מה המשותף לביל גייטס ולבנימין נתניהו?

לפני כמה שנים התראיין ביל גייטס

לאחד מערוצי הטלוויזיה הגדולים בארה"ב,

והכתב אמר לו:

"עשינו תחקיר אודותיך, ומסתבר לנו

שהיית סטודנט די חנון ולא מקובל.

ראיינו חברה שלך מאותה תקופה,

והיא אומרת, ואני מצטט,

ש"הדבר היחיד שהיא זוכרת מביל גייטס,

שהיה לו גשר על השיניים

וריח רע מהפה".

מה יש לך לומר על זה?"

ביל גייטס חייך ואמר לאותו כתב:

"תשמע, זה מעניין, כי הדבר היחיד שאני זוכר ממנה,

זה שאין לה 30 מיליארד דולר בבנק!"

נזכרתי במשפט הזה השבוע,

לאחר הבחירות, כשהרבה מאד אנשים תקפו את ביבי

(עם טענות צודקות יותר או פחות)

ולקחו באופן מאד אישי את תוצאות הבחירות.

כן ראוי להיות ראש ממשלה, לא ראוי,

כן עשה משהו ב- 6 השנים האחרונות, לא עשה,

נבחר כי מגיע לו

או נבחר רק כי הוא קמפיינר מעולה –

אני בכלל לא נכנס לדיון הזה,

וזה לא משנה מה אני הצבעתי או מה אתם.

אבל יש משהו בביבי שמעורר בעיניי התפעלות כבר שנים,

וזה – המוכנות שלו לשים את עצמו בפרונט,

בקדמת הבמה,

להיות מוכן להתמודד כבר 20 שנים

על המשרות הציבוריות הגבוהות ביותר בישראל,

תוך ידיעה שיספוג אש וביקורת כמעט על כל דבר שיעשה.

העובדות הן, שביבי בדרך להיות ראש ממשלה בפעם הרביעית,

ולכהן כראש ממשלה יותר שנים מכל אחד אחר,

והוא עושה זאת בישראל –

מדינה שבה כולנו ראשי ממשלה בפוטנציה,

וכל אחד מאיתנו רואה את עצמו כבר סמכא בכל תחום כמעט,

ומשיא עצות בכל יום עם החברים והמשפחה

איך צריך לנהל מלחמות,

איך צריך לנהל את המדינה

ואיך הכול היה יותר טוב, אם רק הוא אישית היה מנהל את העניינים.

אז זהו, שכולם מדברים,

אבל מעטים באמת מתמודדים ומעמידים את עצמם לבחירות,

ומעטים עוד יותר נשארים בחיים הפוליטיים או הציבוריים לאורך זמן.

כי בעיניי, גודל ההישג של ביבי בבחירות האחרונות,

הוא שבמדינה של 8 מיליון ראשי ממשלה

(בלי ציניות. זה היתרון והחיסרון שלנו כעם – כולם מנהיגים מטעם עצמם),

ועם כל הביקורות וההתקפות חסרות התקדים שהיו עליו

(ולא משנה כרגע אם הוא הרוויח את הביקורת ביושר או לא)

הוא הצליח להיבחר בפעם הרביעית (!!) לראשות ממשלה,

ועוד בפער הגדול ביותר מתוך ארבע ההתמודדויות.

אחד העקרונות שאני מאד מאמין בהם

ומטיף אותם ללקוחותיי כבר 12 שנים,

הוא "להיות בפרונט".

לשים את עצמכם בקדמת הבמה,

מול קהל ומול לקוחות.

להעביר את המסר שלכם לכמה שיותר אנשים,

"לארוז את הידע" שלכם בכמה שיותר צורות,

לפתח אג'נדה (מקצועית או אישית) משלכם,

ולהיות מסוגלים להתמודד עם ביקורת, חוסר פרגון,

פסימיות, חוסר יצירתיות,

ואנשים שלא יאהבו את זה שהחלטתם פתאום

לקדם את עצמכם (גם אם זה לא על חשבונם!).

אז ביבי (וגם בוז'י, אגב, ולפיד, ולבני, ובנט), והרבה אחרים עושים זאת.

