למה מגיע לכם פרס בכל פעם שאתם הולכים לשירותים?

הכול החל כשהבן הקטן שלי, יואבי (בן 4.8)

בא אליי כשלקחתי אותו מהגן לפני כמה חודשים

ואמר לי בגאווה: "אבא, קיבלתי היום פיפי – פרס!"

לא הבנתי, וישר שאלתי אותו אם הוא צריך פיפי…

יואבי בגן טרום חובה

(או כמו שאחיו הגדול נועם, שכבר בבית הספר,

מקניט אותו כשהם רבים, ואומר לו שהוא בגן

"טרום – טרום – טרום – טרום חובה"…

יואבי עושה חישובים, מגיע לגיל (2-) ופורץ בבכי…),

והסתבר לי שהגננת החלה לתת לילדים "פיפי פרס".

מה זה אומר?

שאם ילד הולך לבד לשירותים (הילדים בגן גמולים יחסית טריים),

עושה מה שעושה, מנגב לעצמו, שוטף ידיים לבד

וחוזר לחדר המרכזי בגן להמשיך לשחק,

הגננת נותנת לו מדבקה ומדביקה אותה על החולצה שלו

(בטקס חגיגי, אליו מוזמנים כל ילדי הגן,

וגם ההורים, הסבים וכמה שרים בממשלה ואלופים בצה"ל…).

בתרגום בגוף הסרט, זה אומר שהגננת והסייעת קורסות תחת הטיפול

ב- 32 (!) ילדים בגן בגילאי 4 עד 6 (רק בישראל…)

ומחפשות פתרונות יצירתיים לטיפול בכולם

בלי שאף ילד יטבע בשירותים / ילך לאיבוד / יתגייס לדעא"ש…

אז הן המציאו את המשחק / תחרות שנקראת "פיפי פרס"

והילדים התחילו ללכת לבדם לשירותים.

הרעיון מצא חן בעיניי, בעיקר בגלל שזו דוגמה מעולה לשיווק יצירתי, שכנוע והנעה לפעולה

תוך שימוש בכמה כלים מאד יעילים – "הוכחה חברתית", "אפקט מחסור",

"שיטות תגמול" ו"בונוס על הישגים יוצאי דופן".

בכלל, מסתבר שהגננות מאד מיומנות בשיווק ומכירות ובשכנוע ובהנעה לפעולה

(למרות שהן לא מודעות לכך, ואולי אפילו היו מסתייגות מההגדרות האלו שלי).

כך, למשל, הומצא ה"שיגור".

מה זה "שיגור"?

הייתה תופעה לפני כחודש שכמה ילדים לא היו רוצים להיפרד מההורים,

והייתה סאגה שלמה כל בוקר – הילד בוכה, ההורה נשאר בגן עוד קצת,

הילד לא רוצה להיפרד, ההורה הולך לעבודה עם רגשות אשם ובאסה

ומטריף אחר כך את הגננת וכו'.

מה הפתרון? אומרים לילד שהוא צריך "לשגר" את ההורה מהגן.

ההורה נעמד בפתח הגן עם הפנים החוצה, הילד לוקח תנופה,

רץ ודוחף את ההורה ("שיגור" זו מילה מכובסת ל"דחיפה" –

זה נקרה בשיווק "ניקוי שפתי" ו"כוחה של מילה").

ההורה עושה את עצמו "מתעופף" כמה מטרים קדימה

מ"עוצמת" הדחיפה (ובעצם מתרחק מהגן…),

הילד מבסוט, מנופף להורה לשלום, הגננת והילד סוגרים את הדלת של הגן

והילד הולך שמח וטוב לב לשחק משחקים / למשוך לאיזו ילדה בצמה…

למה זה שיווק גאוני?

כי נותנים לילד שליטה בסיטואציה,

גורמים לו להרגיש חשוב ומעצימים אותו,

ובכך מניעים אותו לפעולה וגורמים לו

להפסיק לבכות ולרחם על עצמו ולהיות יעיל ושמח.

מה שאני רואה בגן בכל יום זה "שיקוף" של חיי היום יום שלנו.

כי ילדים הם בסך הכול אנשים בגודל קטן…

גם ביום יום שלנו – גם בחיים האישיים, גם במקצועיים וגם בעסקיים –

אנחנו נדרשים כל הזמן להיות יצירתיים בשיווק וטובים בתקשורת הבינאישית שלנו

כדי לשמח אנשים בסביבה הקרובה שלנו,

כדי לגרום להם להרגיש טוב עם עצמם,

וכדי להניע לפעולה עובדים, מנהלים, לקוחות, ספקים וקולגות.

רוצים לקבל כלים וטיפים מעולים ועדכניים כיצד לעשות זאת?

רוצים לגלות את הסודות להפוך "אויב" ל"אוהב" בשניות ספורות?

רוצים לקבל מדבקה על החולצה אחרי שתחזרו מהשירותים?…

אז אתם ח-י-י-ב-י-ם להגיע ביום חמישי ה- 4/2 לכנס הדגל שלי,

"מופע המסרים של דוקטור שכנוע" 

שמתקיים בפעם ה- 27 ברציפות (!!).

מספר המקומות מוגבל.

לחצו כאן עכשיו לכל הפרטים ולהבטחת מקומכם באולם!

שלכם,

ד"ר יניב זייד