אנשים רואים את ההצלחה המטורפת
של כנס “תאוצה עסקית 2020”,
אבל הם לא רואים את “שעות המעבדה”.
אנשים רואים תמונות יפות של אולפן מהודר, הרבה מצלמות,
הרבה אורחים והרבה צוות עובדים מסביב.
אבל הם לא רואים את ההקמות של האולפן במשך יום שלם, עוד לפני השידור,
את הקימה – בכל יום! – בשעה חמש בבוקר במשך שבוע שלם של הכנס,
את ההוצאות העצומות על האולפן, הצוות וההפקה,
ואת אינספור התיאומים, השיחות והמיילים
סביב הגעה של כל אורח וגיוס של כל איש צוות.
אנשים רואים את מי שהיה בכנס,
את אותם מאות המשתתפים שהיו, נהנו, פרגנו וקנו.
אבל הם לא רואים את מי שלא היה שם.
את מאות שיחות המכירה שהסתיימו בלי מכירה,
את עשרות אלפי האנשים שנחשפו לדיוורים, לפוסטים,
לקמפיינים ברשת ולרימרקטינג – ובחרו לא להגיע,
ואת העשרות שממש ביאסו בטלפון ואמרו משפטים כמו
“זה רק כנס זום”
(לא, זה לא! זו הפקת טלוויזיה ברמה הגבוהה ביותר.
חבל שרק אחרי הכנס יכולנו להראות את זה…),
“אני באמת נורא רוצה – אבל יש לי משהו בדיוק בתאריכים האלו”
(אם היית באמת נורא רוצה,
היית מזיז את מה שיש לך בתאריכים האלו…),
ו”תגיד לי מתי הפעם הבאה“
(אני לא יודע אם ומתי תהיה הפעם הבאה,
ואם כולם היו עונים כמוך – אז בטוח לא הייתה הפעם הבאה…).
אנשים רואים את המכירות, ההכנסות והרווחים,
ולא רואים את הלחץ מסביב, ההוצאות המטורפות
(כל מי שינסה עכשיו לחקות אותנו ולעשות משהו דומה,
יהיה בהלם כשיבין את המשמעויות הכספיות של אירוע כזה. באחריות)
והתרגול שוב ושוב של מעמד המכירה.
אנשים רואים את הפרגונים, הלייקים,
השיתופים, המחמאות והתוצאות.
אבל הם לא רואים את ה”הליכה אל הלא נודע”,
את האתגר לשכנע קהל ישראלי – לראשונה בישראל! –
להשתתף – בתשלום, ועוד תשלום גבוה! –
בכנס אינטרנטי עסקי של 3 ימים רצופים, מבוקר ועד אחרי הצהרים –
בזמן קיץ, “קורונה”, ילדים בחופש, עבודה מהבית,
דיבורים – בלתי פוסקים! – בתקשורת על בחירות, סגר ומיתון, ועוד.
היו בישראל אינספור שידורי “זום” בחצי השנה האחרונה,
היו כנסים וירטואליים בחינם של חצי יום / יום
שמשלבים עשרות מרצים (חלקם מעולים, חלקם טובים וחלקם פחות.
רובם לא קשורים זה לזה…),
היו ועידות דיגיטליות (רובן בחינם, כולן יום – יומיים),
היו אינספור שידורי “לייב” בפייסבוק –
אבל עם כל הצניעות, אף אחד מהאירועים האלו לא דרש מאנשים
“לסגור יומנים” 3 ימים מלאים רצופים,
לשלם לא מעט
ולהתמסר לחוויה עסקית מהבית – בזמן שהילדים בבית וכו’.
האתגר היה עצום – ועמדנו בו בהצלחה.
אנשים גם לא רואים את הלחץ שהיה לי עד הרגע האחרון –
רק שלא יכריזו על סגר מלא כמה ימים לפני הכנס
ויורידו לטמיון עבודה של חודשים
(מדברים על סגר מלא כבר חודש וחצי,
בזמן הכנס היה סגר חלקי ועוצר לילי ב”ערים האדומות”,
ובסוף הכריזו על “סגירת המדינה” יומיים אחרי הכנס…) –
ולא רואים את החשש שהיה לי
לקבל רגע לפני הכנס הודעת SMS
שמבקשת ממני להיכנס לבידוד (מוצדק או לא)
כי הייתי בסביבת חולה מאומת או כל סיבה אחרת
(וגם אז, הייתה יורדת לטמיון עבודה של חודשים).
אז תודה ענקית לכל המשתתפים בכנס,
לכל המברכים והמחמיאים,
לכל המפרגנים והמשתפים,
לכל מי שצעד איתנו אל הלא נודע,
האמין בנו ו”זרם” איתנו,
ולכל מי שמכהן כ”שגריר” לא רשמי שלנו, לפני הכנס ואחריו.
אוהב את כולכם.
אתם ההצלחה האמיתית שלנו.
רק תמיד תזכרו את “שעות המעבדה” –
שבלעדיהן אין שום הישג ושום הצלחה.
שלכם,
ד”ר יניב זייד
נ.ב. תודה גם למי שלא הגיע לכנס –
אתגרתם אותנו לייצר את הכנס הכי טוב שיכולנו,
כדי להציע לכם לרכוש את ההקלטות שלו,
ממש אוטוטו (אנחנו עובדים על זה – ויצא מוצר מעולה!).
כתיבת תגובה