מה רב סרן בחיל הים יודע שאתם לא?

 

 

לפני כמה שנים נסעתי עם חבר למשחק חוץ בכדורגל 

של קבוצתי האהובה מכבי חיפה 

(אוהדי קבוצות אחרות יכולים להפסיק לקרוא…). 

לנסיעה הצטרף חבר נוסף שלו, שלא הכרתי,

שמשרת כרב סרן בחיל הים. 

לאורך כל הנסיעה, במשך כשעה וחצי, בשעות הערב, 

הוא דיבר בטלפון ברציפות, עם כמה חיילים ונגדים שונים, 

בנוגע למשהו די פעוט ולא משמעותי.

חלק גדול מהשיחות עסק ב”פוליטיקות” קטנות

ובאינטריגות אישיות (ומיותרות לדעתי) בין האנשים.

אני, שלא הייתי קשור לעניין וגם לא הייתי “בראש” של עבודה,

התעייפתי מלשמוע אותו, והתעייפתי עוד יותר

רק מלחשוב שזה מה שהוא צריך לעבור בכל יום. 

כשסיים את השיחות שאלתי אותו:  

בשביל זה אתה משרת בקבע?

בשביל להתעסק כל היום בכל כך הרבה שטויות,

לתמרן בין רס”נים, רנ”גים, רשג”דים ומלש”בים?

ושעל כל שטות הכי קטנה יש כזו בירוקרטיה של גוף ענק כמו צה”ל?!?”

והוא ענה לי משפט מאד יפה בעיניי,

שעד היום אני זוכר אותו ומשתמש בו.

הוא אמר לי – 

“אתה יודע מה מבחינתי ההגדרה של מפקד טוב ומנהל טוב?

מפקד ומנהל טוב, עושה כל מה שצריך כדי שהמשימה תתבצע”. 

והוא הוסיף ואמר –

“אתה חושב שאני אוהב את הבירוקרטיה במערכת?

אתה חושב שאני נהנה “לטחון” את הטלפון שעה וחצי בערב בשביל איזו שטות?

אבל אין לי ברירה.

אם אני רוצה שמחר בבוקר מה שאני צריך יהיה על האנייה,

בזה אני נמדד – האם זה יהיה או לא יהיה.

למה, כמה, מי אחראי וכו’ – זה לא מעניין.

אם זה יהיה על האנייה בבוקר – הצלחתי במשימה.

אם זה לא יהיה – נכשלתי.

גם אם אני צריך לפעמים “להגדיל ראש” מעבר להגדרות התפקיד שלי,

במקום שיש “ואקום” או שאנשים אחרים “מקטינים ראש” – זה חלק מהעבודה”.

למה כל כך אהבתי את המשפט הזה?

כי אני מאמין בו מאד, וזו אכן הדרך להצלחה.

מהיום שהתחלתי להרצות, לייעץ ולהפיק כנסים משלי,

הייתי מוכן לעשות כל מה שצריך כדי להצליח,

בהתאם לתכניות ולאסטרטגיה השיווקית שלי

(וכמובן בהתאם לחוק, לאתיקה המקצועית ולמוסר…),

גם במקומות שאנשים אחרים היו “מוותרים לעצמם” –

להרצות בכל “חור” בישראל ובחו”ל, אם זה מקדם אותי.

לעבוד אל תוך השעות הקטנות של הלילה.

לתמרן בין אנשים שונים ואינטרסים שונים של אנשי צוות, קולגות ושותפים לדרך.

לדאוג לכל פרט קטן בכנסים שלי, גם אם אני לא אחראי על העניין (אני “רק” המרצה).

והמון פעמים שמעתי משפטים כמו:

“אתה מוכן לנסוע עד עכו / שלומי / מצפה רמון / בוסטון רק בשביל הרצאה?

אני מוכן להרצות רק בגוש דן – שהקהל יבוא אליי.”

“אתה סוחב לפעמים בעצמך את הספרים מהרכב שלך להרצאות שלך?

אני לא הייתי עושה את זה”.

“אתה קם לפעמים בחמש בבוקר / עובד חצי לילה / מרצה 3 פעמים ביום?

אני לא מוכן לעשות את זה”.

ואני אומר לאותם אנשים, וגם לכם – כן!!

אם צריך, זה מה שעושים!

עם השנים למדתי להתייעל מאד,

וגם הקפתי את עצמי באנשים מעולים

שעושים עבורי דברים רבים ו”מורידים” ממני עומס,

(פעם הייתי בכל הרצאה –  גם מתאם אותה,

גם מדבר עם הלקוח, גם נוסע לשם לבד,

גם סוחב בעצמי את הספרים מהרכב ומסדר את המחשב,

גם מרצה, גם מוכר בסוף ספרים בעצמי ומוציא חשבוניות

וגם עושה גבייה…),

אבל עד היום, אם צריך לעשות את כל אחד מהדברים האלו

כדי שההרצאה תהיה מוצלחת או כדי שאכניס יותר כסף, אעשה זאת!

בלי עצלנות, בלי משחקי כבוד, בלי אגו.

למה? כי עושים את כל מה שצריך ברמה הפרקטית כדי להצליח.

וכי זה ההבדל בין רוב האנשים, 

שמשיגים תוצאות ממוצעות,

לבין מי שמשיג תוצאות שונות ויוצאות דופן.

גם אתם מוכנים לעשות את מה שצריך כדי להצליח?

אז בואו לשמוע אותי בעוד 3 שבועות בכנס הדגל שלי, 

“מופע המסרים של דוקטור שכנוע”, 

שיתקיים ביום חמישי ה- 29/8 בבוקר בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

כן, יניב, אני רוצה לקחת את עצמי לרמה הבאה!

נתראה ב- 29/8!

שלכם, בברכה,

ד”ר יניב זייד