לפני כשנה, לאחר אחד מכנסי “מופע המסרים של דוקטור שכנוע”,
חזרתי הביתה אחרי כנס מוצלח במיוחד,
ולצד עשרות מיילים והודעות בפייסבוק של לקוחות מרוצים ומשתתפים שנהנו,
חיכה לי גם מייל אחד מלקוחה שהשתתפה בכנס, ובו היא כתבה לי
(בפירוט רב – עמוד שלם! – אני מתמצת לכם את התוכן שלו…)
כמה לא נהנתה בכנס.
הסיבות, לטענתה, היו שדיברתי מהר מדי,
סיפרתי יותר מדי בדיחות והפכתי את הכנס ל”מופע סטנד אפ”,
מה שפגע לטענתה בתכנים המקצועיים.
אני רגיל כל חיי לקבל תגובות מכל הסוגים, (לשמחתי) רובן חיוביות,
אך יש גם תגובות עם משוב וביקורת לפעמים,
וגם (לעתים רחוקות) תגובות פוגעות שרחוקות מביקורת בונה.
אני מגדיר את עצמי כמי שמבקר את עצמו בצורה גבוהה,
ומקשיב לכל מה שאומרים וכותבים לי,
לטוב ולרע, בניסיון לתקן ולהשתפר כל הזמן.
המייל של אותה לקוחה נגע בי, וגם קצת פגע בי.
אולי כי היא השקיעה המון זמן בכתיבה שלו (לפי האורך שלו…),
אולי כי זה קרה מיד לאחר כנס, ועוד כשהייתי באופוריה.
כך או כך, התחלתי לחשוב אם היא צודקת ואם יש משהו בדבריה.
כי כן, אני מדבר מהר
(כל החיים – אבל עדיין מדבר בצורה כזו שכולם מבינים)
וכן, אני משלב תמיד בדיחות וסיפורים מצחיקים בהרצאות
(כי בעיניי אנשים באים לסדנאות, כנסים וקורסים קודם כל ליהנות ולחוות, ורק אחר כך ללמוד)
אבל אחרי המייל שלה חשבתי –
אולי אני מגזים? אולי אני מספר יותר מדי בדיחות?
“סחבתי” את המייל שלה כמה ימים איתי,
וגם התייעצתי בעניין עם כמה אנשי צוות שלי וקולגות.
והמסקנה שהגעתי אליה, לאחר ש”ישנתי על זה” כמה לילות, היא –
אני יכול להשתפר. אני לא יכול ולא רוצה להשתנות.
כי הדברים שהיא כתבה לי (שלטענתה אני צריך לתקן) נוגעים לשתי תכונות בולטות שלי –
אני חושב מהר ומדבר בקצב מהיר, ואני בחור מצחיק.
אלו חלק מהיתרונות שלי, ואני ממנף אותם למקסימום כמרצה.
אז במלים אחרות היא ביקשה ממני להיות “70% יניב זייד”
(במלים שלי, אותה לקוחה הייתה יותר בוטה…)
ואני לא יודע איך להיות 70% יניב זייד (וגם לא יכול ולא רוצה).
אני יודע להיות 100% יניב זייד
(סליחה שאני כותב על עצמי בגוף שלישי, זה רק לשם הדוגמה…)
ויכול להשתדל תמיד להיות הגרסה הכי טובה של עצמי.
ועדיין, זה אף פעם לא יספיק לכולם ולא יתאים לכולם,
ותמיד יהיו כאלו שיהיו בהרצאות שלי,
או ישמעו את הדיסקים או יקראו את הספרים שלי,
ולא יתחברו לתכנים או אליי.
זה חלק מכללי המשחק במקצוע שבחרתי, וגם חלק מהחיים.
אני אעשה הרבה כדי שכמה שיותר אנשים יאהבו אותי ואת התכנים שלי,
אבל ברור לי שאי אפשר לרצות את כולם.
אני יכול לעשות הכי טוב כדי להשתפר, וזה מה שאני מצפה מעצמי.
וזה גם מה שאני מצפה מכם ומייעץ לכם.
תהיו הגרסה הכי טובה של עצמכם
ותפעלו כל החיים בשיפור מקצועי ואישי מתמיד.
והנה המקום בו אני ממליץ לכם להיות
כדי להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמכם
שלכם,
ד”ר יניב זייד
מלכה זילברמן ספקטור אומר
ליניב שלום !
קודם כל -מחמם את הלב לקרוא את דבריך.אכן כמה חשוב גם לי להשתפר תמיד !
שנית- כל הכבוד לאותה מבקרת שהשקיעה.גם להשקיע בכתיבה זה דבר שיש לשים לב אליו.
אף אני חוויתי את ההרצאה שלך בבית ציוני אמריקה .אני הפקתי הרבה מאותה הרצאה -אפילו שאתה מדבר מהר.ובמיוחד ההשקעה בכיבוד הרשימה אותי -כי התשלום להרצאה – נמוך.תחושת נתינה ורצינות הייתה בולטת.מאד.
אני סקרנית לדעת .מספרית..כמה חיזוקים ומחמאות וכמה ביקורות הכותבת כתבה. האיזון הוא החשוב.
גם בנישואים יש מקום לביקורת ולהערות.עם זאת מה שאפקטיבי בנישואים מוצלחים הוא היכולת והאומץ לצאת מאיזור הנוחות לאמר דברים מחזקים,חיוביים,אמפטים,נעימים,מקדמים,מחוייכים,אוהבים.
ופה הקושי .קשה לתת מחמאות.אז אני אחזור ואומר-
היית מצחיק ודבריך היו מלמדים ומרחיבי דעת.ותודה על השיתוף.
יניב זייד אומר
תודה רבה, מלכה! אני מעריך את הפרגון והמחמאות. אני לרשותך לכל שאלה או יעוץ בתחומי התמחותי.
אלי שחף אומר
יניב הי.
גם אחרי כנסים שלי קורה בדיוק אותו הדבר! אנשים לוקחים את הקושי שלהם ומשליכים על המרצה.
זה לימוד והתפתחות שלנו- לא לקחת ללב. אהבתי מאוד את הפוסט, כמו את כל האחרים שלך. תותח. חג שמח