בשבוע שעבר זכתה דניאל יפה בת ה- 28
בגמר העונה השנייה של ריאליטי השירה "אקס פקטור".
הסיפור המעניין שלה (והרי אי אפשר היום באמת לזכות בריאליטי
בלי שיש לך סיפור "סינדרלה" טוב…)
הוא שהיא ניגשה בעבר ל- 10 אודישנים (!!) לתכניות ריאליטי – מוזיקה,
מגיל 16 לגיל 28, וקיבלה תשובה שלילית בכולם
(בחלק מהמקרים, צחוק הגורל, היא נפסלה בשלבים המוקדמים
לא כי היא לא שרה יפה, אלא כי לא היה לה "סיפור" טוב…).
בראיון חג איתה בראש השנה היא סיפרה
שכדי להגשים את חלומה להיות זמרת, היא הלכה בכל שנה לאודישנים
של כל תכניות הריאליטי, כולל עונות 2 – 8 של "כוכב נולד" ברציפות.
בינתיים היא הופיעה קצת כזמרת בפאב מלצרים מזמרים ובלהקת אירועים
ולמדה ראיית חשבון.
כשקראתי את הראיון איתה,
מצד אחד הערכתי את ההתמדה והנחישות שלה –
לחזור שנה אחרי שנה, לפגוש את אותם אנשים ואותם שופטים,
לשמוע "לא" שוב ושוב (חלק מהדחיות מסיבות לא ענייניות),
לא לוותר ולהמשיך לנסות להגשים את החלום.
מצד שני, אני מודה, נמלאתי צער –
כי אפשר להצליח בגדול גם בלי להיות בתכנית ריאליטי.
כי את כמות הזמן והאנרגיה האינסופית
שהיא השקיעה בללכת לאודישנים של תכניות ריאליטי,
היא הייתה יכולה להשקיע בלהיפגש עם סוכנים, מפיקי אירועים, נגנים,
וכל מי שיכול לקדם לה את הקריירה.
כי בפרק הזמן העצום הזה, מגיל 16 עד 28 (!)
היא הייתה יכולה לעשות הרבה יותר עבור הקריירה שלה,
מאשר ללכת לאודישן פעם בשנה,
להתבאס מהתשובה השלילית במשך כמה שבועות
(כך היא עצמה העידה בראיון)
ואז לחכות עד השנה הבאה, לאודישן של התכנית הבאה.
כי אם היא כזו זמרת טובה ותותחית,
היא לא צריכה לחכות שמישהו אחר יאשר אותה,
וש"האח הגדול" (כמטאפורה, לא התכנית) ייתן לה לגיטימציה להופיע,
אלא יכלה לעשות הכול כדי לקדם את עצמה,
תוך שהיא בטוחה שמגיע לה.
הרי למה אנשים רוצים ללכת לתכנית ריאליטי (וגם לזכות בה)?
בגלל ההכרה (כדי שיזהו אותה ברחוב)
בגלל ה"דחיפה" המקצועית (כדי שיעריכו אותה כזמרת)
בגלל הכסף (כדי להתפרנס בכבוד ממה שהיא אוהבת לעשות)
בגלל הפרסום.
אז זה בסדר לגשת גם לאודישנים כחלק מהניסיונות להשיג את כל אלו,
אבל – אפשר להשיג הכרה, פרסום וכסף גם בלי לזכות בריאליטי!
(רוב הזמרים הפעילים היום בישראל, מעולם לא עברו דרך תכנית ריאליטי).
ועל כל דניאל יפה כזו, שאני מניח שהיא מוכשרת כזמרת,
יש עוד אלפי אנשים, שרוצים לקדם את עצמם,
והדבר היחיד שהם עושים, שנה אחרי שנה,
הוא "להתנפץ" על חומות הריאליטי ולגשת שוב ושוב לאודישנים
(היא עצמה מספרת בראיון שבכל שנה פוגשים את אותם האנשים
ושכולם רוצים להגשים את אותו החלום).
רק שהיא זכתה (ונותנת להם עכשיו עוד יותר מוטיבציה)
והם לעולם לא יזכו, אבל גם לא יעשו שום דבר אחר
כדי "לזכות" בדרך אחרת (וזה אפשרי!).
ובכלל – גם לגבי דניאל יפה (שאני לא מכיר, ומאחל לה המון הצלחה) –
היא הגשימה את החלום, השתתפה בריאליטי וגם זכתה בה.
ועכשיו? האם מובטח לה משהו כזמרת?
האם מישהו מתחייב לה לקריירה ארוכת טווח?
לא. היא קיבלה כמה ראיונות חג, וכל המדינה מדברת עליה עכשיו
(למרות שבר רפאלי והלבוש החושפני שלה "גנבו" לה את רוב הפוקוס בגמר…),
אבל בעוד חודשיים יהיה כבר כוכב חדש, פליט ריאליטי אחר
(הימור "הזוי" שלי – מתכנית "הישרדות" או "אמזונס"…)
שידברו עליו. וכבר לא יזכרו אותה.
אז היא צריכה עכשיו לקום בבוקר שאחרי החג,
"להפשיל שרוולים" ולהתחיל לעבוד קשה,
כדי לשמר את מעמדה, כדי למנף את ההצלחה,
כדי שאולפנים ונגנים ירצו לעבוד איתה, ועוד.
אז – למה לא להתחיל את זה כבר לפני 10 שנים?…
לא חבל על עשור מבוזבז?…
מסקנה – יש לכם חלומות – לכו להגשים אותם!
אל תחכו ל"אישור" מהסביבה או מגורמים "מקצועיים".
אם אתם מספיק טובים – תאשרו את עצמכם, ויאללה לעבודה!
אף אחד לא ישווק אתכם טוב כמוכם,
אף אחד לא יתמחר אתכם טוב כמוכם,
אף אחד לא יספר את הסיפור האישי שלכם טוב מכם.
שימו את עצמכם בקדמת הבמה,
גם בלי להיות ב"פריים טיים" בטלוויזיה.
יש לכם שפע של הזדמנויות "מול הפרצוף" בכל יום – קחו אותן!
שנה טובה לכולכם.
שלכם,
ד"ר יניב זייד
נ.ב. הנה מקום טוב להתחיל, מיד אחרי החגים –
כתיבת תגובה