כל אחד מהם היה יכול לחיות חיים כיפיים ושלווים ב"אזרחות",

ולעשות הרבה מאד כסף (חלקם כבר עשו הרבה כסף

בחיים הקודמים שלהם, והיו יכולים לחזור לזה),

אבל הם מעמידים את עצמם בפרונט, על כל המשתמע.

אז ביבי מרוויח המון מכך שהוא ראש ממשלה –

חיים מאד מגוונים ומעניינים,

יכולת אמיתית להשפיע ולהטביע חותם על חיים של מיליונים,

תקציב בלתי מוגבל לגלידת פיסטוק, בקבוקי יין ונרות ריחניים,

ועוד ועוד.

אבל בתמורה –

אין לו חיים אישיים בכלל

והוא לא יכול ללכת למקומות סתם כאחד האדם,

יש עליו לחץ בלתי פוסק מכל כיוון,

וכמעט כל אחד יבקר אותו או יתעצבן עליו מתישהו.

אבל אלו החלומות שלו, זה מה שהוא רוצה,

זה מה שהוא בחר,

ולכן בחשבון העלות – תועלת שהוא עושה לעצמו,

הוא עדיין נמצא ביתרת פלוס גדולה.

איך אני יודע?

כי רק עכשיו הוא העמיד את עצמו לבחירה שוב,

ועבר (שוב) מערכת בחירות מלאת הכפשות ולחץ.

אז ביבי הוא רק דוגמה.

השתמשתי בה כי אני יודע שהוא מעורר בשבועות האחרונים

הכי הרבה רגשות ועניין (שלילי או חיובי),

ולכן יש יותר סיכוי שתפתחו את המייל.

הסיפור האמיתי הוא אתם.

עד כמה אתם באמת מוכנים לשלם מחיר,

כדי להתקדם בחיים?

להרוויח יותר כסף,

לקבל קידום בעבודה,

לגייס יותר לקוחות,

להרצות מול קהלים גדולים,

לגייס כסף לסטרט אפ משלכם,

להיבחר למשרה ציבורית?

השבוע נפגשתי לפגישת יעוץ עם מורה בבית ספר

שמתמודדת (במכרז אישי של משרד החינוך)

על משרת מנהלת בית הספר שבו היא מלמדת.

עד לפני רגע היא הייתה מורה שקטה, אהובה ומוערכת.

מהרגע שהחליטה שהיא רוצה יותר בחיים –

משכורת גבוהה יותר, הערכה מקצועית גבוהה יותר,

יכולת להשפיע על הרבה יותר תלמידים ולקדם יותר דברים,

וכן, גם יותר עניין בחיים שלה –

מאותו הרגע היא פתאום הייתה צריכה "לצאת מאזור הנוחות" שלה

ולהתמודד עם הרבה אתגרים –

להתכונן לועדה של כמה חברים שיבחנו אותה,

ו"יחפרו" בעבר שלה, כולל סיפורים ישנים ורכילות.

לגלות שיש לה כמה "חברות" בחדר המורים

שלא אהבו שהיא רוצה פתאום לנהל אותן.

להתחרות מול הרבה מועמדות אחרות,

חלקן לא פחות טובות ממנה,

וחלקן פחות טובות ממנה

שגם לא מהססות "ללכלך",

ועוד ועוד.

אז כאן לא מדובר במשרה לראשות ממשלה, "רק" בקידום בעבודה.

וזה קורה לכל מי שרוצה יותר בחיים.

אז יש מחיר לשלם כשרוצים "להיות בפרונט".

אבל אני טוען, שעדיין מרוויחים הרבה יותר, מכל בחינה,

מאשר מצב שבו לא תהיו בקדמת הבמה.

האם אתם מוכנים?

אם אתם רוצים להתקדם בעבודה,

להרוויח יותר,

להתמודד למשרה ציבורית

או להגדיל את העסק,

הגיע הזמן שניפגש.

לתיאום פגישת יעוץ אישית איתי,

שלפניה "אצלול" לעולם התוכן שלכם

ואקרא את כל מה שתשלחו אליי,

ובסופה תצאו עם תכנית עבודה מסודרת

וכלים פרקטיים כיצד לקדם את עצמכם,

התקשרו עכשיו ללוטן סגל, סמנכ"ל השיווק שלי,

לנייד 052-6189393

או כתבו אליי מייל – yaniv@yanivzaid.com

מחכה לקדם אתכם!

שלכם,

ד"ר יניב זייד