איך תזכרו שמות של אנשים שלא דיברתם איתם או פגשתם אותם שנים?

כידוע לכם, יחס אישי הוא אחד המפתחות לשכנוע אנשים,

מאחר ועל פי מחקרים, הדבר החשוב ביותר לכל אחד מאיתנו,

הוא להרגיש חשוב, מכובד, מוערך ו/או "סלב".

וכאשר אתם פוגשים אנשים שאתם זוכרים אותם והם לא זוכרים אתכם,

או שאתם מכירים את שמם והם לא מכירים את שלכם,

זה מאכזב, מבאס, ומוריד את החשק לעשות עסקים עם אותו אדם,

להצביע לו, להשקיע במיזם שלו או לקנות ממנו משהו.

מצד שני, קשה היום יותר מתמיד לזכור שמות ופרצופים, או לזכור מספרי טלפון

(העידן הדיגיטלי "סירס" אותנו בכל הקשור לתקשורת הבינאישית עם אחרים).

אז איך פותרים את הבעיה? איך זוכרים בכל זאת אנשים?

יש לי הרבה טיפים וכלים לעניין. הנה אחד מהם.

נניח (וזה, אגב, סיפור אמיתי…) שאני מרצה לפני כמה שנים

בכנס לשכת רואי החשבון, וניגש אליי בסוף ההרצאה אחד המשתתפים

ומתעניין לגבי הרצאה למשרד שלו.

הוא נותן לי את כרטיס הביקור שלו, רוכש ספר בדוכן

ומגיע לכנס הבא שלי.

ונניח שקוראים לו דודו (זה כבר שם בדוי).

ההרצאה במשרד שלו לא יוצאת לפועל בסופו של דבר,

ולמעשה אין בינינו קשר (חוץ מהעובדה שהוא ברשימת התפוצה שלי

ומדי פעם קורא את המיילים והפוסטים).

רק שאני עושה משהו נוסף.

לאחר שיחה שהייתה לי איתו אחרי הכנס

בנוגע להרצאה אצלו, בסיום השיחה,

אני שומר את שמו ב"אנשי הקשר" בנייד שלי.

ולא סתם אני שומר את השם, אלא גם את ההקשר.

אני רושם "דודו כנס לשכת רואי החשבון הרצאה במשרד"

קצת ארוך, לא שגרתי, לוקח כמה שניות בכל פעם, מצריך רגע ריכוז,

אבל שווה כל רגע.

כי עכשיו אנחנו קופצים כמה שנים קדימה.

כעבור 5 שנים, מצלצל הנייד שלי ועל הצג אני רואה שכתוב

"דודו כנס לשכת רואי החשבון הרצאה במשרד".

אני לוחץ send ואומר: "הי, דודו, מה שלומך?"

התגובה היא תמיד אותה תגובה –

כמה שניות של שקט והלם (חיובי)

ואז משפט מלא התלהבות:

"וואו, אני לא מאמין שאתה זוכר!"

או "כל הכבוד שאתה זוכר!"

או למביני עניין –  "רשמת אותי באנשי הקשר שלך? יפה!"

ואז בדרך כלל מגיע משפט (קצת יותר מהוסס) שאומר

"אתה בטח לא זוכר מתי דיברנו / איפה נפגשנו / על מה דיברנו בזמנו"

ואז אני אומר – "בטח שאני זוכר. נפגשנו ב- 2008 בכנס לשכת רואי החשבון באילת,

באת אליי בסוף ההרצאה, קנית ספר

ודיברנו אז על הרצאה במשרד שלך".

עכשיו, גם הציניים ביותר, פשוט "נמסים", והתגובה נהיית ממש חיובית ומפרגנת, בסגנון

"איך אתה זוכר, יא אללה!"

"איזה זכרון יש לך, פשוט לא יאומן!"

"פשוט מדהים! אין עליך! אתה באמת מלך היחס האישי!"

ואז, לא משנה מה האדם רצה כשהתקשר –

לשאול שאלה, להתייעץ, לקנות משהו,

לסגור עכשיו את ההרצאה במשרד שרצה לפני 5 שנים –

אתם מסכימים שהשיחה מתחילה ממקום אחר לגמרי?

אתם מסכימים שהגדלתי מאד את הסיכוי שהשיחה תיגמר בסגירת עסקה?

אתם מסכימים שאותו דודו ייהפך בעקבות השיחה להיות "שגריר" הרבה יותר נלהב שלי?

נכון. כל זה יקרה ועוד.

ומה גרם לזה לקרות?

האם אני חכם או מתוחכם בצורה יוצאת דופן?

האם יש לי זיכרון מדהים שאין לאף אחד אחר?

לא. אני פשוט אוהב אנשים. ואיכפת לי מאנשים.

וחשוב לי לתת תשומת לב לאנשים.

ולכן אני מקדיש תשומת לב לפרטים הקטנים, שיוצרים תוצאות גדולות.

ואני גם משתמש ב"טכנולוגיה" ("אנשי קשר" בנייד…) לטובתי,

ופועל קצת שונה מאחרים (כי רוב האנשים לא היו שומרים את המספר –

יש לי עשרות שיחות כאלו ביום וזה לוקח זמן –

ומקסימום היו רושמים "דודו רואה חשבון" או משהו כזה).

אבל ברגע שטרחתי עוד כמה רגעים בסוף השיחה

לפני שנים ורשמתי את ההקשר,

ברגע שאני רואה את המספר, לא משנה כמה זמן עבר,

זה פותח לי "תיבה" בראש ואני פתאום זוכר הכול על אותו אדם.

טיפ קטן, שעושה לי יום – יום הבדל גדול. ממליץ לכם בחום.

רוצים לגלות עוד מאות טיפים וכלים פרקטיים כאלו,

שיגרמו ללקוחות שלכם "לרדת מהגדר" ולהוציא כסף,

שיגרמו לשוק שלכם לבחור דווקא בכם על פני המתחרים,

ושיגרמו לכל מי שמכיר אתכם להיות "שגריר" פעיל ונלהב שלכם?

לחצו כאן עכשיו למידע על הפעילות הקרובה שלי

בה אתם חייבים להיות כדי לייצר תוצאות עסקיות שונות מאחרים!

שלכם,

ד"ר יניב זייד