כשהייתי ילד ונער, הייתי בתנועת הנוער "צופי ים" בחיפה.
תקופה נהדרת, תנועה נהדרת. היינו מפליגים בכל שבת.
עד היום אני יודע להפליג ולהשיט כל סוג של סירה בזכות מה שלמדתי באותן שנים.
בכל קיץ היה מתקיים מחנה קיץ של "צופי ים", בבית הספר לקציני ים בעכו.
הייתי "נעלם" לחברים ולמשפחה בכל קיץ, לתקופות של בין שבוע אחד בגיל צעיר,
ועד לחודש (!) בכיתות ט' – י', בקורס מפקדי סירות ומדריכים.
להורים שלי לא היה מושג מה אני עושה, לאיפה אני מפליג ואיך הולך לי.
הם היו באים לבקר אותי מדי פעם בשבת בצהרים לשעתיים (ממש כמו בצבא!).
עד היום אין לי תמונות מאף אחד מהמחנות האלו
(ועשינו כמה דברים מדהימים, בטח לילדים בגילאי יסודי וחטיבה.
בכיתה י', למשל, כבר הוצאתי לים בסירת "סנונית" קבוצה של 10 תלמידי כיתה ז'
להפלגה מחיפה לעכו – רק אני והם בסירה!).
אף אחד מאתנו לא הצטלם, וגם לא צילמו אותנו.
אין לי אלבום תמונות מהתקופה היא (וגם תמונות בודדות מהצבא,
עוד תקופה נהדרת מבחינתי עם הישגים לא מעטים ופעילויות שהיו "שוות תמונה").
היום, כמובן, התמונה שונה (תרתי משמע…).
הילדים שלי, נועם ויואבי, שעולים לכיתות א' ו- ג' אוטוטו,
נמצאים בקייטנות, והתמונות משם בכל יום לא מפסיקות לזרום לניידים של ההורים.
מקייטנת הכדורגל של נועם גם שולחים לנו סרטוני וידאו של חלק מהאימונים.
למה צריך כל כך הרבה תמונות?
כמובן תגידו – זו התקופה. כולם מצלמים ומתעדים הכול.
וזה גם אפשרי טכנולוגית (בניגוד לפעם). וזמין. וחינמי.
אבל, גבירותיי ורבותיי, יש כאן משהו נוסף. חשוב הרבה יותר.
שיווק.
מנהלי הקייטנות (וגם הגננות והמורות בבית הספר בשנת הלימודים) פשוט עושים שיווק.
חלקם במודע, חלקם לא במודע.
כי מה זה נותן לי כהורה (הלקוח ששילם על הקייטנות) ולהם (מספקי השירות)?
ראשית, אני מרוצה שהשקעתי נכון.
הקייטנות האלו לא זולות, חלק מההורים משלמים עליהן מלית ברירה,
כי "אין סידור לילדים", כי "צריך" או כי "כל החברים הולכים".
וכשרואים בתמונות ובוידאו את האימונים, המשחקים והפעילויות
(וכמובן את הפעילויות הלא שגרתיות, כמו יציאה לסרט או לבריכה),
ההורים שמחים ומבינים שההשקעה השתלמה ושהילדים נהנים.
שנית, זה מחזק את הקשר עם הילדים.
כי כשאני כהורה יודע מה הילדים שלי עברו ועשו היום,
יש לי על מה לדבר איתם אחרי הצהרים כשאני אוסף אותם
(מעבר לשיחה המורכבת של "איך היה היום?" "כיף…").
וגם על זה אני כהורה נותן קרדיט למנהלי הצהרון.
שלישית, זה מחזק את הדימוי העצמי שלי כהורה.
אני רואה את התמונות וגאה בעצמי שהשקעתי בילד, שכיף לו, שיש לו חברים,
שחשוב לי שהוא יקיים פעילויות העשרה ולא סתם ישב בבית מול המסכים.
בעיניי כהורה, אני הורה טוב יותר כשאני רואה את הבן שלי מחייך בתמונות
(וכמובן שאף אחד מאיתנו לא שומר את המידע הזה לעצמו,
אלא מיד שולח את התמונות בוואטס-אפ המשפחתי, מראה לחברים בעבודה באותו הרגע ועוד…).
וגם על זה מנהלי הקייטנה מקבלים קרדיט מההורים…
ורביעית, כל הקרדיט הזה משרת את מנהלי הקייטנה,
כי אם וכאשר יהיה משהו חריג (וקורים דברים – הילד נפצע באימון, רב עם חבר, מישהו העליב אותו וכו'),
אני כהורה אהיה יותר סבלני, כי אזכור לא רק את התקרית הזו,
אלא גם את כל הדברים הטובים שנעשים ונעשו בקייטנה,
ואכעס (בתת המודע) פחות על המקרה הנוכחי.
לכן שולחים לנו ההורים (הלקוחות, כן?…) תמונות. וסרטונים. ועדכונים שוטפים.
ומערכת שעות של הקייטנה במייל (!). וסיכום שבועי.
איך זה קשור אליכם, גם אם אינכם מנהלי קייטנה כרגע?
חשוב מאד לתעד פעילויות שאתם עושים עם הלקוחות ועבורם.
לצלם את המוצרים והשירותים שלכם,
לעדכן על דברים טובים שעשיתם עבור הלקוחות,
ליידע אותם על הפניה שהעברתם להם או המלצה שאמרתם עליהם.
לא בצורה מוגזמת, לא כל הזמן, לא באובססיה (ויש כאלו שמגזימים במינון של התיעוד…).
אבל התיעוד הזה יתן לכם קרדיט גדול, ישפר את מערכת היחסים שלכם עם הלקוחות והסביבה,
ויגרום ללקוחות לאורך זמן לרכוש מכם הרבה יותר מוצרים ושירותים.
כי הורה (לקוח) מרוצה, גם ירשום את הילד (ואת האחים) לשנה הבאה באותה הקייטנה.
וגם ימליץ עליה ויספר בהרחבה לכל מי שרק רוצה לשמוע (וגם למי שלא רוצה…).
אה. וגם יהיו לו "ראיות" – התמונות והסרטונים שיוכל להראות לאחרים.
המשך קיץ מוצלח, ומחכה לראות אתכם בפעילויות הרבות שלי,
שחוזרות מיד בסוף החופש הגדול!
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. כל מי מכם שיוצא לחופש בקרוב, שנמצא בחופש
או שסתם יש לו יותר זמן פנוי בבית ועם המשפחה,
זו ההזדמנות לרכוש את הספרים רבי המכר שלי
(בעברית ובאנגלית, כולל ספר הילדים).
העשרה מקצועית, קריאה כיפית, ו"הוצאה מוכרת"!
כתיבת תגובה