למה אתם ממש רוצים שהבת שלכם תצא עם אורן חזן?

נניח שיש לכם בת בשנות ה- 20 לחייה,

רווקה ואיכותית (בכל זאת, הבת שלכם…)

ואתם, כהורים, מודאגים מכך שהיא לבד

ומחפשים לה “שידוך” (להכיר לה בן זוג פוטנציאלי).

אחד החברים שלכם בא ואומר לכם:

“יש מישהו שאני מכיר, רווק בן 32”.

אתם מסתקרנים ואומרים:

“מה אתה יכול לספר לנו עליו?”

והוא אומר ככה:

“מדובר ביזם מצליח,

שניהל בין השאר בית מלון בחו”ל,

היה קצין בחיל האוויר, יו”ר אגודת סטודנטים,

ואבא שלו היה חבר כנסת”.

האם הייתם רוצים להכיר את הבחור הזה לבת שלכם?

לפחות להציע לה שתצא איתו ל”דייט” ראשון?

אני מרשה לעצמי להניח ש… כן!

תכירו את אורן חזן…

אני הכרתי את אורן חזן בשנת 2005, כשייעצתי להתאחדות הסטודנטים הארצית

וחזן היה יו”ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית קרית אונו.

מהמעט שיצא לי להכיר אותו בכנסים ובמפגשים,

התרשמתי שמדובר בבחור נחמד וחבר’מן.

אני לא מכיר אותו אישית,

ואין לי מושג מה עבר עליו מאז ב- 10 השנים האחרונות,

אבל אם תשאלו אדם ממוצע מהציבור הרחב כיום,

מה אומר לו השם “אורן חזן”,

סביר להניח שהוא אוטומטית יחשוב

על הכותרות התקשורתיות שנכרכו לאחרונה בשמו של חזן –

“הימורים”, “קזינו”, “עיקולים”, “נערות ליווי”, “סרסור” ועוד –

ועל הדמות הנלעגת שלו ב”ארץ נהדרת”.

ואז? כנראה שהוא לא ירצה שהבת שלו תצא עם אורן חזן,

למרות שהיום אתם כבר יכולים להוסיף לטייטל של אורן חזן,

מעבר למה שציינתי בתחילה,

גם “חבר כנסת”, “סגן יו”ר הכנסת” ו”חבר ועדת חוץ וביטחון” (!)

לא רע לבחור בן 34…

הפוסט הזה, למרות הכותרת שלו, הוא לא על אורן חזן.

אין לי שום אינטרס או עניין לתקוף אותו או לסנגר עליו,

ובניגוד לתמונה שמנסים לצייר לנו בכלי התקשורת השונים,

הוא גם לא כזה חשוב ומשמעותי כמו שעושים ממנו.

הפוסט הזה הוא על הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים על כל נושא –

סיפורים שמשפיעים על המחשבות ועל הפעולות שלנו.

כי כמו שאדם כמו אורן חזן אפשר להציג בשתי צורות שונות –

“יזם”, “קצין בחיל האוויר”, “פעיל פוליטי וחברתי”, “יו”ר אגודת סטודנטים” מצד אחד,

וגם “חשד לסרסרות”, “ניהול קזינו”, “ביזוי הכנסת” ועוד מצד שני –

ובשני המקרים מתארים את אותו האדם,

כך גם כשמדברים וחושבים על כל נושא אחר במציאות שלנו.

קחו לדוגמה את מצב המשק הישראלי,

או מצב התחום הספציפי בו אתם עוסקים.

אפשר להסתכל בצורה פסימית ולומר (ולחשוב) משפטים כמו

“השוק שלי רווי”,

“יש המון מתחרים”,

“אי אפשר לעשות כסף בתחום הזה”,

“קשה מאד להצליח בישראל”,

“בחירות ו/או מלחמות כל שנתיים”, וכו’,

ואפשר להסתכל בצורה אופטימית ולומר (ולחשוב) משפטים כמו:

“השוק שלי בצמיחה”,

“יש המון שיתופי פעולה אפשריים”,

“אפשר להצליח בגדול אם עובדים נכון”,

“ישראל מציעה הרבה הזדמנויות עסקיות מצוינות”,

“יש כאן חשיבה יזמית” וכו’.

כך או כך – אם כך אתם חושבים, כנראה שתהיו צודקים!

וזו תהיו המציאות הכלכלית והאישית שלכם.

אז רוב האנשים בוחרים בראייה הפסימית של המציאות הכלכלית שלהם

(על הסיבות לכך אכתוב בפוסטים הבאים)

אבל אני בוחר אחרת –

אני בוחר להסתכל על המציאות שלי ושל המדינה

בראייה אופטימית, יזמית ויצירתית.

ולכן גם המציאות שלי היא כזו.

ואני רוצה שגם המציאות שלכם תהיה כזו.

לכן בימים אלו אני כותב את הספר הבא שלי, “שכנעת אותי שוב!”

שנועד לגרום לכם לחשוב אחרת ולהשיג יותר

גם בעידן תחרותי, פסימי, “רווי” ודיגיטלי.

ולראשונה בחיי, אני מציע לאנשים לתמוך בספר שלי

(אתם רוכשים את הספר עוד לפני שיצא לאור

ובכך מביעים תמיכה בערכים העסקיים שהוא מייצג),

מאחר וזו צורת ביטוי וגיוס כספים

שמשקפת את כל הערכים שאני מאמין בהם בעשייה עסקית –

יצירתיות, שקיפות, אמינות, יוזמה ויחס אישי.

אני שם את עצמי “בקדמת הבמה” ופונה אליכם בבקשה –

הקמפיין שלי התחיל לפני מספר ימים,

וכבר שבר שיא כשגייס מעל 36,000 ₪ כבר ביממה הראשונה!

אז אני קורא לכם ומבקש מכם –

שלכם,

ד”ר יניב זייד