במרכז המסחרי שליד הבית שלי נפתח לפני שנתיים
סניף של רשת המבוגרים ידועה.
מאחר ואני חובב המבוגרים מושבע,
מהרגע שנפתח הסניף נהגתי לקפוץ לאכול שם מדי פעם,
ואפילו הזמנתי משלוח הביתה מספר פעמים.
באחת הפעמים כשהזדמנתי בשעת צהרים מנומנמת
לאותו סניף, ובזמן שחיכיתי שההזמנה שלי תהיה מוכנה,
שוחחתי מספר דקות עם הבעלים של הסניף –
בחורה צעירה ומתוקה בשנות ה- 30 לחייה.
כמו הרבה יזמים ובעלי עסקים, גם היא פתחה עסק בהתלהבות
ומבחינתה לפתוח עסק, ועוד להיות זכיינית של רשת גדולה ומוכרת, זו הגשמת חלום.
לאחר אותה שיחה ראיתי אותה מדי פעם בסניף או במרכז המסחרי
והחלפנו שלום וחיוכים.
ואני המשכתי לאכול שם פעם בשבוע – שבועיים.
עד ש…
לפני כמה שבועות עברתי במרכז והתחשק לי המבורגר.
ניגשתי למקום בו היה הסניף, וכבר מרחוק ראיתי שהוא סגור.
כל השולחנות והכיסאות שהיו בחוץ (ברחבה הצמודה לסניף) נעלמו,
הסניף עצמו היה סגור בשער ברזל
(במבט ממוקד יותר הצלחתי להבחין שגם בפנים אין כלום והכול ריק)
ועל שער הברזל היה שלט קטן – "להשכרה" – ומספר נייד מצורף.
מעבר ל"באסה" שאני צריך לחפש לעצמי משהו אחר לאכול לצהרים,
חשבתי על אותה מוכרת והתבאסתי בשבילה.
כי מאחורי שלט קטן ותמים למראה, "להשכרה", מסתתר סיפור די עצוב.
על עסק עם פוטנציאל שנסגר
(ולא שרד שנתיים, כלומר הצטרף לסטטיסטיקה העגומה של העסקים בישראל)
ועל בחורה צעירה בשנות ה- 30 לחייה, שאין לי מושג מה קורה איתה,
אבל כנראה שהיא כרגע שקועה בחובות של עשרות ואולי מאות אלפי שקלים,
אולי חזרה לגור עם ההורים, ולבטח ב"טראומה" של כישלון עסקי
(אני בספק אם היא תהיה שוב עצמאית, בטח בשנים הקרובות).
העניין של הסניף הזה לא נתן לי מנוח,
והמחשבה העיקרית שרצה לי בראש במשך שבועות הייתה –
איך עסק כזה, ששייך לרשת ידועה, וממוקם במיקום מעולה
במרכז מסחרי "חזק" והומה באזור טוב של העיר,
"מצליח" להיכשל ולהיסגר?
והתשובה שלי –
כי היה חסר שיווק! ולא היה קשר עם הלקוחות!
ניקח אותי כדוגמה –
אני לקוח שמגיע פעם בשבוע – שבועיים לאכול שם במשך שנתיים
(תעשו חישוב לבד כמה פעמים זה יוצא…)
וגם מזמין משלוח פעם בחודש – חודשיים.
אף אחד אף פעם לא ביקש את פרטיי,
לא הציעו לי להיות "חבר מועדון" או לקבל הטבה כלשהי,
לא שלחו לי אפילו פעם אחת מייל, אס. אם. אס.,
מכתב בדואר או פנייה אחרת מניעה לפעולה,
ואפילו הבעלים של הסניף, כשראתה אותי מדי פעם,
אמרה לי כל מיני משפטים, ואף אחד מהם לא היה
"אז מתי אתה מגיע אלינו לאכול? מחכים לך!" או משהו כזה.
אז אם זו הגישה של הסניף,
מה הפלא שהוא נסגר?
אנחנו היום, לטוב ולרע, בעידן תחרותי ודיגיטלי,
בו צריך לעשות הרבה יותר פעולות כדי "להוריד לקוחות מהגדר"
ולגרום להם לקנות דווקא מאיתנו.
צריך לייצר קהילה של לקוחות סביב העסק,
צריך לעשות "פולו-אפים" ללקוחות מתעניינים,
צריך להפוך לקוחות "רדומים" ל"שגרירים" פעילים,
צריך לספר ללקוחות על מבצעים והזדמנויות,
ולא לחכות שהם יגלו זאת לבד או יתעניינו בנו באופן עצמאי,
וצריך "לחנך" את השוק לקנות דווקא מאיתנו
וגם לדבר עלינו כל היום ולהביא חברים.
חברה או עסק שלא עושים זאת כיום –
יהיה להם הרבה יותר קשה להתקיים, ובטח להצליח.
איך עושים זאת נכון?
איך גורמים ללקוחות "להזיז את הישבן", להוציא את הארנק,
ולרכוש דווקא את המוצרים והשירותים שלנו?
אה. בדיוק בשביל לגלות את זה אני מקיים בשבוע הבא
פעם נוספת את הסדנה המצליחה שלי,
הכלים החדשניים והיעילים ביותר
"להוריד לקוחות מהגדר" ולהניע אותם לפעולה.
תכנים שונים ממה שהכרתם, באווירה ובמקום שונים ממה שהכרתם,
וגם בונוס – ארוחת בוקר אינטימית איתי לפני הסדנה במסעדת שף!
נותרו עוד 9 מקומות בלבד לסדנה –
הירשמו עכשיו והבטיחו את מקומכם!
מחכה לראותכם בשבוע הבא! יהיה כיף.
שלכם,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה