמאהל המחאה של דפני ליף וחבריה הוקם ברוטשילד).
חודש לפני זה, במאי, היה ניסיון להצית את המחאה סביב נושא מחירי הדלק (שגם היו אז במחירי שיא)
וחודש לפני זה, היה ניסיון להדליק את הציבור סביב מחירי הגז.
וזה לא צלח.
אז למה דווקא המחאה התחילה סביב נושא מחירי ה”קוטג'”?
למה דווקא הקוטג’ הדליק את כולנו?
שתי סיבות.
הראשונה, קוטג’ נתפש כמוצר צריכה בסיסי שיש בכל בית בישראל.
אגב, חשוב לזכור שקוטג’ לא נחשב “מוצר יסוד” בחוק
כמו גבינה לבנה ולחם שחור למשל – על “מוצרי יסוד” יש פיקוח מחירים של המדינה –
אבל בגלל “שטיפת מוח” שעברנו במשך עשרות שנים,
קוטג’ נחשב למוצר “יסוד” שאתה חייב שיהיה לך בבית.
ולכן, כשמעלים את מחירי הקוטג’ זה פוגע בכולנו ונוגע לכולנו.
אבל, הרי גם דלק נוגע (כמעט) לכולנו – כל מי שיש לו רכב.
אז למה עליית מחירי הדלק לא הוציאה את כולנו לרחובות?
כאן מגיעים לסיבה השנייה –
איך שיווקו לנו כל השנים את הקוטג’ ואת חברות “תנובה” ו”שטראוס”?
“הבית שלך”, “המשפחה שלך” וכו’.
גם על הקוטג’ עצמו (עד היום!) יש ציורים של בתים ועצים.
אז אם נניח “נסטלה” מעלה את מחירי ממרח השוקולד,
זה מעצבן – אבל הם עדיין נתפשים כחברה אירופאית, מרוחקת, מנותקת.
אבל כש”שטראוס” ו”תנובה” עושות לנו את זה, אנחנו מרגישים שדופקים אותנו.
וזה כואב, כי אנחנו הרי כולנו “משפחה אחת גדולה”, לא?
ובני משפחה לא עושים את זה אחד לשני, נכון?
ואז זה מעצבן מספיק וכולנו יוצאים לרחובות.
נחזור ל”אל על”. הנזק שקורה עכשיו ל”אל על” הוא (כמעט) בלתי הפיך לטווח ארוך.
כי גם “אל על” משווקת את עצמה כל השנים כ”בית” –
“כמה טוב שבאת הביתה”, החברה הלאומית (גם כשהיא כבר שנים רבות בידיים פרטיות), גאווה ישראלית וכו’.
ולכן אנחנו מוכנים לשלם להם יותר, באים אליהם יותר בדרישות (בצדק),
וגם יותר מתאכזבים כשהם פוגעים בנו,
והכי חמור – מועלים באמון שלנו.
הביטול של הטיסות הרבות לאחרונה לא פגע רק באלפי הנוסעים שטסו באותם מטוסים,
אלא במאות אלפי לקוחות “אל על”,
כי מה שנפגע זה המוניטין והמותג, שזה הדבר החשוב ביותר.
שלכם,
ד”ר יניב זייד
נ.ב. רוצים למתג את עצמכם בצורה נכונה?
להעביר את המסרים הנכונים והמשכנעים ביותר ללקוחות שלכם?
להתמודד בצורה נכונה עם משברים והתנגדויות בחיים המקצועיים והעסקיים?
כתיבת תגובה