למה הרמטכ"ל אסר על הצגת מצגות בתחקירים ובתדריכים?

בשנת 2005, הורה הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, 

לכל השדרה הפיקודית של צה"ל,

להפסיק את השימוש במצגות פאואר פוינט במהלך תדריכים ותחקירים בצה"ל,

למעט מספר פורומים בכירים וסיטואציות מסוימות.

מדוע הייתה ההנחיה הגורפת הזו?

כי השתרש נוהג (פסול לטעמי, ולטעמו) בצה"ל,

שחיילים ומפקדים היו מכינים מצגות פאואר פוינט מאד "מושקעות"

ועמוסות ב"פירוטכניקה" (צבעים, פלאשים, תמונות, שורות קופצות וכו'),

עד כדי כך שהטפל היה גובר על העיקר.

שהרי מה מטרת תדריך (כל תדריך)?

שהאנשים שמקשיבים לכם יבינו את המסר שאתם מעבירים להם

ויישמו אותו בפועל כשצריך.

ומה המטרה של תחקיר (כל תחקיר)?

שאנשים ילמדו ויפנימו את הלקחים והמסקנות,

ישמרו בעתיד את מה שצריך ועבד טוב

וישפרו בעתיד את מה שלא עבד טוב.

זה העיקר.

אבל שמתרכזים, גם בהכנה לתדריך או לתחקיר וגם במהלכם,

באיכות המצגת, הרי שה"תפאורה" הופכת להיות הדבר העיקרי, ולא המסר.

אני זוכר את החוויות האלו באותן שנים כמילואימניק

(כי כשהייתי בסדיר ובקבע השימוש במצגות עדיין לא היה נפוץ) –

כל הכנה לתדריך ותחקיר הייתה נמשכת שעות, כי לקח זמן "לעבוד על המצגת".

לכן ההוראה הזו של חלוץ (שבינתיים שונתה) הייתה נכונה בעיניי.

זה גם מה שאני מטיף ללקוחותיי כל הזמן –

הדובר צריך להיות במרכז, לא המצגת!

כשאנשים עסוקים בקריאת המצגת שלכם, ב"פלאשים" ובתמונות הקופצות,

זה בא על חשבון הבנת המסרים והטמעתם.

וזה גם בא על חשבון התדמית המקצועית של האדם שמעביר את המצגת,

כי הוא נתפש כפחות מקצועי, פחות מחובר למסר ופחות מעניין על ידי הקהל.

לכן, במקרה הטוב, המצגת צריכה לכלול את עיקרי המסרים שלכם,

ואתם צריכים להיות מרכז הפרזנטציה שלכם!

לפני כמה חודשים נוצרה לי הזדמנות, שלקחתי אותה בשמחה,

להיות השנה אחד ממשתתפי "פסטיבל מספרי סיפורים"

(שמתקיים בחול המועד סוכות, כמו ב- 20 השנים האחרונות, בתיאטרון גבעתיים).

אני מקיים שם השנה את "מופע המסרים" שלי

ביום שלישי ה- 24/9 בשעה 19:30 בערב.

מדוע שמחתי על ההזדמנות להשתתף בפסטיבל?

כי מעבר לחשיפה, למיתוג ולהכנסות הצפויות, 

יש כאן גם אתגר מקצועי מבחינתי. 

העיקרון המרכזי של "פסטיבל מספרי סיפורים", הוא שעליך לדעת לספר סיפור.

בלי מצגת, בלי סאונד, בלי מוזיקה, בלי סרטונים –

רק אתה והמיקרופון, מול הקהל, במשך שעה וחצי.

וזה עיקרון מאד יפה וחשוב בעיניי, 

כי גם אני, עד לפני כמה שנים, הרציתי ללא עזרים טכניים בכלל.

הרבה דוברים ומרצים כיום לא מסוגלים לדמיין את עצמם בלי עזרים טכניים,

אבל כך התנהלנו כולנו, עד לפני שנים לא רבות.

וכך אנחנו צריכים למדוד את יכולותינו כפרזנטורים – נטו, עם מיקרופון, מול קהל.

אז למי שרוצה ללמוד איך עושים זאת נכון

ולשמוע סיפורים מרתקים ותובנות חשובות על שיווק, נאום ושכנוע

"מאחורי הקלעים" של עולמות הפוליטיקה, העסקים, הביטחון והאקדמיה.

מוזמן להתארח אצלי השנה בסוכות!

"מופע המסרים של דוקטור שכנוע", יום שלישי, 24/9, בשעה 19:30, בתיאטרון גבעתיים

נותרו כמה עשרות מקומות בלבד באולם!

לרכישת כרטיסים למופע ישירות ממני במחיר מוזל לחצו כאן

שלכם,

ד"ר יניב זייד