אז אריה דרעי התעורר אחרי הבחירות,
ונזכר שהוא מזמן לא קיבל איזו כותרת פופוליסטית טובה.
ומה יותר קל ונוח, מאשר לתקוף (כשיום העצמאות מתקרב)
את השכר הגבוה שמקבלים הזמרים המובילים בערב יום העצמאות.
הסיבה לכותרות הפעם, היא סכום של 300,000 ש"ח
שיקבל עומר אדם מעירית לוד, על הופעה של פחות משעה.
דרעי – שר הפנים – הכריז שהחל מהשנה הבאה
יוגבל התשלום לאומנים ל- 70,000 ש"ח
להופעה של שעה ביום העצמאות.
אז נורא קל ופופוליסטי לתקוף את הסכומים הגבוהים האלו (והם אכן גבוהים),
והכי מפתה זה לומר ולכתוב ש"אין סיבה שרשות ציבורית תשלם כאלו סכומים" וכו'.
אבל הנה אני מכריז כאן עכשיו – לטובת הקורא המודאג עומר אדם –
שזה לא יקרה.
עומר אדם יקבל השנה 300,000 ש"ח מעירית לוד,
וגם בשנים הבאות (אם ישמור על מעמדו הרם בזמר הישראלי),
ובכלל, לא יהיה – ולא ראוי שיהיה – "שכר מקסימום" בישראל.
למה לא יהיה?
כי לפוליטיקאים אכפת רק מהכותרות, והעניין צריך עוד לעבור
אינספור אישורים, חתימות, חקיקה וכו' – כך שסביר להניח שהעניין יתמסמס,
ועד השנה הבאה כבר כולם ישכחו מהעניין
(עד שכבר יחתמו ההסכמים עם האומנים על ההופעות הבאות…).
ובנוסף, גם אם בטעות מישהו יעלה את העניין לקראת יום העצמאות הבא –
אל דאגה. המוח היהודי ימציא לנו פטנטים –
יכתבו בחשבונית שעומר אדם הופיע 4 שעות ולא שעה,
יאחדו כמה רשויות סמוכות להופעה, כשכל אחת תשלם 70,000 ש"ח לעומר אדם.
בשורה התחתונה – אם עומר אדם יבקש שוב בשנה הבאה 300,000 ש"ח –
הוא יקבל אותם (וגם אם יקבל פחות,
זה בגלל הביקוש להופעות שלו שאולי קצת ירד,
לא בגלל אריה דרעי).
אבל לדעתי – וכאן אני מבקש שלא תסקלו אותי עד שתקראו עד הסוף –
"שכר מקסימום" לא ראוי.
וזה קשור למשהו שלא בטוח שאריה דרעי מכיר (כי זה קשור ללימודי ליבה…) –
"היצע וביקוש". או במלים אחרות – כלכלת שוק חופשי.
כמה שווה עומר אדם? 30,000 ש"ח לשעה הופעה?
70,000 ש"ח? 150,000 ש"ח? 300,000? מיליון ש"ח?
כלכלת השוק החופשי עונה על כך –
עומר אדם שווה… כמה שמוכנים לשלם לו.
אם חברה מסחרית, עירייה או מועצה מקומית
מוכנה לשלם לו 300,000 ש"ח להופעה,
סימן שמבחינתם – מבחינת הלקוח – הוא שווה את זה.
כמו כל לקוח, הם לא מסתכלים על עומר אדם ועל מצב חשבון הבנק שלו.
הם מסתכלים על הצד שלהם, ומבחינתם – זה משתלם.
כי – אם ניקח אפילו את דברי ראש עירית לוד, יאיר רביבו,
לביקורת שהופנתה כלפיו על המהלך –
ההופעה של עומר אדם בלוד "שמה את העיר על המפה".
לא רק מבחינה תדמיתית. גם מבחינה כספית.
