בהרצאתו המצוינת "החייזרים נחתו – והם מוכנים לעבוד בחינם"
(חפשו ביוטיוב. ממליץ בחום לצפות),
מדבר מנכ"ל "למונייד" (חברת הביטוח הדיגיטלית הבינלאומית), דניאל שרייבר,
על השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה,
ומספר, בין השאר, על מקרה שקרה בחברה שלו (כבר לפני שנה וחצי) –
הם היו צריכים הסכם משפטי במדינת דלאוור בארצות הברית,
פנו לבינה המלאכותית וביקשו ממנה לנסח הסכם משפטי.
הצ'אט ניסח להם הסכם מניח את הדעת, והם השתמשו בו.
מנכ"ל "למונייד" הוסיף ואמר "אז יש כרגע עורך דין בדלאוור
שלא קיבל מאיתנו 5,000 דולר על כתיבת הסכם משפטי",
ונתן זאת כדוגמה לכך שהבינה המלאכותית תחליף את רוב המקצועות תוך מספר שנים.
אני לא מסכים עם רוב דבריו,
וכששמעתי את הסיפור שסיפר על ההסכם בדלאוור, חשבתי לעצמי –
"אם היה לך עורך דין תותח בדלאוור, מומחה למיסוי אמריקאי,
שלא היית זז בלעדיו, שהיה עבורך מעין "קונסליירי" / "משרת אמון" –
לא היית עוקף אותו! היית מבקש ממנו לנסח לך את ההסכם הזה,
או מינימום מתייעץ איתו. אחד כזה כן היה מקבל ממך 5,000 דולר,
ואולי הוא היה משתמש בעצמו בבינה המלאכותית כדי להכין לך הסכם אופטימלי".
ההרצאה הזו הייתה בנובמבר 2024.
חלק מ"חזון האימים" של דניאל שרייבר מתממש לאט לאט
וחלק לא קרה ואולי לא יקרה, אבל העיקרון מבחינתי הוא –
עידן הבינה המלאכותית מחייב אותנו –
כבעלי עסקים, כמנהלים וכנותני שירותים –
להשתפר, להתייעל, להתמקצע
ובעיקר להיות מומחים ו"מקורות ידע" בתחומנו.
אם תהיו מומחים, אוטוריטות מקצועיות ו"מקורות ידע" –
לא רק תישארו רלוונטיים בעידן הבינה המלאכותית,
אלא שהיא תהיה החברה הכי טובה שלכם וה"שותפה" שלכם בעבודה.
אם תהיו בינוניים, "טכנאים" ובלי יתרון יחסי וערך מוסף –
הבינה המלאכותית תחליף אתכם לאורך זמן.
לקוח שלי בתכנית ליווי עסקי –
מהנדס עם עסק בתחום התשתיות שמעסיק צוותים
ועובד בין השאר עם רשויות ותאגידים ממשלתיים,
סיפר לי שהייתה לו מזכירה / עוזרת אישית שליוותה אותו במשך שנים.
הוא מספר שלאט לאט היא "הפסיקה לתפקד",
היו לה עניינים אישיים שפגעו לה בעבודה,
הוא כבר לא סומך עליה כמו פעם והסמכויות שלה צומצמו שוב ושוב,
עד שהיא בפועל עשתה עבורו דברים טכניים כמו רישום פרוטוקולים, סיכום פגישות ועוד.
לפני כמה חודשים הלקוח שלי עשה קורס AI,
ו"גילה" שיש דבר כזה שנקרא "סוכן" (Agent) שלומד אותו,
מכיר את העבודה הספציפית שלו, ויכול לעשות לו באופן כמעט מושלם
רישום פרוטוקולים, סיכום פגישות ועוד, עם בדיקה מינימלית מצידו
(ולא כמו שהוא עובר 20 פעם על מה שאותה עוזרת עושה עבורו,
כי היא כבר עושה הרבה טעויות ושגיאות).
המסקנה שלו הייתה – לשחרר את העובדת שלו.
כך הוא גם חוסך עלויות שלה, אבל גם חוסך הרבה זמן ואנרגיה
שהוא מוציא היום על לבדוק אותה, לנהל אותה וכו'.
הבנתי אותו לחלוטין, וחשבתי לעצמי –
אם אותה מזכירה הייתה עדיין תותחית, מקצועית ואנרגטית
כמו שהייתה בתחילת הדרך איתו, והוא עדיין לא היה "זז בלעדיה",
הוא בחיים לא היה מפטר אותה (או אפילו שוקל לעשות זאת).
אם היא הייתה עדיין "יד ימינו" –
הוא היה שולח אותה לקורס ה- AI וסומך עליה שהיא תייעל עבורו את העבודה.
אבל בגלל שהיא הפכה ל"טכנאית", היא הפכה ל"ברת החלפה".
מה המסקנות?
מה שהיה הוא לא מה שיהיה, במובן של – תם עידן הבינוניות.
מי שאין לה יתרון יחסי בתחום שלה,
מי שלא מביא ערך מוסף בעבודה שלו,
מי שלא נותנת יחס אישי ושירות מדהים,
ירגישו את "האדמה רועדת" בשנים הקרובות (ואולי כבר מרגישים).
מי שמומחים, נותנים שירות מדהים, מספקים יחס אישי ותשומת לב
(חשוב גם ובעיקר בעידן הדיגיטלי!) –
הבינה המלאכותית לא רק שלא תחליף אותם,
אלא תהיה החברה הכי טובה שלהם!
באיזה צד אתם רוצים להיות?
אם אתם רוצים להיות מומחים ו"מקורות ידע" בתחומכם,
לבלוט בשוק שלכם, לבסס אוטוריטה מקצועית בתחום שלכם
ולתת יחס אישי לכל אדם ושירות יוצא דופן –
דברו איתי –
אפשר לכתוב לי כאן במייל חוזר לדיוור,
אפשר לכתוב לוואטסאפ 054-8001200 (אפשר גם להתקשר)
ואפשר לשלוח מייל ל- yaniv@yanivzaid.com
אני מבטיח לענות ולחזור לכולם.
אשמח גם לשמוע תובנות, הערות, הארות והתייחסויות למה שכתבתי.
אוהב,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה