ביום חמישי האחרון קרה לי משהו מאד לא צפוי.
לראשונה מזה שנים נתפשתי לא מוכן באמצע הרצאה.
בפעם הראשונה ב- 5 השנים האחרונות איבדתי שליטה על הקהל.
ועוד בשלב הקריטי ביותר של ההרצאה – שלב המכירה.
והכול בגלל – אזעקה…
ומעשה שהיה כך היה –
ביום חמישי האחרון התקיים המפגש האחרון
של אחד ממחזורי סדנת "אמנות השכנוע" שלי.
במפגש האחרון עם המשתתפים
אני מציע להם את תכנית הליווי האישית שלי
ומקיים כ- 10 דקות של הסבר על התכנית,
כשבסוף החלק הזה אני מחלק טפסים לקהל
(חלקכם כבר מכיר את הנוהל…)
ומציע לקהל הצעה שאי אפשר לסרב לה,
למי שסוגר איתי ונרשם לתכנית באותו היום.
ביום חמישי, בשעה 18:30, בעוד אני מסביר על התכנית,
מחלק את הטפסים,
ובדיוק מגיע לחלק של הצעת ההצעה המיוחדת
(שמניעה לפעולה את המשתתפים יותר מכל דבר אחר במכירה)
נשמעת אזעקה בתל אביב (הראשונה מאז 1991!)
והאנשים יוצאים בבהלה מהחדר ויורדים לקומת המרתף.
בקיצור, עוזבים אותי עם הטוש ביד, שולחנות ריקים וטפסים מתנופפים בחדר…
ירדתי לקומה התחתונה ביחד איתם,
וכמובן שהתחילו מבול של טלפונים הביתה, קצת היסטריה, הרבה לחץ,
חלק מהאנשים הולכים הביתה,
או מצהירים שהם רוצים ללכת הביתה.
ולי בתור מרצה יש כרגע דילמה – מה עושים?
משחררים את כולם הביתה?
ממשיכים כרגיל את המפגש?
ממשיכים את המכירה?
קיבלתי מספר החלטות באותו הרגע –
הראשונה, להמשיך את המפגש כרגיל,
מיד כשנוכל כמובן,
ולהשלים את התכנים שתכננתי.
מאחר וזה היה המפגש האחרון בסדנה,
החלק האחרון הוא מהנה מאד, וכולל כמה הדרנים, דברי סיכום,
סיעור מוחות וסבב עם המשתתפים, וחלוקת תעודות.
זה חלק מאד כיפי, שעושה טוב לאנשים, ולא רציתי שיפספסו אותו.
ואמנם, רוב האנשים חזרו לאחר כמה דקות לחדר,
קיימנו את המפגש כרגיל, והם מאד נהנו וסיימו את הערב בטעם טוב.
למי שעזב באזעקה, אגב,
התקשרנו ביום ראשון, וגם שלחנו את התעודות בדואר.
ההחלטה השנייה שקיבלתי,
היא להשלים את המכירה ולהציע את ההצעה המיוחדת,
אבל לתת ארכה של כמה ימים להחליט לגביה,
כי היה ברור לי שלאנשים כרגע "אין ראש שקט" לקנות
או להתעמק בפרטים.
וכך עשיתי, והתוצאות הפתיעו אותי –
2 לקוחות סגרו בכל זאת באותו היום תכנית ליווי אישית,
ועוד כמה סגרו איתי בתחילת השבוע, עם תום ה"הארכה".
ההחלטה השלישית שקיבלתי הייתה לדבר על האירועים
מהבחינה השיווקית וההסברתית, מזווית הראיה שלי,
וכך חיברתי את תכני הסדנה לאקטואליה,
וגם סיפקתי למשתתפים (חלקם מאזור הדרום)
כלים פרקטיים לשיווק למשך שאר ימי הלחימה בדרום.
מסקנה עיקרית –
יש עובדות, ויש פרשנות של העובדות.
האזעקה שהייתה היא עובדה.
מה שעושים עם זה הלאה מאותו הרגע –
זו כבר הפרשנות שלכם,
וההחלטה שאתם מקבלים משפיעה עליכם וגם על אחרים.
וכאשר אתם מרצים בפני קהל,
יש לכם (ועליכם) גם אחריות לניהול לוח הזמנים
ולקביעת הפעולות גם עבור הקהל שלכם.
שבוע שקט לכולנו.
שלכם, בברכה,
ד"ר יניב זייד
נ.ב.
בשבוע שעבר השלמנו את נבחרת אנשי העסקים שתיסע איתי לברצלונה
בתאריכים 14-17/12 (סוף השבוע של חופשת חנוכה)
לסדנת שיווק מרתקת – "שיווק מנצח מעולם הכדורגל"
שאקיים במועדון הכדורגל של ברצלונה.
למי שרוצה להגיש מועמדות לנסיעה ולהצטרף ברגע האחרון,
או התקשרו לאבי פרנקל – 050-6291140
כתיבת תגובה