כי במקום שיגיעו לאירועי העצמאות ה"פשוטים" יותר של העיר לוד כמה אלפים בודדים
(כמו שהיו בשנים הקודמות, כשבלוד הייתה "ועדה קרואה" והעיריה הייתה בגירעון),
הרי שהשנה צפויים להגיע להופעות בלוד כ- 30,000 איש (!),
רובם תושבי העיר (שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם 180 ש"ח –
הכרטיס הכי זול היום להופעות של עומר אדם),
שיישארו לבלות בעיר שלהם – במקום לבלות בערים אחרות,
וחלקם תושבי הערים הסמוכות, שגם יוציאו "על הדרך" עוד קצת כספים בלוד –
חניה, דוכנים, מסעדות וכו' – במקום להוציא את הכסף בערים אחרות.
אז נכון, אפשר לטעון שזה "כסף ציבורי", שיוצא מהקופה הציבורית של עירית לוד.
אבל באותה מידה אפשר לטעון אותו הדבר לגבי קבוצת ספורט עירונית
שהעירייה תומכת בה כספית (ולא כל תושבי העיר הולכים למשחקים),
לגבי כביש שהעירייה משפצת שעובר בשכונה אחת
ושאר השכונות לא "נהנות" ממנו (אבל משלמות עליו), ועוד ועוד.
אנחנו בוחרים אחת ל- 5 שנים ראשי ערים וראשי מועצות כדי לתת להם למשול ולהחליט,
ואלו חלק מההחלטות שהם צריכים לקבל באופן שוטף.
לא מתאים למישהו? תחליפו אותם בבחירות הבאות.
אבל לנסות להגדיר בחקיקה "שכר מקסימום"
(להבדיל מ"שכר מינימום", שהוא חשוב) –
לא ראוי ולא ילך.
דרעי לא לבד, אגב.
מדי פעם יש ניסיונות של לשכות מקצועיות,
כמו לשכת היועצים העסקיים ולשכת עורכי הדין,
לקבוע "תעריפי מקסימום" לשעות יעוץ, בחוק או בתקנות.
הניסיונות האלו נכשלים שוב ושוב.
כי בסופו של דבר, רק השוק יקבע.
וכדי לקבל תעריף גבוה, בכל תחום (ואני כותב גם מניסיון אישי…),
צריך לעבוד קשה מאד הרבה שנים,
צריך לבנות אוטוריטה מקצועית לאורך זמן רב,
צריך להוציא משאבים אדירים של אנרגיה וזמן,
ולהשקיע סכומי כסף עצומים.
ובסוף – אנשים יסתכלו על ההצלחה שלכם,
אבל לא יראו, לא יבינו ולא יזכרו את "שעות המעבדה" הארוכות.
עומר אדם "קורע את התחת" (סליחה על הביטוי)
כבר מעל עשור, מאז שהיה בן 14,
מנוהל נכון ומתנהל נכון (שזה נדיר בשוק האומנים),
מופיע ערב – ערב על במות בכל "חור" בארץ,
והוציא לאורך השנים הרבה מיליונים על פרסום ושיווק.
ובשנתיים – שלוש האחרונות הגיע סוף סוף למקומות
שהוא רוצה להיות בהם מבחינה ציבורית וכספית.
אז אני מפרגן לו לקבל 300,000 ש"ח להופעה –
זה יוצא 10 ש"ח לתושב (במקום 180 ש"ח, כן?…) –
שהעירייה מסבסדת לאותם 30,000 מאושרים שיבואו לשמוע אותו,
ותהיה להם באמת חגיגת יום עצמאות כיפית!
"תרבות" זה גם מוצר בסיסי שהתושב זכאי לו מהעירייה שלו, לא?…
אשמח לשמוע את דעתכם (על "שכר מקסימום", לא על עומר אדם…).
ובינתיים – חג עצמאות שמח!
וימים שקטים לכולנו.
אוהב,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה