בשבוע שעבר כתבתי כאן על ההופעה המצוינת
שהייתי בה, של להקת "כנסיית השכל",
ועל הבאסה שהרגשתי בשביל חברי הלהקה,
כשגיליתי שבסוף ההופעה לא הייתה הנעה לפעולה,
וש- 400 הלקוחות המרוצים בסוף ההופעה
לא קיבלו כל מידע מתי ההופעה הבאה,
ולא קיבלו הזדמנות ביציאה לרכוש דיסקים ומוצרים של הלהקה.
קיבלתי ה-מ-ו-ן תגובות על הדיוור הזה
(מספר שהפתיע גם אותי,
כנראה נגעתי ב"כאב" של הרבה אנשים…)
כששתי התגובות העיקריות, אם אני מסכם אותן בתמציתיות,
היו:
- אז מה?!? מה כל כך נורא בזה שהם לא הניעו לפעולה בסוף? המוצר עצמו (ההופעה) היה טוב, ומי שמספיק חשוב לו, כבר ימצא דרך לשמוע אותם.
- ככה זה אמנים. אין מה לעשות… ככה זה בכל ההופעות… אי אפשר לעשות את זה אחרת…
אז הנה התגובות שלי לעניין –
- אז מה?!? אז הם לא הניעו לפעולה בסוף… נכון, לכאורה זה לא נורא, והם בטח לא התבאסו בסוף ההופעה… רק מה, בסוף החודש יסתכלו חברי הלהקה בחשבון הבנק שלהם,
יראו שאין שם מספיק (הנחה פרועה שלי…),
או שסתם יתבאסו שזה כל מה שהם הרוויחו
מסיבוב הופעות מוצלח מאד,
ויגידו לעצמם את המשפטים הבאים:
"אי אפשר באמת להצליח בישראל"
"השוק פה קטן"
"אי אפשר להתפרנס מאמנות ומיצירה בארץ"
ועוד ועוד – הבנתם את הכוונה.
כשלמעשה, הם "משאירים כסף על הרצפה" בכל הופעה!
אלפי שקלים שהם היו עושים בכל הופעה מהמכירות בדוכן,
עשרות אנשים שהיו בכל הופעה נרשמים ומשלמים עבור ההופעה הבאה שלהם,
וככה לא יגיעו אליה, כי הם מפונקים ואין להם כוח לחפש באינטרנט
מתי ההופעה הבאה שלהם,
אנשים שהיו מספרים לחברים שלהם על ההופעה הבאה כבר באותו הערב,
והם היו מגיעים.
המסקנה –זה בסדר גמור שלא תניעו לפעולה בסוף פעילות מוצלחת,
רק שאז איבדתם לחלוטין את הזכות
לקטר, להתבכיין,
להתבאס שאין לכם יותר כסף,
ולהאשים את הממשלה / החרדים / הטייקונים / המתנחלים / יוון / ספרד (מחק את המיותר).
- "ככה זה בהופעות… אי אפשר לעשות את זה אחרת"….
אה, באמת?!?!
אז ככה, אני לא יודע אם שמעתם, אבל יש חבר'ה כאלו,
שהם גם אמנים מעולים, וגם אנשי שיווק מעולים.
קוראים להם "זמרים מזרחיים".
(או בעברית תקנית – "זמרים ים תיכוניים"…)
בואו ניקח לדוגמה בחור צעיר ומוכשר,
שאף אחד מכם בטוח לא שמע עליו,
בשם דודו אהרון
(הוא רק במקום השני בישראל בהכנסות מבין היוצרים,
שני רק לאייל גולן,
ולפני שלמה ארצי…
למה שתשמעו עליו…).
אני לא מביע כלל דעה על טיב ואיכות המוזיקה של מר אהרון הצעיר,
רק מתייחס ליכולות השיווקיות שלו.
ב- 23/12/10 הייתה לדודו אהרון הופעה בהיכל "נוקיה"
שהוא מילא אותה לגמרי לבד, עם הקהל שלו.
איך הוא עשה את זה?
במשך כל שנת 2010 הוא קיים קמפיין שיווקי מבריק,
גם באינטרנט וגם מחוצה לו, כדי להביא 8,000 קוני כרטיסים להיכל "נוקיה".
בין השאר, בכל הופעה, בסיום ההופעה,
הוא היה אומר לכולם –
"ב- 23/12/10 יש לי הופעה בנוקיה. תבואו, יהיה כיף!
ועכשיו כולם שירו איתי –
"איזה כיף יהיה בנוקיה? נוקיה, נוקיה, נוקיה…"
(לפי הלחן של "איזה בית יש לפיסטוק?"…)
והקהל, משולהב בסוף ההופעה, שר איתו!
ואז מה עושה דודו אהרון?
מצלם בכל פעם את הקטע הזה,
ומעלה אותו בכל פעם מחדש לפייסבוק וליוטיוב שלו,
ואז במשך שנה הקהל שלו ברשתות החברתיות ובאינטרנט
נחשף לאינספור קטעים מהופעות שונות,
שבכולן שרים "איזה כיף יהיה בנוקיה!"
(אנשים כבר חיכו לקטע הזה בסוף ההופעה!)
אחלה הוכחה חברתית…
למי שרוצה לראות את זה, הקליקו בגוגל
"דודו אהרון בסרט – שיגעון הפייסבוק"
וצפו בכתבה בערוץ 2 שתיארה את התופעה.
מה אני רוצה לומר בזה?
שאפשר גם אחרת!
אפשר להניע לפעולה קהל, בטח אחרי שנתת להם ערך!
אפשר להתפרנס יפה מאד
(ובמקרה של דודו – מאד מאד מאד) מהאמנות שלך.
כל מה שצריך לעשות,
זה לצאת מ"איזור הנוחות",
לא להתבייש להציע הצעות לקהל,
ולספר לעולם על הפעילות שלכם.
בהצלחה!
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. אפרופו הנעה לפעולה, שוב כמעט שכחתי…
למי שרוצה ללמוד באמת איך מניעים נכון לפעולה –
הכנס הטוב ביותר שלי,
שמלמד אתכם כיצד לשכנע כל אחד, בכל מצב ובכל מקום,
מתקיים ב- 9/5 (יום חמישי, 09:00 – 13:00, בית ציוני אמריקה – ZOA)
וההרשמה בעיצומה!
כמעט חצי אולם כבר מלא, ואנחנו חודש לפני הכנס.
אז מהרו להירשם ולהבטיח את מקומכם!
כן, יניב, אני רוצה לשים את עצמי בקדמת הבמה, מול קהל ומול לקוחות!
כתיבת תגובה