אז בשבוע שעבר הסתיימו הבחירות לנשיאות בארצות הברית,
ואובמה נבחר לנשיא (שוב),
לאחר המרוץ לנשיאות הצמוד ביותר שהיה בארה"ב
ב- 40 השנים האחרונות.
ולאחר שצפיתי בשידור חי (כן, כן, קמתי כל פעם בארבע בבוקר…)
בכל שלושת הדיבייטים (העימותים)
שהיו בין ברק אובמה (המועמד מטעם הדמוקרטים)
לבין מיט רומני (המועמד מטעם הרפובליקנים)
עשיתי לעצמי סיכום של התובנות שלמדתי,
ואני רוצה לשתף אתכם ב- 3 התובנות המרכזיות שלי –
הראשונה – חשיבותה של ההכנה.
לא משנה כמה אתם "תותחים", מקצועיים,
מנוסים ויודעים לדבר מול קהל,
אתם חייבים להתכונן בצורה המקצועית והמלאה ביותר
לכל מצגת, הרצאה, דיון, שיחה או נאום.
בדיבייט הראשון שהתקיים בין אובמה לרומני,
הציפייה התקשורתית הייתה שאובמה יהיה מעולה כהרגלו
ושמיט רומני "יפשל" ויעשה "פאדיחות" (כגון פליטות פה או הפגנת בורות).
מה שקרה בפועל, הוא שברק אובמה הגיע מאד זחוח ויהיר (וגם נראה קצת עייף)
ורומני הגיע מאד מוכן וחד
ואובמה היה בסדר, וגם רומני היה בסדר,
אבל בגלל הציפיות המוגזמות מאובמה,
והיעדר הציפיות המוחלט מרומני,
הסקרים קבעו פה אחד שרומני ניצח בענק בעימות!
ומאותו רגע המרוץ נהיה צמוד ביותר, עם תיקו בסקרים לכל אורך הדרך.
מסקנה – אל תזלזלו אף פעם בשום הזדמנות
שתהיה לכם לדבר מול קהל ומול לקוחות.
הרבה יותר קשה לתקן רושם לא טוב אחר כך,
מאשר להתכונן בצורה טובה לשיחה עצמה.
תובנה שנייה – כשרוצים להעביר מסר, העבירו אותו בסיפור.
סטלין (להבדיל מהאנשים שאנחנו מדברים עליהם כאן) אמר:
"מיליון חיילים הרוגים זה סטטיסטיקה. חייל אחד הרוג זה סיפור"
ואובמה ורומני השתמשו בכלל הזה היטב בעימותים ביניהם.
כך, למשל, הם תיארו כל הזמן בוחרים שהם פגשו בזמן האחרון
(מה שגם מרמז שהם מחוברים לאנשים הפשוטים ולצרכים שלהם).
רומני תיאר את הסבתא שהוא פגש שזקוקה לקצבה שהיא לא מקבלת מאובמה,
ואובמה תיאר את הסטודנטים שפגש שלא יוכלו ללמוד אם התכנית של רומני תתממש.
הסיפור האישי כאן עושה את ההבדל –
אנשים מתחברים לסיפורים, זוכרים אותם, מתרגשים מהם וזה מעניין אותם.
תובנה שלישית –
במקום לדבר על עצמכם בצורה אינפורמטיבית, ישירה, "שחצנית" ומעייפת,
שתלו מסרים שיווקיים על עצמכם תוך כדי השיחה,
זה נקרא "מכירה רכה", להבדיל מ"מכירה קשה".
זה מתקבל בצורה הרבה יותר "חלקה" אצל הצופים והמאזינים,
ומשווק אתכם בצורה הרבה יותר אפקטיבית.
הנה כמה משפטים שאמרו אובמה ורומני תוך כדי שיחה,
שמספר הרבה עליהם באופן אישי,
מבלי לשווק את עצמם במפורש.
(לנוחיותכם, אני אדגיש את המסר השיווקי בתוך המשפט) –
רומני לאובמה: "אני בעסקים כבר 25 שנה, ואין לי מושג על מה אתה מדבר. אולי אני צריך להחליף רואה חשבון".
רומני: "כבר כשהייתי מושל הבנתי את זה ויישמתי את זה במערכת החינוך במדינה שלי"
אובמה: "כנשיא מכהן אין לי זמן לעסוק בתיאוריות האלו, כי אני נדרש לספק תוצאות".
"על הדרך", בצורה טבעית כמעט, הם מזכירים את עצמם ואת תפקידיהם.
אגב, איך נקראת שיטת ביטוח הבריאות שאובמה ביצע בקדנציה הראשונה שלו?
"Obama Cares" ("אובמה דואג")!
שזה גאוני מבחינה שיווקית, כי כך הציבור זוכר מי אחראי על התכנית הזו,
וגם רומני וגם אובמה כל הזמן דיברו על "מוצר" שנקרא "אובמה דואג",
ובכך שיווקו בעקיפין את אובמה כל הזמן!
(לקרוא לתכנית בריאות ממלכתית על שם המנהיג המכהן,
זה דבר שמזכיר משטרים טוטליטריים ודיקטטוריים,
אבל בארצות הברית זה משום מה עבר חלק, ללא ביקורת …)
אז אלו התובנות המרכזיות שלי, ויש כמובן עוד הרבה נוספות,
אותן תשמעו בכנסים הבאים שלי.
מי שמעוניין לצפות בי מנתח ומסכם בערוץ 2 את העימותים
מוזמן ללחוץ על הלינק ולצפות בשידור מרתק איתי
אשמח לתובנות, הערות והארות מצדכם.
שלכם,
דר' יניב זייד
נ.ב. למי שמעוניין לצפות בהופעות תקשורתיות נוספות בנושאים אלו,
אני מזמין אתכם לערוץ היוטיוב החדש והמשודרג שלי
כתיבת תגובה