בכל תחום בו תסתכלו ובכל שוק אותו תבחנו – עורכי דין, קלטות ילדים, רואי חשבון, גננים, אדריכלים, אמנים, סופרים ועוד – תוכלו לחלק את האנשים הפועלים בו ל- 3 רמות –
ה- 3% העליונים – האוטוריטות. אלה שכולם בתחום (וגם בציבור הרחב) מכירים, הם לוקחים סכומים גבוהים (ואפילו גבוהים מאד) עבור המוצרים והשירותים שלהם, כולם היו רוצים לעבוד איתם והם הבחירה הראשונה של כל לקוח בתחום.
30% – 40% מתחתם – אלו שמתפרנסים יפה מהמקצוע. הם בדרך כלל מקבלים את ה”שאריות” שהאוטוריטות משאירות (כל הלקוחות היו שמחים לעבוד עם האוטוריטות, אבל לא לכולם הם זמינים, נגישים או פנויים, ולא כולם יכולים לעמוד בתעריף של האוטוריטות), אבל הם מרוויחים לא רע.
שאר ה- 60% – 70% מהתחום – כאלו שבמקרה הטוב שורדים בתחום, “מתגלגלים” ומרוויחים בקושי אם בכלל, ובמקרה הרע חסרי עבודה ועובדים בעוד כמה עבודות במקביל כדי להתקיים.
כולם רוצים להיות ב- 3% של האוטוריטות. איך מגיעים לשם?
מחקר שעשיתי בשנים האחרונות גילה שיש 3 דברים המשותפים לכל האוטוריטות, בכל התחומים –
- הם מעבירים הרצאות ופרזנטציות ומופיעים בפני קהל רלוונטי לתחום שלהם.
- הם הוציאו לאור מוצרי מידע בתחומם – ספרים, מדריכים מקצועיים, קלטות ילדים, דיסקים, ערכות לימודיות ועוד.
- הם מופיעים בכלי התקשורת השונים – טלוויזיה, רדיו, עיתונות, וגם יוטיוב, פייסבוק, בלוגים, טוויטר וכו’.
המשותף לכל שלושת התחומים הללו – להיות ב”פרונט”.
האוטוריטות שמות את עצמן במרכז הבמה, מול קהל ומול הלקוחות שלהם.
כתיבת תגובה