על פי התקשורת הישראלית והזרה בימים האחרונים,
בחודש מאי 2018 תהיה מלחמה של ישראל עם הפלשתינאים
(ואולי גם עם איראן / סוריה / חיזבאללה – מחק את המיותר)
בסבירות מאד גבוהה.
הסיבה – שורה של אירועים "נפיצים"
שכל אחד מהם עלול לגרום ל"התלקחות אזורית",
שקורים בזה אחר זה בחודש מאי.
ואלו האירועים, על פי הסדר –
12/5 – דונלד טראמפ יחליט אם ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין עם איראן
(ההסכם שאובמה חתם עליו…)
13/5 – "יום ירושלים"
(החגיגות שלנו תמיד עצבנו את השכנים שלנו…)
15/5 – "יום הנכבה"
(המיתוג של הצד השני להכרזת העצמאות שלנו)
16/5 – שגרירות גואטמלה תעבור לירושלים
(אירוע מאד מרגש. אני אישית כבר לא ישן שבועיים בגללו מהתרגשות,
ואני בטוח שגם אתם סופרים את הדקות…)
18/5 – יום שישי הראשון של חודש ה"רמדאן"
(כי תמיד יש בלאגן כשיוצאים מהתפילות הגדולות במסגדים…)
קראתי על כל האירועים, ואני רוצה להוסיף לכם
אירוע נוסף, חשוב ו"נפיץ" לא פחות –
רגע לפני שהכול מתחיל – לפני הבלאגן, לפני הסגר,
לפני ההפגנות, לפני המלחמה,
לפני הטילים, לפני המילואים,
לפני קריאות הקרב של המנהיגים מכל הצדדים –
בואו להשקיע בעצמכם ולגלות
כיצד לדרוש ולקבל מחירים גבוהים עבור המוצרים והשירותים שלכם,
גם בשוק "רווי",
כיצד לשווק באופן יצירתי כל הזמן,
גם בשוק תחרותי,
כיצד לתכנן נכון את העתיד העסקי והמקצועי שלכם,
גם בתנאים של אי וודאות,
וכיצד להישאר תמיד אופטימיים ונמרצים,
גם בסביבה פסימית ו"עייפה".
רגע לפני ש"המזרח התיכון בוער" –
בואו לגלות כיצד לעבור את התקופה הזו בשלום ובלי ירידה בהכנסות!
ועכשיו ברצינות –
כתבתי ואמרתי זאת רבות בעבר, ואני כותב זאת גם עכשיו –
אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתון.
אל תהפכו את האג'נדה של התקשורת לאג'נדה שלכם,
אל תנהלו את הלו"ז שלכם לפי מה שמנסים להכתיב לכם
מנהיגים / פוליטיקאים / מפקדי צבא וכו',
ואל תהיו ניצבים בסרט האימה הזה שמישהו אחר מביים
(לפי הרצונות והאינטרסים שלו).
תהיו אתם הבמאים של הסרט של החיים שלכם.
המשפט האחרון הוא משפט קצת מורכב, אנסה להסביר אותו בקצרה –
אני מנוי על כמה עיתונים יומיים, רואה ושומע חדשות כמעט כל יום
ומעודכן בכל מה שקורה באזור (יותר מרוב האנשים שאני מכיר).
אבל – אני לא "לוקח ללב" את החדשות.
ולא חושב על החדשות כל היום.
ולא משנה את ההתנהלות ואת הלו"ז שלי לפי מה שכתוב בעיתון.
ולא מתרגש מכל ציוץ בטוויטר של שר שלנו
ומכל נאום לוחמני של מנהיג של מדינה אחרת.
למה? כי אני מבין שאין לי שום קשר להחלטות שמתקבלות "למעלה" –
אצל המנהיגים ואצל ראשי הצבא – אצלנו ובוודאי אצל שכנינו.
אני מבין שאין לי שום שליטה על ההחלטה של טראמפ
בנוגע להסכם הגרעין או על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.
ואני מבין שהשליטה היחידה המלאה
שיש לי – האמיתית! – היא על החיים שלי.
ובעקיפין – יש לי גם שליטה (חלקית מאד) על החיים של הסובבים אותי –
הילדים, המשפחה, החברים, העובדים והלקוחות.
רוב האנשים בוחרים בראייה הפסימית של המציאות שלהם.
אני בוחר להסתכל על המציאות שלי ושל המדינה
בראייה אופטימית, יזמית ויצירתית,
ולכן המציאות שלי היא כזו.
אני רוצה שגם המציאות שלכם תהיה כזו.
אם גם אתם רוצים, בואו לבלות איתי זמן איכות ב- 11/5.
רגע לפני ש"סוף העולם" וחודש "מאי האיום" מתחילים…
שלכם, באופטימיות,
ד"ר יניב זייד
כתיבת תגובה