בפברואר השנה קיבלתי הודעה מקולגה מפרגנת,
על כך שנפתחה קבוצה בפייסבוק שנקראת atzmaim עושים שינוי
הקבוצה הזו נפתחה 3 ימים קודם, ובאופן מאד מרשים
הצטרפו אליה בשלושת הימים הראשונים מעל 20,000 איש
(כיום יש בה למעלה מ- 32,000 חברים!).
הקולגה שלי המליצה לי להצטרף לקבוצה,
ואני מיד נכנסתי לראות במה מדובר.
כעצמאי ב- 12.5 השנים האחרונות (מאז ינואר 2003)
אני מודע היטב לכל הבעיות של העצמאים במדינת ישראל, ויש הרבה כאלו
(לדוגמה, העובדה שאני אישית עד היום שילמתי
מ-י-ל-י-ו-נ-י שקלים מיסים למדינת ישראל,
שילמתי משכורות לעשרות עובדים במשך שנים וכו' וכו',
אבל אם הייתי (חס וחלילה…) סוגר את העסק,
אני לא זכאי מהמדינה אפילו לדמי אבטלה…),
אבל אני מודה (וזו דעתי האישית בלבד)
שהתאכזבתי כשנכנסתי לקבוצה הזו.
למה?
כי הקבוצה הזו מטרתה היא להתאגד ולהילחם
למען זכויות העצמאים מול גופי השלטון –
משרד האוצר, הביטוח הלאומי, הכנסת, הבנקים וכו'.
ואלו אכן מטרות ראויות,
ויוזמי הקבוצה עושים עבודת קודש בעניין (בלי ציניות).
אם הם יצליחו, גם אני איהנה ברמה זו או אחרת מההטבות האלו.
והעובדה שכל כך הרבה אנשים הצטרפו לקבוצה הזו בזמן כל כך קצר,
מסמלת יותר מכל שאכן יש בעיה.
אבל הסיבה שאני אישית לא התחברתי לקבוצה הזו (ולכן גם לא נרשמתי אליה)
היא המסרים הפסימיים מדי (לטעמי)
ו"אווירת הנכאים" ששוררת בשיח שמתנהל בקבוצה
(שאחראים לכך במידה רבה חברי הקבוצה, ולאו דווקא המארגנים).
כי כדי לקדם מטרות כמו שוויון מלא לעצמאים, הקדמת תשלומים מהמדינה וכו',
חייבים לייצר תמונה פסימית של…
כמה רע להיות עצמאים,
כמה העצמאים מסכנים וסובלים,
כמה המדינה "דופקת" את העצמאים, וכו'.
וזו האווירה ששוררת בקבוצה הזו
(כך לפחות אני התרשמתי.
אתם מוזמנים לבקר בקבוצה ולהתרשם בעצמכם) –
אווירה של "קורבנות", של "מסכנות",
של ציפייה שמישהו אחר יעזור לי.
נוצר רושם שמי שהתחבר לקבוצה
(ויש שם רבים מהקולגות שלי, חלקם עצמאים מצליחים)
עושה זאת "להילחם" נגד "האח הגדול" שמפלה את העצמאים.
מה היה חסר לי שם?
ובכלל, מה הייתי מצפה מהתאגדות של 32,000 עצמאים?
אווירה חיובית ומסרים מעצימים,
לראות גם את "חצי הכוס המלאה" של העצמאי
(בכל זאת, כולנו בחרנו להיות עצמאים,
ורובנו גם עוסקים בעצמאות במשהו שאנחנו אוהבים),
לקבל טיפים על שיווק ומכירות,
ליזום פעילויות שמעצימות עצמאים,
לייצר שיתופי פעולה שיגדילו את ההכנסות של עצמאים, וכו'.
ואת זה לא ראיתי שם, וחבל.
ראיתי בעיקר מידע על כמה העצמאים מופלים לעומת עמיתיהם השכירים
(בראייה שלי, לפחות בהיבט של איכות החיים, זה דווקא הפוך…
אפילו למילה "עצמאי" יש משמעות חיובית!
אדם "יצא לחופשי" ואחראי על גורלו).
אז חבריי העצמאים –
במקביל למאבק (הצודק!) שמתנהל מול הרשויות ומוסדות המדינה
צריך גם להסתכל על "חצי הכוס המלאה" של היותנו עצמאים,
לראות את ההזדמנויות העסקיות והאפשרויות שיש לנו ולשכירים אין
ולפעול מתוך יוזמה, חריצות, אופטימיות,
שמחת חיים, ושיווק יצירתי,
ולא רק מתוך מסכנות, "רגשי נחיתות", תחושות קיפוח,
וציפייה ל"אח הגדול" שישתנה ויתחיל לזרוק הטבות לעצמאים.
בימים אלו אני בעיצומו של
קמפיין מימון המונים לספר הבא שלי, "שכנעת אותי שוב!"
שעוסק בדיוק בערכים האלו שאני מקדם –
יצירתיות, אופטימיות, יוזמה,
יצירתיות בעסקים, חריצות, התמדה,
לקחת אחריות מלאה על גורלנו העסקי
(ולא לחכות ל"מציאות" שתשתנה, או ל"מדינה" שתעזור) ועוד.
נוצרת קהילה עסקית מדהימה סביב הקמפיין שלי
שלכם,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה