בארה"ב יש מונח שמתאר "חופש כלכלי".
"חופש כלכלי" הוא מצב שבו אתם מקבלים החלטות בחיים
לפי מה שאתם רוצים, ולא לפי כמה כסף יש בזה.
לדוגמה, אתם עובדים בעבודה שאתם רוצים,
ולא מתפשרים על עבודה שאתם לא אוהבים
כי מרוויחים שם טוב וצריך לשלם את ההוצאות.
לדוגמה, אם אתם עכשיו רוצים לנסוע לשבועיים לברזיל,
אתם יכולים לעשות זאת מתי שתרצו,
בלי לחסוך שקל לשקל במשך שנתיים.
לדוגמה, אתם גרים איפה שאתם רוצים,
ולא בעיר רחוקה רק כי שם אתם יכולים לשלם את מחיר הדירה או שכר הדירה.
בקיצור, חיים כמו שבא לכם.
"חופש כלכלי" לא תלוי בכמות כסף.
הוא תלוי בהעדפות שלכם.
סכום כסף אחד, גדול ככל שיהיה,
יספיק לחלק מהאנשים להגשים את רצונותיה,
ולחלק מהאנשים לא יספיק כמעט לכלום.
אז הבנתם בגדול מהו "חופש כלכלי" ועכשיו נחזור למונח האמריקאי –
"Fuck You Position".
כן, אני יודע, זו מילה לא יפה ("The F' Word…"), אבל תהיו איתי רגע.
האמריקאים מתכוונים, ויש חישוב כלכלי שלא אעשה איתכם עכשיו,
שאם אתה, כאמריקאי ממוצע,
הגעת למצב שבו יש לך דירה בבעלותך באזור שאתה אוהב,
ומכונית בבעלותך, והכנסה פאסיבית של כמה אלפי דולרים בחודש
(או חסכונות שמספקים לך כמה אלפי דולרים בחודש),
אתה נמצא ב- "Fuck You Position".
מה זה אומר?
אם הבוס בעבודה מעצבן אותך, אתה יכול לומר לו "Fuck You"…
אם לקוח מעצבן אותך, אתה יכול לומר לו "Fuck You"…
אם קיבלת הצעה עסקית לשיתוף פעולה והתנאים לא טובים עבורך, אתה יכול לומר "Fuck You"….
הכוונה היא לא שאתם מסתובבים כל היום ומקללים את כולם,
אלא שאתם במצב שאתם יכולים לאפשר לעצמכם להתפטר מהעבודה
או לפטר לקוח או לדחות הצעות
אם משהו לא נראה לכם,
כי אתם לא תלויים בהם למחיה השוטפת.
בישראל יש מונח קצת יותר "ידידותי" למצב הזה,
והוא נקרא
"אני רוצה אותך בתור לקוח, אני לא צריך אותך בתור לקוח".
ברגע שאתם ב"הישרדות" בעסק או בלחץ כלכלי,
ואתם מתראיינים לעבודה או משווקים ללקוח,
אתם משדרים לחץ והצד השני מרגיש את זה,
ואז זה עולה לכם כסף.
דווקא בגלל הלחץ אתם מפסידים כסף.
אבל אם אתם מגיעים רגועים ושלווים,
ומשדרים ללקוח (גם אם זה לא המצב באותו הרגע)
שאתם רוצים לעבוד איתו, אבל לא חייבים לעבוד איתו,
ויש לכם עוד אלטרנטיבות,
אתם דווקא מגדילים את הסיכוי שהלקוח ישתכנע ויסגור איתכם,
או שיקבלו אתכם לעבודה ותקבלו את השכר שאתם רוצים.
כי אתם משדרים הצלחה וביטחון בפגישה או בראיון.
כלומר, ה- "Fuck You Position" הוא סוג של הלך רוח (State of Mind),
שמשדר שבניגוד לרוב האנשים שפועלים באופן אוטומטי,
לחוצים על כסף ומוכנים להתפשר בחיים כמעט על כל דבר,
אתם משחקים במשחק אחר לגמרי.
אתם קובעים את הכללים.
רוצים דוגמה מוחשית?
לפני חודש וחצי סיימתי קמפיין מימון המונים מוצלח מאד
לספר הבא שלי, "שכנעת אותי שוב!",
בו גייסתי סכום של כ- 110,000 ₪ לטובת הוצאת הספר לאור
ומכרתי כ- 400 עותקים מהספר עוד לפני שהוא יצא לאור!
(כרגע הוא בשלבי גרפיקה ועריכת תוכן).
מה שאומר, אם תרצו להסתכל על זה ככה,
שקיבלתי "מקדמה" על הספר שלי,
גדולה יותר ממה שהסופרים הגדולים ביותר בישראל
מקבלים מהוצאות הספרים ה"מסורתיות" לפני שהספר שלהם יוצא.
עכשיו, המסלול הרגיל שעובר אדם שכתב ספר ורוצה להוציא אותו לאור,
הוא לשלוח את הספר להוצאות ספרים ולבקש מהן להשקיע בו כסף ולפרסם אותו,
ואז הוא שומע בדרך כלל הרבה דחיות, סירובים ותירוצים,
ומשפטים כמו "יש הרבה ספרים בתחום שלך",
"עכשיו זה לא הזמן", "אולי לקראת סוף השנה",
"ספרים קודמים בסגנון שלך לא מכרו", וכו'.
ובמקרה הטוב הוא מצליח למצוא הוצאת ספרים אחת שתאמין בו ותוציא אותו לאור.
אבל אם אני מגיע עכשיו להוצאות הספרים ה"מסורתיות"
ומציע להם להוציא את הספר,
ומראה להן את תוצאות הקמפיין שעשיתי,
המצב יתהפך וכולם ירצו להוציא לי את הספר לאור!
למה? כי אני מראה הצלחה.
כי אני מראה נתוני מכירות משמעותיים עוד לפני שהספר יצא.
כי אני מראה שיש ביקוש לסוג כזה של ספר ויש עניין.
ואז במקום לחזר אחרי הוצאות הספרים,
הן פתאום מחזרות אחריי וזכות הבחירה היא שלי.
ואני בא לכל פגישה איתן ב- State of Mind של
"אשמח להוציא לאור אצלכם, אבל אני לא חייב אתכם".
וזה כל ההבדל.
סיפור דומה סיפר לי קולגה שהוא בעלים של סטרטאפ,
שעשה קמפיין גיוס המונים מוצלח לתוכנה שהסטרטאפ שלו מפתח.
לפני הקמפיין, הוא סיפר לי, הוא "התדפק"
על דלתות כל קרנות ההון –סיכון הגדולות בישראל
(שמהיכרותי עם השוק, הן יכולות להוריד היום את המילה "סיכון" מהשם,
כי הן כמעט לא לוקחות סיכון…)
ואף אחת מהן לא הסכימה לממן אותו ולהשקיע בסטרטאפ שלו
(רובן גם לא הסכימו להיפגש איתו).
אבל אז הוא הציג לציבור את המיזם שלו,
וגייס כמה עשרות אלפי דולרים מכמה מאות תומכים,
ואז קרה דבר "מדהים" –
פתאום כל הקרנות רוצות לפגוש אותו ומתעניינות בו!
למה? כי הוא מראה הצלחה, וכמות משתמשים משמעותית,
ומוכיח שיש ביקוש לתוכנה שלו.
ויותר מזה, הוא יכול לבחור עם מי להיפגש ועם מי לא,
וברור לכם שהוא יקבל תנאים הרבה יותר טובים עכשיו,
לא משנה עם איזו קרן יסגור,
אז קמפיין מימון המונים הוא רק דוגמה אחת להגיע למצב של
"אני רוצה אותך, אני לא צריך אותך".
רוצים דוגמאות נוספות?
רוצים לגלות כיצד להגיע נינוחים ובטוחים לכל פגישה?
רוצים לסגור יותר עסקאות?
רוצים לקבל את השכר המקסימלי בכל עבודה?
אז אתם מ-מ-ש רוצים להגיע בחמישי השבוע
לכנס הדגל שלי, "מופע המסרים של דוקטור שכנוע"
4 שעות מלאות של תכנים מעולים בשיווק, שכנוע, פרזנטציה ומשא ומתן,
מאות דוגמאות, הדגמות, סרטונים ובדיחות,
400 איש איכותיים לעשות איתם נטוורקינג
כיבוד עשיר, אירוח מפנק, והרבה הומור.
מהרו להירשם עכשיו ולהבטיח את מקומכם!
מחכה לראותכם ב- 10/9!
בואו להגיד שלום.
שלכם,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה