בערב חג השבועות הייתי בארוחת חג אצל הוריי בחיפה
עם שני ילדיי המקסימים – נועם (בן 4.5) ויואב (בן שנתיים),
ופגשנו שם את כל המשפחה המורחבת, שאת חלקם לא פגשתי זמן רב.
כמה קרובות וקרובי משפחה, שלא ראו את ילדיי לפחות שנה,
לא הפסיקו להתפעל מהם.
הם כל הזמן שפעו מחמאות
כמה שילדיי חכמים, חברותיים, בטוחים בעצמם וחמודים.
ואני זוכר שחשבתי לעצמי שזה נכון,
אבל כמה מאמץ, אנרגיה (וגם כסף) מושקעים בחינוך הילדים ובזמן איכות איתם,
כדי שבסוף "ייצרו" את 3 השעות האיכותיות עם המשפחה,
ייהנו (וגם אני איהנה) ויקבלו מחמאות.
איני טוען לרגע שאני הורה מושלם או שילדיי מושלמים.
גם אני עושה טעויות בתום לב, כמו כל הורה,
וגם לילדיי יש את הרגעים של "בדיקת הגבולות" שלהם.
ה"פואנטה" שלי היא, שבאירוע "שיא" כמו ערב חג משפחתי גדול,
אנשים רואים את התוצאה, משבחים (וגם אולי קצת מקנאים…)
אבל לא רואים את הדרך –
את אינספור השעות שמשקיעים בילדים –
במשחקים, בשיחות, בזמן איכות אמיתי,
בהתנתקות כמעט מוחלטת מהטלפון והמייל בזמן שאני איתם,
בהשקעה כספית עצומה בחינוך שלהם,
בכמות האנרגיה והמחשבה שאני משקיע לגביהם, ועוד.
ואותו הדבר בעסקים.
כשאני יורד מהבמה, אחרי עוד הרצאה או כנס מוצלחים,
רוב הקהל נהנה מאד
(הייתי רוצה להאמין שכולם, אבל הסטטיסטיקה של כל מרצה אומרת שאי אפשר לרצות את כולם…)
ורבים שופעים מחמאות, משבחים ו… קצת מקנאים.
ואני שומע הרבה משפטים בסגנון של "יש לך את זה" ו"הלוואי והייתי כמוך על הבמה".
וגם במקרה הזה, אנשים רואים את התוצאה הסופית – כמה שעות על הבמה,
ולא רואים (ואולי אינם רוצים לראות)
את הדרך הארוכה ואת "שעות המעבדה" הרבות
שמובילים לאותה תוצאה –
את כמות השעות שאני משקיע בחשיבה, בתכנון ובתזמון המסרים שלי,
את כמות המרצים, הדוברים, הנואמים, הסטנדאפיסטים והזמרים
שהלכתי לפגוש ולראות אישית בימי חיי
כדי להשתפר, וללמוד לתת "שואו" והומור טובים יותר לקהל,
את כמות היציאות והבילויים שהפסדתי כדי להכין את עצמי ליום למחרת
את הלילות וסופי השבוע שעבדתי, למדתי וכתבתי בהם,
את אינספור ה"חורים" בישראל ובעולם שהרציתי בהם, מול קהלים קטנים ובתשלום נמוך,
מה שגרם לי כיום, לאחר למעלה מ- 10 שנים במקצוע
ולמעלה מ- 1,200 הרצאות, להיות "מפונק" יותר בבחירות המקצועיות שלי.
אנשים בדרך כלל לא רואים את זה,
אולי כי נוח להם לא להבין את התמונה האמיתית –
שכל מה שעשיתי – גם הם יכולים לעשות,
אם רק היו מחויבים לעניין כמוני
ומוכנים לשלם מספיק זמן, אנרגיה וכסף להשיג זאת.
שאין שום "הוקוס פוקוס", ולא נולדתי "עם זה",
אלא פשוט הקדשתי את רוב חיי הבוגרים להצטיין ולהשתפר
במה שאני יודע לעשות הכי טוב והכי נהנה לעשות –
לדבר בפני קהל ולסגור עסקאות.
אז אם אתם ב-א-מ-ת רוצים משהו,
לכו תשיגו אותו, ותהיו מוכנים לשלם את המחיר.
מחכה לראות אתכם בקהל – בכנס, בסדנה ובהרצאה הבאה שלי.
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. כחלק מ"שעות המעבדה" שעברתי,
עשיתי גם הרבה שיתופי פעולה עם מיטב המרצים בישראל ובעולם.
אחד מהם הוא מיקי ברקל, אדם מקסים, חבר טוב ומומחה ל- NLP ,
איתו קיימתי בעבר מספר כנסים מצליחים בשם "לשתול מחשבות".
מיקי סיפר לי שהוא הוציא מספר סרטונים שישפרו את יכולות המכירה שלכם,
ובתור מי שאוהב מאד את התכנים של מיקי,
אני ממליץ עליהם בשמחה.
לחצו כאן על הלינק, ותלמדו תכנים מעולים שישפרו את התקשורת הבינאישית שלכם.
כתיבת תגובה