פחד קהל

פחד קהל הוא הפחד הנפוץ ביותר בעולם המערבי. במחקר שעשו בארה”ב, לקחו 10,000 איש, נתנו להם רשימה של 50 פחדים, כגון פחד מעכבישים או פחד מחושך, וביקשו מהם לדרג מה הכי מפחיד אותם מ-1 עד 50. פחד מספר אחת יצא “פחד קהל”. אגב, פחד מספר שתיים יצא פחד ממוות. זאת אומרת שלפי המחקר הזה, יותר אנשים פוחדים מלדבר בפני אנשים אחרים מאשר מלמות… (יש על זה גם בדיחה: הקומיקאי האמריקאי סיינפלד אמר שבהלוויה, מבחינה סטטיסטית, רוב האנשים יעדיפו להיות בתוך הארון מאשר לשאת את ההספד על הנפטר..).

תמיד שאלתי את עצמי, ממה נובע הנתון המדהים הזה, לפיו אנשים כל כך מפחדים לדבר בפני קהל? לא שיש לי בעיה עם הנתון (כי הוא מספק לי הרבה פרנסה…), אבל למה אנשים כל כך מפחדים? ההסבר שלי הוא שמוות זה משהו שלא חושבים עליו כל הזמן, זה דבר ערטילאי שנמצא אצלנו ברקע, אבל דיבור בפני קהל הוא דבר מאד יומיומי. כל הזמן מדברים בפני קהל – מחר יש לי הרצאה, מחרתיים יש לי ראיון עבודה, עוד שלושה ימים יש לי איזו מצגת ללקוח.

איך מתגברים על פחד קהל? חשוב לי שתבינו שפחד קהל זה דבר נרכש, וגם להתגבר עליו זה נרכש. להתגברות על הפחד יש שני אלמנטים: האחד הוא הכנה, והשני הוא תרגול, ושני הכלים האלה הם כלים נרכשים.

מה זו הכנה? הכנה פירושה שככל שתבואו יותר מוכנים לסיטואציה, כך תהיו פחות לחוצים. ממש כפי שקורה במבחן. אם אגיד לכם עכשיו לסגור ספרים ואערוך בוחן פתע על מה שכתבתי, כולכם תתעלפו ונצטרך להזמין לכם אמבולנס. אך אם אגיד לכם עכשיו: “בעוד שבוע יש מבחן על החומר של השיעור של היום”, אתם תגידו: “בסדר גמור”, תלכו, תחזרו, תתכוננו, ותבואו הרבה יותר רגועים. כך הם פני הדברים גם כאשר אתם מרצים בפני קהל. ככל שתדעו יותר דברים על המסרים שלכם, ככל שתדעו יותר דברים על הקהל, הידע הזה הוא כוח – אתם תבואו הרבה פחות לחוצים. לכן חשוב מאד לעשות את ההתאמות האלה לקהל. הכלל מספר אחד בשכנוע זה לחשוב כמו הקהל. אם תבואו להרצאה ותדעו מי הקהל ומי עומד מולכם, ומה האינטרסים שלו ומה הצרכים שלו וכבר בניתם, פחות או יותר, את המסרים שלכם לפי הצרכים של הקהל, אתם תראו שתבואו הרבה יותר רגועים, ההרצאה שלכם תהיה הרבה יותר טובה, וכמובן, הסיכוי שלכם לשכנע את הקהל יהיה הרבה יותר גדול.

לרוב האנשים יש פחד קהל – חלק לא מודים בקיומו, וחלק אינם מודעים לו. אם אתם אומרים לעצמכם “איזה פחד, אני ארצה לפני אנשים, לא עשיתי את זה הרבה זמן, או לא עשיתי את זה בכלל”, אתם נמצאים במקום טוב, שבו נמצאים גם רוב האנשים האחרים.

אנשים רבים חושבים לעצמם, “לי אין פחד קהל, באחד על אחד אין לי שום בעיה, אני עושה את זה כבר 20 שנה”, או “אני מול עשרה אנשים בניהול ישיבות צוות – אין שום פחד קהל”. הסיבה שאתם מרגישים (וזה לגיטימי לגמרי וסובייקטיבי) שאין לכם פחד ב”אחד על אחד” או שאין לכם פחד קהל מול עשרות אנשים או יותר, היא שאתם כבר מתורגלים. באמת עשיתם זאת כבר מאות או אלפי פעמים. אבל ברגע שיוציאו אתכם מ”אזור הנוחות” שלכם, וישימו אתכם בסיטואציה שאתם לא מכירים, תהיו לחוצים כאילו זאת הפעם הראשונה שלכם לפני הקהל.

אם דיברתם עד היום בעברית, ואני אבקש מכם להרצות באנגלית, אתם תהיו לחוצים כאילו זאת הפעם הראשונה. אם דיברתם עד היום לקהל של סטודנטים באקדמיה, ואני אשים אתכם מול לקוחות עסקיים, זו סיטואציה שונה לגמרי. אם דיברתם עד היום הרצאה שכללה תוכן נטו, ואגיד לכם “עכשיו בואו תמכרו משהו בסוף ההרצאה” – זו הרצאה שונה לגמרי. ברגע שאתם יוצאים מ”אזור הנוחות” שלכם אתם צריכים להתחיל לצבור את הניסיון מחדש, הניסיון הוא פֶּר-סיטואציה.

תרגול משמעותו לצבור כל פעם ניסיון מחדש באותן סיטואציות. אם עד עכשיו דיברתם בפני עשרים איש ואתם עוברים למאתיים, אתם צריכים להתחיל לצבור את הניסיון כל פעם בפני אותם מאתיים או בפני מאתיים אחרים. אתם גם תראו, שהפעם השנייה שתדברו מול מאתיים איש תהיה הרבה יותר טובה מהפעם הראשונה, והפעם העשירית שתדברו מול מאתיים איש תהיה הרבה יותר טובה מהפעם השנייה. גם זה סוג של ניסיון נצבר.